וידוי המלב

[פולוש]

וידוי המלב ../images/Emo23.gif

שלום לכולם. אני בחורה נשואה בת 30 והייתי רוצה לשתף אתכם במשהו. אשמח לקבל כמה שיותר תגובות. היתה לי חברה במשך 10 שנים אבל...כיום הקשר ביננו נותק מרצוני. והעניין הוא כזה.... מאז שהתחתנתי היא כל הזמן העבירה עלי ביקורת. היא היתה מתקשרת אלי ומצפה שלמחרת אני יתקשר אליה.אם לא הייתי מתקשרת היא ממש היתה נפגעת ושואלת למה לא התקשרתי. כמו כן היא היתה מצפה ממני שניפגש לפחות כל שבועיים. זה לא הספיק לה שמהלך כל היום היינו מתכתבות במיילים היא היתה מצפה שגם נדבר בטלפון בערב.(כל יום!) דבר זה נראה לי קצת אובססבי. אני חושבת שחברה שלי לא הבינה שחיי השתנו וש...כאישה נשואה יש לי יותר מחויבות מאשר בחורה רווקה כגון:ניקיון,בישול,כביסה ושכיום אני יכולה להקדיש לה פחות תשומת לב עקב הנסיבות. הסברתי לה שאף חברה אחרת שלי לא מתלוננת על כמות הטלפונים שאני מתקשרת ועל כמות המפגשים אבל לצערי זה לא עזר והיא המשיכה להעביר עלי ביקורת. עד שזה נמאס עלי והחלטתי לנתק איתה את הקשר. הרגשתי שזה מעיק עלי שהיא מצפה ממני לדברים וכשלא הייתי עומדת בדרישות שלה היא היתה פוגעת בי במילים קשות. לא יודעת אולי זה בגלל שהיא רווקה וכל שאר החברות שלי נשואות. יש לציין שהייתי החברה הכי טובה שלה ושאין לה הרבה חברות. האם אני צודקת בניתוק הקשר??? היא היתה חלק מחיי במהלך 10 שנים אבל כיום אני לא כל כך מרגישה בחסרונה. אשמח לקבל תגובות...

 

[די דנסר]

לפולוש

אני מבינה מדברייך שחברתך קשורה אליך מאד וקשה לה לשאת מצב בו את כבר לא מסורה כבעבר למערכת היחסים שהיתה. מבחורה בגילה אני הייתי מצפה שתבין זאת למרות היותה רווקה ולמרות שהיא עצמה לא חוותה חיי נישואין. לדעתי, אם תמשיכי להיות חברתה בצורה שהיא רוצה, את עלולה לספוג עוד הרבה ביקורות ממנה. אני חושבת שטוב עשית (בפרט שהיא לא חסרה לך), ואני מניחה שעם הזמן היא תבין ואולי גם תיצור שוב קשר בידיעה שמעתה הדברים יהיו כפי שאת רוצה.

 

[פולוש]

היייייי.............

שמחתי לקרוא את תגובתך. בהתחלה ניסיתי להסביר לה עד כמה זה מפריע לי אבל היא המשיכה בהתנהגות שלה הרגילה וכבר לא יכולתי לסבול את זה. אני עדיין מרגישה שאני צודקת. שאלה חשובה: היכן ניתן למצוא חברות חדשות??? אני מאד מתרגשת משום שאני מתכננת להיכנס בקרוב להריון)) האם את מדברת עם חברות שלך כל יום??? יום נעים ושבוע נפלא))

 

[די דנסר]

לשאלתך...

חברות חדשות תוכלי לפגוש בעצם בכל מקום בו את מבקרת: בעבודה, בין השכנות שלך, דרך החברים של בעלך, במשפחה, בלימודים, בחוגים, סתם במכולת או אפילו בתחנת האוטובוס. האפשרויות רבות, ומה שנדרש ממך זה רצון. כאשר תירצי - זה יבוא. קצת פתיחות לקבל לחוג מכרייך אדם חדש, וזהו. אני מאחלת לך הצלחה בהריון שיבוא, ואני יכולה לספר לך שכשהייתי אמא צעירה היכרתי אימהות בטיפת חלב ובמעונות היום, נעשינו חברות עד היום (הרבה שנים). אנחנו לא מדברות מידי יום ואפילו לא מידי שבוע, לעיתים זה נמשך גם כמה חודשים, אבל זה מתאים לנו, לא חונק, מאפשר לנו לשמוח עם כל פגישה או שיחת טלפון.

 

[פעמונית הגשם]

../images/Emo140.gifפולוש היי

עשר שנים היתה לך חברה טובה..ועכשיו הכושי יכול ללכת? מה דעתך לשוחח איתה שיחה מלב אל לב...להסביר ולנסות להבין אותה? נכון שבהיותך אשה נשואה..המטלות שלך אחרות ואין לך זמן לחברתך...אבל הנה את מחפשת חברות חדשות לא? כלומר יש לך את הזמן ואת היכולת. לדעתי גם אם את החברה היחידה שלה..ואולי בגלל זה..אתלא צריכה להשליך אותה ככלי שאין בו חפץ יותר..את לא יודעת מתי תזדקקי לה. אני בכל זאת מציעה שיחה איתה.

 

[Lost II]

תגובה

10 שנים זה הוא זמן מכובד מאוד. ב10 שנים אדם יכול להשתנות מקצה לקצה, ולמצוא את עצמו במקום אחר משהיה. לפעמים אנחנו יכולים למצוא את אותו אדם כממורמר יותר ממה שהיה, ואף למצוא אותו אדם מאושר בחלקו ושמח. אך למרות הכל חברות של 10 שנים היא חברות הקשורה בחבל מאוד עבה ומסיבי. הגעתן לגיל בו מתחילים החיים והשגרה משתנה, נכנסים לחיים מחויבויות חדשות אשר ממלאות מקום ראשון מהמחויבויות הקודמות. בתור חברות טובות אתן צריכות להבין אחת את השנייה ולתמוך אחת בשנייה. חברתך כרגע עוברת תקופה לא קלה, כיוון שהיא מרגישה שהיא מאבדת את החברה הכי טובה שלה שעמדה לצידה לאורך כל השנים, והיא מנסה להתמודד עם זה. דרך ההתמודדות שלה אומנם קיצונית אך היא לא מרגישה את הקיצוניות כיוון שהיא מרגישה בחסרונך, ובנוסף מרגישה חלל ריק. תזמיני אותה אלייך הביתה, או לבית קפה. שבי איתה בנחת לזכר הימים הטובים, תשתפי אותה בחוויותיך כאישה נשואה בעלת אחריות שונה משהייתה לך, תני לה להרגיש את הקירבה ותוך כדי השיחה הסבירי לה כמה זמנך מועט ושאת צריכה לדעת לחלק אותו נכון. בסופו של עניין תסבירי לה שקשר בריא צריך גם כן להתנהל כמו שצריך, שבקשר בריא צריך להרגיש את הגעגוע, ואת החיסרון כדי להשלים אותו בפעם אחרת. אני מקווה שחברתך תבין אותך, מאחר ואתן מאמינות אחת בשנייה וסומכות אחת על השנייה. לא אשלול את האפשרות שחברתך תקשיב אך לא תפנים כיוון שכמו שאמרתי, אנשים משתנים, ובמיוחד בגיל 30, קצת קשה להחזיר אותם למה שהיו. מאחלת לך בהצלחה, תהיי מתחשבת ועדינה- והכל בסופו של דבר יסתדר לטובה. (בתקווה) ממני.

 

[gadsmoel]

לפולוש

שלום מניסיוני האישי אוכל רק להציע לך לנסות לנתק עימה קשר ,לאנשים אובססיביים יש נטיה לדחוק את עצמם למקומות שאינם צריכים להיות בו [זוגיות ומשפחה ]לי עצמי ניגרם נזק שאינו בר תיקון ,תשאלי את עצמך האים את מוכנה "לוותר על בן זוגך". בהצלחה [וצאי מהנון שלנטיות ].

 

[אני לא כלנית]

אין פה מקום להירהור ! וגם אצלי ....

היתה לי חברה ממש ממש טובה שהקשר בינינו הפך לאובססיבי משהו היא מעולם לא פגעה בי ולהפך אהבה אותי אהבה עזה אבל זה היה כל כך כבד ומעיק אז דיי עם כל הכאב שבדבר ויש והיה ועדיין יש אבל שום דבר לא חייבת היות אם לא טוב לנו ושלם לנו (לפחות 80%) אין מקום לתהיות והירהורים חיי את חייך בשקט במקום שלך ואל תרגישי רגשי אשם העיקר שיהיה לך טוב

 

[אני לא כלנית]

ולא נישארים בקשר עם משהו בגלל

שהיתים בקשר כך או כך שנים זו לא חתונה קטולית אם היא פוגעת בך אז יאללה לא צריך אותה...

 

[riki23]

תגובה שונה

הי לך, חמודה, אני אדבר מכיוון שני. הייתה לי חברה גם כ 10 שנים,אני עזרתי לה המון, אפשר להגיד שהתואר שלה בזכותי. לאחר מכן היא התחתנה והפסיקה את הקשר, לא הייתה מתקשרת אלי, לא הייתה מזמינה אותי לחגים בטענה שאין לה מקום באוטו. כשהייתה צריכה הייתה מתקשרת והייתי עוזרת לה, אפילו ביום הולדת שלי לא אמרה לי מזל טוב, למרות שאני כן בירכתי אותה. לאחר מכן, אני ניתקתי איתה קשר, ואני גם לא מרגישה בחסרונה, אני חושבת שהפסד כולו שלה, היא איבדה חברה טובה ואני אמצא עוד כמוני. אני לא מבינה מה בעיה להיפגש איתי פעם בשבועיום, החיים לא נגמרים באף שלך ובבעלך יש עוד עולם, הרי מבעל אפשר להתגרש וחבגרות טובות נשארות לנצח. החלטתי שאני לא צריכה חברה כזאת, אז מה אם היא נשואה? אני לא צריכה לסבול בגלל זה.

 

[shosh14]

רק שיהיה לך טוב

אני מסכימה אתך שעשית צעד נכון, מה גם שאת מרגישה שהיא לא חסרה לך. ברור שכרווקה היא לא תבין את התחיבויותיך, מה גם שעוד קודם היא היתה באה אליך בתלונות. שמחי שעשית לזה סוף, ושאת לא חייבת לה מאומה. המשפחה קודמת, וטוב שהיא לא בת משפחה שלך, לי יש אחות שמתנהגת כמוה כך שאין לי ברירה, גם שהיא גרה בחו"ל היא מצליחה להוציא אותי מדעתי בשיחות טלפון, וכשהיא מגיעה לביקור בארץ, זה הופך ממש לסיוט. לך אין שום התחיבות לזו שהיתה חברתך, ושמחי ש"התפטרת" ממנה. בכלל מי שלא עושה טוב, אין צורך לשמור עליו כחבר, עם משפחה אין ברירה, כל טוב לך, ושוב עשי רק דברים שיעשו לך ולמשפחתך טוב.

 

[אני לא כלנית]

כדרך אגב ! אצלי היה גם משהו דומה

היתה לי חברה ממש טובה (הינו חברות בערך 6 שנים) ואחרי שהיא וחבר שלה (כיום בעלה) הכירו אז אני נדחקתי לצד מחברות טובות אז משוחחות פעם בכמה חודשים בטלפון מתקבל על הדעת !!! אנחנו כבר לא משדרות על אותו גל הדרך התפצלה וכל אחת פנתה לחיים שלה אין כבר הרבה משותף אני בחיי הרווקות והיא בחיי נישואין משכנתא וכאלו לא מדבר אלי ואליה לא מדבר הדייטים בשקל שלי

 

[riki23]

אני לא כל כך מסכימה איתך

במקרה שלי חברה הוציאה ממני את כל מה שאפשר והלכה, מכיוון שיש לה בעל, ובמה אני פחות טובה ממנה? עכשיו אני לא שוואה חברות, כי לא בניתי משפחה..?

 

[תותחית בפוזה]

לא נראה לי שאת ממש צודקת

יש לי חברה שגם היא החברה הכי טובה שלי ובחיים לא ניפרד אומנם אנחנו קטנות ובנתיים אנחנו כל הזמן יחד תראי אם היא היתה החברה הכי טובה שלך ועדין אז תמשכי תגדישי לה זמן אני מבינה קצת קשה לך כי את נושאה אבל אם היא החברה הכי טובה שלך אז חבל שרק בגלל נישואין תפסיקו לדבר מקווה שהעצה שלי תעזור לך... ומקווה שתשתמשי בעצה שלי...

 

[riki23]

יש הבדל

הי הפסיקה את הקשר, אבל אני לא מצטערת עלזה, כי אני באמת לא צריכה חברה כזאת. אבל המצב הוא שונה כי אתן עוד קטנות. תודה לך על העצה.

 

[ולדימירסקייולי]

עצה מיוחדת בשבילך

גם לי יש חברה שאחנו איתה 10 שנים חברות אבל זה לא ממש קשור מה שקשור זה שאולי היא באמת לא מבינה איך זה להיות נשואה, ואויל את חסרה לה ותשומת לב שלך חסרה שלך, אני לא יודעתא ם זה נכון לנתק את הקשר אולי היית פשוט צריכה לשבת ולדבר איתה ולהסביר לה כי סך הכול 10 שנים זה תקופה די ארוכה ואם היא ממש חשובה לך אז תזמיני אותה לשיחה ותדברו הכול בידים שלך. בהצלחה.

 

[d n n a]

שלום פולוש

תמיד קשה לנתק קשר מאנשים אובססיביים. אך החיים ממשיכים, ויותר טוב להמשיך אותם בלי שמישהו ינסה לנהל אותך. כל הכבוד ובהצלחה