1Cheshire Cat
New member
וזה כבר כל כך כואב
כבר הרבה זמן אני צריכה להוריד את זה מהלב, לדבר על זה עם מישהו באמת ואיכשהו בתקופה האחרונה היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה באמת, שמסתכלת לי בעיניים ואני יודעת שהיא מבינה.
אני אתחיל מהתחלה, שזה אומר לחזור אחורה בזמן 9 שנים. 9 שנים זה המון. הייתי אז בכיתה ח', עוף מוזר, שנה אחרי שעברתי לכפר ורדים, לא מוצאת את עצמי, לא באמת.
זאת הייתה תקופת ההתחלה של האינטרנט, בלוגים, פורומים. התחלתי לכתוב בישראבלוג ולאט לאט רכשתי שם חברים, היינו ממש חבורה, התחלנו להפגש ולבלות ביחד, לצאת מהעולם הוירטואלי.
כולן היו חברות שלי, עם פיצ זה היה שונה, הפכנו לחברות הכי טובות, שעות בטלפון, לילות שלמים של שיחות נפש ארוכות בטלפון האלחוטי של הבית, עוד לפני שלכל צוציק היה פלאפון, היינו נפגשות בסופ"שים וחופשים המון, ישנות פה וישנות שם. היום בהסתכלות אחורה אני חושבת שהיינו מאוהבות רק שלא ידענו או שפחדנו לתת לזה שם. היה גם את הלילה ההוא על הכורסא בחוץ שישבנו מכורבלות וכמעט התנשקנו אבל בסוף לא. היינו שולחות מכתבים בדואר וכשהיא טסה לשבועיים לחו"ל הכנתי לה את הערכת טיסה הכי מושקעת שהכנתי בחיים. אני עדיין זוכרת את התתרגשות כשהיא התקשרה אלי מחו"ל.
שהיא עלתה לי' ואני לט' משהו התחיל להתמסמס ולהעלם, כל אחת שקעה בעולם שלה ואיפשהו לקראת סוף השנה הקשר התנתק. ואז באו 7 שנים של ניתוק, של כלום, לא דיברנו, לא התראנו. חשבתי שזה פשוט קרה, היום אני יודעת שפגעתי בה והיא בכלל לא אמרה כלם. פשוט עלמה.
ידעתי קצת ה קורה איתה בגלל כמה חצאי חברים משותפים אבל לא יותר מזה. ידעתי שהייתה לה בת זוג 5 שנים, שהם גרות יחד בחיפה, איכשהו שתינו הספקנו לצאת מהארון. מצחיק.
שנים התגעגעתי אליה, אלינו, אל הפשטות והניקיון שהיה בקשר שלנו, לאהבה הפשוטה וחסרת הגבולות. לשקט שהרגשתי איתה. רק איתה. עד היום. היא לימדה אותי מחדש מה זאת חברות ומה זאת נתינה ומה זה קשר שאין בו אינטרס. אחרי שנים של תחושת בדידות רק איתה הרגשתי פתאום ביחד ואז היא נעלמה ואני נשארתי לבד ומתגעגעת.
שלא תבינו לא נכון, זה לא התעסקתי רק בזה והיו לי הרבה רגעי שיא ורגעים של אושר בשנים האלה, אבל אני חושבת שאף פעם לא באמת ויתרתי עליה.
ופתאום, בפסח הקודם, פגשתי אותה במקרה ברכבת, אני בדרך לת"א ופתאום היא עולה לקרון ואני קוראת לה והיא מתיישבת איתי, שעה וחצי של נסיעה וכאילו לא עברו 7 שנים, מדברות, צוחקות, מספרות. זרמתי איתה לאיזה מופע מחול של חברה. היא סיפרה שהיא וחברה שלה נפרדו חודש לפני ושעוד חודשיים היא טסה לדרום אמריקה. המשכנו לדבר בטלפון הרבה, נפגשנו עוד פעם אחת ואז היא טסה ואני פתאום הבנתי שיש לי אליה משהו. תחזור נראה לחשתי לעצמי. תחזור ונראה.
6 חודשים בחו"ל, מיילים וסקייפ, צחקתי עליה שאנחנו כמו בשיר הריקוד המוזר של הלב, אני כותבת לה מיילים ארוכים ומפורטים והיא עונה לי בכמה שורות מדוייקות להפליא.
ואני מרגישה איך הלב שלי הולך ומתמלא בה, והראש כבר רץ קדימה, מוצא רמזים איפה שאין, מדמיין איך היא תחזור ונהיה ביחד, כי איך לא.
בחודש האחרון של הטיול לא דיברנו בכלל ואחרי חודש שלחתי לה מייל והיא החזירה לי שהיא בארץ.
התקשרתי. יש לה חברה. חזרה מדרום אמריקה עם בת זוג. בת זוג שאני מכירה, שיצאתי איתה פעם. שנה לפני, הם גילו את זה רק אחרי חודש שהן היו ביחד. קשה לי להסביר את האגרוף שחטפתי בבטן אז.
נפגשנו, ישבנו אצלה במרפסת ולא הפסקנו לצחוק, היא תמיד ידעה להוציא ממני את הכי טוב שבי, הכי מצחיקה כשאני איתה, הכי שנונה, מגיעה למסקנות הכי טובות.
אחרי חודש ומשהו הן נפרדו ואנחנו הלכנו והתקרבנו, האקסית שלה יצרה איתי קשר בפייסבוק, אמרה שהיא מתגעגעת אלי, שיש לנו מעגל לא סגור, שהיא רוצה שנפגש, ככה איזה חודש, בסוף הסכמתי (אחרי שוידאתי עם פיצ שזה לא מפריע לה) ונפגשנו. היה בסדר. עד שהיא ניסתה לנשק אותי. לא נתתי לה והיא ניסתה שוב ושוב וניסתה לשכנע אותי שאנחנו צריכות לנסות שוב ולמה לא? ובסוף אמרתי לה. אמרתי לה שאני מאוהבת בפיצ.
יום אחרי זה ישנתי אצל פיצ, סיפרתי לה מה היה, לא ישנו כל הלילה, דיברנו וצחקנו והמצאנו סדרה שאנחנו רוצות לכתוב ("משולשים" XD) ובשבת באתי לישון אצלה שוב, אז אנחנו יושבות אצלה בחדר והיא מספרת לי שכל הסופ"ש היא קיבלה ממנה סמסים ולא ענתה וככה, תוך כדי שאנחנו מדברות היא מקבלת ממני הודעה, קוראת ונותנת לי את הפלאפון ואומרת "מה זאת אומרת?", אני קוראת לאט את ההודעה והלב שלי נופל לתחתונים "אני מבינה שאת לא רוצה לענות לי אז רק שתדעי שאחינועם אמרה לי שהיא מאוהבת בך. ידעתי כל הזמן."
התחמקתי, אמרתי שזה שטויות, שהיא הבינה אותי לא נכון, שאמרתי שאני אוהבת אותה מאוד.
יומיים אחרי זה דיברנו בסקיים, אמרתי לה שזה מערער אותי, היא אמרה שאולי זה מערער אותי כי יש בזה משהו, אמרתי לה שברור שיש בזה משהו, היא שאלה אם אני רוצה לדבר על זה וקעבנו לבירה.
יומיים אחרי זה כבר הייתי אצלה וישבנו בחוף לדבר.
המשך עוד מעט
כבר הרבה זמן אני צריכה להוריד את זה מהלב, לדבר על זה עם מישהו באמת ואיכשהו בתקופה האחרונה היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה באמת, שמסתכלת לי בעיניים ואני יודעת שהיא מבינה.
אני אתחיל מהתחלה, שזה אומר לחזור אחורה בזמן 9 שנים. 9 שנים זה המון. הייתי אז בכיתה ח', עוף מוזר, שנה אחרי שעברתי לכפר ורדים, לא מוצאת את עצמי, לא באמת.
זאת הייתה תקופת ההתחלה של האינטרנט, בלוגים, פורומים. התחלתי לכתוב בישראבלוג ולאט לאט רכשתי שם חברים, היינו ממש חבורה, התחלנו להפגש ולבלות ביחד, לצאת מהעולם הוירטואלי.
כולן היו חברות שלי, עם פיצ זה היה שונה, הפכנו לחברות הכי טובות, שעות בטלפון, לילות שלמים של שיחות נפש ארוכות בטלפון האלחוטי של הבית, עוד לפני שלכל צוציק היה פלאפון, היינו נפגשות בסופ"שים וחופשים המון, ישנות פה וישנות שם. היום בהסתכלות אחורה אני חושבת שהיינו מאוהבות רק שלא ידענו או שפחדנו לתת לזה שם. היה גם את הלילה ההוא על הכורסא בחוץ שישבנו מכורבלות וכמעט התנשקנו אבל בסוף לא. היינו שולחות מכתבים בדואר וכשהיא טסה לשבועיים לחו"ל הכנתי לה את הערכת טיסה הכי מושקעת שהכנתי בחיים. אני עדיין זוכרת את התתרגשות כשהיא התקשרה אלי מחו"ל.
שהיא עלתה לי' ואני לט' משהו התחיל להתמסמס ולהעלם, כל אחת שקעה בעולם שלה ואיפשהו לקראת סוף השנה הקשר התנתק. ואז באו 7 שנים של ניתוק, של כלום, לא דיברנו, לא התראנו. חשבתי שזה פשוט קרה, היום אני יודעת שפגעתי בה והיא בכלל לא אמרה כלם. פשוט עלמה.
ידעתי קצת ה קורה איתה בגלל כמה חצאי חברים משותפים אבל לא יותר מזה. ידעתי שהייתה לה בת זוג 5 שנים, שהם גרות יחד בחיפה, איכשהו שתינו הספקנו לצאת מהארון. מצחיק.
שנים התגעגעתי אליה, אלינו, אל הפשטות והניקיון שהיה בקשר שלנו, לאהבה הפשוטה וחסרת הגבולות. לשקט שהרגשתי איתה. רק איתה. עד היום. היא לימדה אותי מחדש מה זאת חברות ומה זאת נתינה ומה זה קשר שאין בו אינטרס. אחרי שנים של תחושת בדידות רק איתה הרגשתי פתאום ביחד ואז היא נעלמה ואני נשארתי לבד ומתגעגעת.
שלא תבינו לא נכון, זה לא התעסקתי רק בזה והיו לי הרבה רגעי שיא ורגעים של אושר בשנים האלה, אבל אני חושבת שאף פעם לא באמת ויתרתי עליה.
ופתאום, בפסח הקודם, פגשתי אותה במקרה ברכבת, אני בדרך לת"א ופתאום היא עולה לקרון ואני קוראת לה והיא מתיישבת איתי, שעה וחצי של נסיעה וכאילו לא עברו 7 שנים, מדברות, צוחקות, מספרות. זרמתי איתה לאיזה מופע מחול של חברה. היא סיפרה שהיא וחברה שלה נפרדו חודש לפני ושעוד חודשיים היא טסה לדרום אמריקה. המשכנו לדבר בטלפון הרבה, נפגשנו עוד פעם אחת ואז היא טסה ואני פתאום הבנתי שיש לי אליה משהו. תחזור נראה לחשתי לעצמי. תחזור ונראה.
6 חודשים בחו"ל, מיילים וסקייפ, צחקתי עליה שאנחנו כמו בשיר הריקוד המוזר של הלב, אני כותבת לה מיילים ארוכים ומפורטים והיא עונה לי בכמה שורות מדוייקות להפליא.
ואני מרגישה איך הלב שלי הולך ומתמלא בה, והראש כבר רץ קדימה, מוצא רמזים איפה שאין, מדמיין איך היא תחזור ונהיה ביחד, כי איך לא.
בחודש האחרון של הטיול לא דיברנו בכלל ואחרי חודש שלחתי לה מייל והיא החזירה לי שהיא בארץ.
התקשרתי. יש לה חברה. חזרה מדרום אמריקה עם בת זוג. בת זוג שאני מכירה, שיצאתי איתה פעם. שנה לפני, הם גילו את זה רק אחרי חודש שהן היו ביחד. קשה לי להסביר את האגרוף שחטפתי בבטן אז.
נפגשנו, ישבנו אצלה במרפסת ולא הפסקנו לצחוק, היא תמיד ידעה להוציא ממני את הכי טוב שבי, הכי מצחיקה כשאני איתה, הכי שנונה, מגיעה למסקנות הכי טובות.
אחרי חודש ומשהו הן נפרדו ואנחנו הלכנו והתקרבנו, האקסית שלה יצרה איתי קשר בפייסבוק, אמרה שהיא מתגעגעת אלי, שיש לנו מעגל לא סגור, שהיא רוצה שנפגש, ככה איזה חודש, בסוף הסכמתי (אחרי שוידאתי עם פיצ שזה לא מפריע לה) ונפגשנו. היה בסדר. עד שהיא ניסתה לנשק אותי. לא נתתי לה והיא ניסתה שוב ושוב וניסתה לשכנע אותי שאנחנו צריכות לנסות שוב ולמה לא? ובסוף אמרתי לה. אמרתי לה שאני מאוהבת בפיצ.
יום אחרי זה ישנתי אצל פיצ, סיפרתי לה מה היה, לא ישנו כל הלילה, דיברנו וצחקנו והמצאנו סדרה שאנחנו רוצות לכתוב ("משולשים" XD) ובשבת באתי לישון אצלה שוב, אז אנחנו יושבות אצלה בחדר והיא מספרת לי שכל הסופ"ש היא קיבלה ממנה סמסים ולא ענתה וככה, תוך כדי שאנחנו מדברות היא מקבלת ממני הודעה, קוראת ונותנת לי את הפלאפון ואומרת "מה זאת אומרת?", אני קוראת לאט את ההודעה והלב שלי נופל לתחתונים "אני מבינה שאת לא רוצה לענות לי אז רק שתדעי שאחינועם אמרה לי שהיא מאוהבת בך. ידעתי כל הזמן."
התחמקתי, אמרתי שזה שטויות, שהיא הבינה אותי לא נכון, שאמרתי שאני אוהבת אותה מאוד.
יומיים אחרי זה דיברנו בסקיים, אמרתי לה שזה מערער אותי, היא אמרה שאולי זה מערער אותי כי יש בזה משהו, אמרתי לה שברור שיש בזה משהו, היא שאלה אם אני רוצה לדבר על זה וקעבנו לבירה.
יומיים אחרי זה כבר הייתי אצלה וישבנו בחוף לדבר.
המשך עוד מעט
