וזוהי רק ההתחלה.....

שרי42

New member
וזוהי רק ההתחלה.....

היא התרחקה מהבסיס לכיוון הצומת של כביש מצפה רמון – שדה בוקר, בעיקול השלישי עצרה בחריקת בלמים, ליבה פעם בחוזקה, היא הרגישה את כל דמה זורם לכיוון רגליה, הוא ריחף מולה, בלי כל הכנה מוקדמת, מכונת מלחמה מפלצתית ושחורה, צץ ממקום לא ידוע, הכי נמוך שרק אפשר, ראתה אותו מנפף בידו לשלום, מפריח נשיקה באויר, ועושה לה תנועה בידו שתמשיך לנסוע. לקח לה דקות להתאושש, ראתה את צחוקו מבעד לקסדה שהסתירה את פניו, נופפה לשלום בידה והמתינה עד שיעלם, רק אחרי שנשימתה חזרה אליה המשיכה בנסיעתה. ``כמעט קיבלתי התקף לב`` ``יש סיכוי שעוד תראי אותם, גם לי הם עשו את הקטע הזה, הם נוראיים, הם יודעים כמה זה מפחיד`` ``הם מאחורי`` אמרה מיכלי ``אמרתי לך, אני מכירה אותם, הם שני מופרעים `` צחקה סמדר ``תמשיכי לנסוע כאילו כלום לא קרה.........כשתגיעי לבאר שבע תודיעי לי`` היא המשיכה בנסיעתה מביטה לצדדים, רואה איך מתעורר המדבר לעוד בוקר חמים של יולי, רועה בודד מוביל את עדר כבשיו למרעה, השמש שולחת קרנים חמימות מציפה את המדבר בצהוב, הכל יבש כל כך חשבה לעצמה, דחפה קלטת של ריטה לתוך הרדיו טייפ הישן והתמכרה לצלילים, מאחוריה משאית טעונה בקונטיינר שירד זה עתה מאוניה שפרקה את מטענה בנמל אילת, ממולה, מכוניות עמוסות לעייפה מובילות מטיילים ונופשים לעיר הדרומית, רק את החופשה שלה לא יכלה לסיים כמו שרצתה, יוני ליווה את מחשבותיה, הוא מתוק האיש הזה, שחצן לא קטן, חכם ומתוק, אני מתאהבת חייכה לעצמה ובאחת הרצינו פניה ....... לא, את ממש לא צריכה את זה עכשיו.......רק סיימת מערכת אחת, מה את צריכה להכנס לאחרת... עזבי.....ומי בכלל אמר לך שהאיש מעונין בך.... אל תחשבי עליו, ניהלה ויכוח סוער בינה לבינה, לחצה את מספר הטלפון של סמדר בסלולארי שלה, כשלפתע, הרגישה מכה אדירה......אור חזק סינוור את עיניה, קולות לא מוכרים, מבוהלים, נשמעו ברקע, חשה ביד מלטפת את פניה, יד אחרת ממששת את כל גופה ``היא בסדר?`` רק תגיד לי שהיא בסדר`` נשמע קול מיבב בהיסטריה `` לא יודע..... כנראה נרדמתי לשניה`` ``איך קוראים לך`` שאל הקול `` אל תזוזי, תני לנו לבדוק אותך`` ``מה קרה?`` שאלה בלחישה ועצמה את עיניה התעוררה לחדר לא מוכר, עינים מודאגות שמביטות בה, ריח חריף של בית חולים הכה באפה.......
 

שרי42

New member
בטח שרוצה.....

האמת היא שזה חלקו השני של סיפור שכתבתי בפורום הזה בעבר ונקרא: ``צרעה`` די נתקעתי עם חלקו השני...אשמח לעזרתכם
 

קוב

New member
רגעעעעעעע

שרייייייייי יש לך אולי משהו של פיקנטי? משהו מצחיק משהו שמח משהו....... מדע בדיוני???? א
 

אפרת.א

New member
ששששש...קוב, אגוז....אל תבריחו לי

ת`ילדה! עד שחזרה אלינו ואנחנו יכולים לנשום לרווחה ! אני מה זה הולכת על הבהונות לא מצייצת - שלא תרגיש שאני כאן בכלל ...ואתם? בום טראחחחחח כאסח! מה זה זה???? במקום זה יאללה - תעבדו קצת - יש התחלה לסיפור , תנו לו תנופה - קדימה! נראה אותכם בפעולה...!!!
 

קוב

New member
כל מילה כתובה שלי = בדיוני

אמנם לא ברמה של י. אסימוב, לא בהומור של דאגלאס אדמס ולא בראשוניות של ז`ול וורן....סתם קוב. אבל את צריכה להמשיך ולהאיר את מחשכי ה-WEB. וכאן מחזיר את הדיון לאולפן קוב הממתין לעוד קצת אור....
 

אפרת.א

New member
ריח חריף של בית חולים הכה באפה...

ושוב עצמה את עיניה, חשה דקירה חדה בצידה השמאלי. ``היא מתעוררת`` שמעה קול מרוחק ומוכר לימינה, ``נתנו לה מנות גדולות של מורפיום להרגעת הכאבים`` ענה קול אחר. על מי הם מדברים? חשבה, מה קרה ולמי? הריח החריף הלם באפה. ניסתה למגרו לסלקו מאפה, אך ללא הצלחה. שקעה שוב אל מצולות השיכחה. ``תקראי מהר לרופא`` אמרה סמדר לאחות שעמדה לצידה ``אני מקווה שהיא לא איבדה שוב את ההכרה`` ... ``אלוהים..`` נשמע קול בכי דקיק וחנוק. ``הילדה שלי, שרון - תני סימני חיים נשמה, אל תעלמי לנו``. מבטה נדד על פניה החבולים של ביתה. חתך עמוק שירד מן המצח אל קצה אפה היה תפור וגלוי. פניה נפוחים, באפה תחובים שני טמפונים קטנים לעצירת הדימום הרב שקלח ממנו. שכבה פרקדן, ידיה קשורות לצידי המיטה, ``היא נסתה להוציא את האינפוזיה ולהוריד את מד המוניטור מהאצבע`` הסבירה לה האחות. בחדר טיפול נמרץ שבבית החולים ``סורוקה`` בבאר שבע, אליו לקחו את שרון באמבולנס דקות אחדות לאחר התאונה, היתה תכונה רבה. אחיות בחלוקים ירוקים ולבנים נכנסו ויצאו, בדקו , מיששו, החליפו, הזיזו...רופאים נכנסו. אף אחד לא אמר מילה. החליפו מבטי דאגה ושתקו. סמדר ניגשה אליה, חיבקה את כתפיה והסבירה לה שמכינים את שרון לקראת ניתוח העלול להמשך שעות ארוכות. שמעה כי בין יתר החבלות והמכות היבשות, ריאתה השמאלית נפגעה עקב ההדף מן המכה שקבלה שרון כאשר המשאית התנגשה בה. גניחה חנוקה נשמעה...
 

חן.

New member
גניחה חנוקה נשמעה....

סמדר התכופפה, קרבה פניה לפני בתה המיוסרת השוכבת קשורה למיטה, הסתכלה אל תוך האישונים המביטים אליה בתחינה ואמרה: `` שרוני, אני כאן על ידך, סמני לי בעינייך אם את מזהה אותי``. מיצמוץ מהיר הבהיר לה ששרוני שלה יודעת שהיא נמצאת על ידה ומזהה את אמא. ``שרוני, היתה לך תאונה קשה ועכשיו את כאן בבית חולים, אני על ידך כל הזמן, אשמור עליך, אל תפחדי. אמא כאן על ידך``. כך אמרה סמדר, מנסה להעמיד פנים שהיא חזקה, שהכל בסדר, בשליטה. פתאום עלתה לנגד עיניה תמונה רחוקה מהעבר. היא ושרוני הקטנה באמצא הלילה בחדר של שרוני. הקטנה מבוהלת, כנראה חלמה חלום רע, ואמא סמדר אומרת לה:``אל תפחדי שרוני, אמא כאן``... דמעות נקוו בעיני סמדר. ``מה יהיה? אני מוכרחה להפסיק עם הדמעות האילה, הילדה צריכה אותי עכשיו חזקה``... כהרף עין מחתה את דמעותיה וחזרה להביט בעיני שרון, ``השבח לאל, הילדה מזהה אותי``...חלפה מחשבה במוחה .....
 
גניחה חנוקה נשמעה...

ושוב התעוררה...אפלה...שואבת אותה לתוכה...לילה???מי כאן...אפשר להדליק את האור...שמעה ליחשושים...וליבה המה בקירבה...מה קרה???למה הכל חשוך מסביבה...ושוב שקעה לתוך התרדמה הברוכה...ריצות מסביב...האחיות מזעיקות את הרופא...
 

הקשתית

New member
והקשה מכל עוד לפנינו...

``יוני...יוני...``גנחה שרון בקול חלשלוש. ואני מסתכלת על סמדר במבט של סימן שאלה,אך מנועה מלהגיב, כי זה לא הזמן. וסמדר מלטפת את שרון על מצחה ומעודדת כהרגלה: ``שרוני מתוקה החזיקי לנו מעמד,לא נוותר לך...`` בחדר הניתוח דלקו הפרוז`קטורים המפחידים,כששרון כבר צללה אל עולם משלה. ונדמה , כאילו הזמן פסק מלכת ורק גלגלי הזמן מתקתקים ודופקים ברקות, ממאנים לקלוט את מה שקרה. נכנסנו לחדר ההמתנה ,כשריח החיטוי החריף מכה באפנו,גורם לבחילה. בצד ישבה לה אישה כבת 60+ , שקטה ובודדה ורק עיניה משקפות את צר ליבה. וסמדר ניגשת אל הדס, אמא של שרון ואומרת לה ,שתלך להביא כוס קפה חזק לכולנו. הדס התישבה לידה ושמעה את האישה ממלמלת משפטי תפילה ותחינה מבולבלים. באופן טבעי החלה הדס לנחם אותה ולעודד אותה: ``אנא ממך,האמיני כי יהיה טוב וכוח האמונה ייתן לך תקווה וחוזק להמשיך הלאה``. והאישה מלמלה: ``תודה לך,כנראה,שהגעת משמיים לנחם אותי,גם במצבך הקשה``. ``שמי ג`אנט ,נעים להכיר,אפילו,שהנסיבות מצערות``. ``נעים להכיר גם אותך , שמי הדס``. ואז ג`אנט החלה לספר ולהשתפך: ``את מבינה , בני הינו נהג משאית , אשר נוסע על הכביש ימים כלילות ללא מנוחה מהדרום למרכז לילה לילה,והגרוע מכל אכן קרה. תמיד חששתי מהרגע הקשה הזה ,שהעייפות תתיש אותו ותפגע בחיי אחר...`` והדס ממאנת לשמוע את המשך מילותיה,חיוורת כסיד,אשר על הקיר בחדר והמוח מסרב לקלוט אתאשר שמעו אוזניה ברגע איום זה... מדובר בעצם בו... ואז סמדר נכנסת עם הכוס קפה ולא מבינה לפשר החיורון על פניה של הדס... (שמחה לחזור בהשראתכן...יקרות שלי...אוהבת ומתגעגעת...)
 

שרי42

New member
סמדר הניחה את כוס הקפה....

על השולחן המעוצב שהיה בחדר ההמתנה, חיבקה את כתפה של הדס ושאלה בדאגה: ``יש חדש?...מה קורה?`` ``אני לא צריכה אותה עכשיו לידי....תאמרי לה שתלך מכאן`` ``למי לומר?`` שאלה סמדר ``לאמא של הנהג`` ענתה הדס ``תניחי לזה .....הדבר הכי חשוב זה ששרון תצא מזה, בואי נצא מכאן לכמה דקות, תחליפי אויר....זה יעזור לך ואני באותה הזדמנות אודיע לאורי שאני בביה``ח.`` באותה הדקה יצא המנתח מן החדר ונראה מרוצה מעצמו, שלושת הנשים עטו עליו בעינים שואלות ``הכל בסדר...היא חזקה הבת שלך...היא תצא מזה`` שלושתן נשמו לרווחה בשבוע הראשון שלאחר הניתוח עוד סבלה שרון מכאבים חזקים ורק אמא, אביה וסמדר הורשו להכנס לחדרה, הפלאפון לא פסק מלצלצל, חבריה מהעבודה וכמובן אורי, בעלה של סמדר ויוני דרשו כל הזמן בשלומה. לאט לאט, ככל שחלפו הימים התחזקה והצליחה להתיישב במיטה בכוחות עצמה, נשימתה עדיין היתה כבדה ``אולי סוף סוף נראה אותך בלי סיגריה ביד....מה את אומרת?`` צחקה סמדר ``וייייייי מה הייתי נותנת בשביל סיגריה, זריחה במדבר ואיזה גברבר....`` ``היא חוזרת לעצמה המכשפה....`` צחקה סמדר ``עכשיו את מוכנה לקבל אורחים נוספים או שעדיין את לא נראית מספיק טוב בשבילם?`` שאלה בטון מלגלג ``רוצה...רוצה....ותגידי לאורי שיביא איזה סטייק טוב`` ``שום סטייק...את נורמלית?.....מקסימום סלט.....איזה סלט רוצה הגבירה?`` שאלה סמדר בציניות ``אוף איתך......עם חברות כמוך מי צריך אויבים`` באותו הערב הגיעו אורי ויוני לביקור, לאחר הנשיקות, החיבוקים וחילופי העקיצות האופינית לשלישיה, יצאו אורי וסמדר מהחדר בהמתלה של קניית קפה ``חשבתי שמה שיכול לשמח אותך זה קצת ``מדבר``.....אז הבאתי לך בשקית`` אמר בחיוך יוני ``אתה מדהים אותי...אני עד כדי כך שקופה?`` ``את יודעת ילדה....בטייסת, יצא לי להכיר המון בחורות, בכל הטיולים שעשינו באזור מצפה רמון....את היחידה שהרגשתי שהיא חיה, נושמת, מדברת מדבר, הידע שהפגנת בנושא הבדואים הדהים אפילו אותי....ואני כמו שאת יודעת....`` ``יא שחצן נפוח מחשיבות עצמית שכמוך`` צחקה שרון......... (אנשים...אני מתחננת...למשוך לכיוון הרומנטי...קדימה)
 
למעלה