אחר ../images/Emo3.gif
אני עושה את ההפרדה בין הטעם האישי שלי, לבין דעתי על הרעיון באופן כללי, וזה תקף לא רק לוידאו, אלא לשורה שלמה של ויצים שאפשר להוסיף (מוסיקה, תמונות, אפליקציות ווב, משחקי פלאש... אולי לא הכל נגיש בפלטפורמה של תפוז, אבל קיים בבלוגים שונים ומשונים). אישית, אני לא סובלת את הדברים האלו. לבלוג שלי הם לא יכנסו, ומעצבן אותי להכנס לבלוגים כשפתאום מתחיל לרוץ לי סרט על המסך, או שמוסיקה פתאום מושמעת ודורכת לי על מה שהאזנתי לו באותו רגע. בעיניי, מדובר אך ורק בכתיבה, וכל פעם מחדש אני עושה מאמצים להבטיח שהתוכן ואיכות הכתיבה יהיו מספיק טובים כך שלא ארגיש שנדרש "עוד משהו". זו למשל אחת הסיבות שאני לא משתמשת בכלל באמוטיקונים. בעיניי, אם הגעתי למצב שאני נדרשת להכניס ציור על מנת לתאר משהו, אז הכתיבה פשוט לא מספיק טובה, כי עם מחשבה וניסוח נכונים, אפשר להעביר כל רגש או דימוי גם מבלי להזדקק לציורים קטנים. אבל, זו אני. והיופי הגדול בעיניי בבלוגים הוא העושר שלהם, והאפשרות להפוך אותם לכל מיני דברים. ואם החיים של מישהו זה מוסיקה, אז בלוג עם פודקאסטים זה דבר מדהים שסביבו יכולה להתאסף קהילת אנשים שזה מה שמעניין אותם. אם מישהו בקטע של פרסום, מדיה ושיווק, אז לשלב בבלוג פרסומות או מודעות מעניינות מארצות שונות יכול להיות מצויין. בסופו של דבר כל הכלים האלו הם בדיוק זה - כלים, וזה הכל עניין של מה הבלוגר עושה איתם. לכן ככל שיש יותר מהם, יש כר נרחב יותר ליצירתיות, לרתימה של היכולות האלו ליצירה ייחודית של הבלוגר. ובגלל זה, אני בעד הכל: וידאו, מוזיקה, מה שזה לא יהיה. מה שכן, בסופו של דבר עדיין יש מיעוט של בלוגים שממש עושים משהו נחמד עם כל הכלים הללו, ואצל רובם זה נשאר ברמה של הסרט המעצבן או המוזיקה המציקה. אבל ככה זה תמיד, גם אתרים אישיים, שפרחו בטירוף בסוף שנות התשעים, היו רובם על הפנים, אבל עם הזמן חלה הבשלה של התחום, והיום יש כמעט "רף בסיסי" מבחינת נוחות ועיצוב. זה קצת כמו שפה, שעם הזמן יותר יותר אנשים מדברים בה, ודברים מסויימים הופכים למוסכמים. אני מתארת לעצמי שככה זה גם יהיה בעוד עשר שנים עם הבלוגים.
אז מה איתכם?
