וורטים לפרשת בלק
"וירא בלק בן צפור"
למה ניתן לפרשה זו השם "בלק" שהוא שמו של שנוא ישראל מובהק?
ברם, באמת כל הגויים שונאים לישראל "בידוע שעשיו שונא ליעקב" אלא שהם
מסתירים את שנאתם ומחפים עליה במילים ומליצות נאות, כך שאין יודעים להזהר מפניהם. ואילו בלק היה גוי "הגון" שגילה את שנאתו לישראל לעיני כל, וגוי "הגון" שכמותו זכאי שתקרא פרשה בתורה על שמו ...
רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל
""לכה נא ארה-לי את העם הזה"
מה בין אדם מישראל לבין גוי רשע? אדם מישראל כשהוא בצרה, מתפלל לה' ומבקש ברכה מצדיק. לא כן בלק, שבהיותו בצרה, הלך אל בלעם לא לדרוש ברכה לעצמו, אלא לבקש קללה לזולתו.
החפץ חיים זצק"ל
לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
מדוע "לא הביט אוון ביעקב"? משום ש"ה' אלוקיו עמו".
יהודי מאמין תמיד בה', ולכן גם כשהוא חוטא יש לו מזה שיברון-לב. מצווה עושה יהודי בשמחה, אבל עברה אינה נעשית בשמחה. וכי יש יהודי שאומר 'לשם ייחוד' לפני מעשה חטא?
רבי חיים מצאנז זצק"ל
"לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
כשיהודי חוטא, פעמים שהקב"ה עושה עצמו כביכול שאינו מביט ואינו רואה. ואם הקב"ה מתעלם מחטאי ישראל, בשר-ודם, שלפעמים גם יכול לטעות ולסבור שחברו חטא, על-אחת-כמה-וכמה שעליו להתנהג בדרך זו של "לא הביט אוון ביעקב".
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל
"לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
מי שאינו מדבר סרה על ישראל ואינו רואה כל פגם ביהודי שני, סימן ש"ה' אלוקיו עמו". הוא רעו של הקב"ה ונמנה עם גדודיו.
רבי חיים מצאנז זצק"ל
"תמות נפשי מות ישרים"
חסיד אחד ביקש מר' יהושע מבלז זצ"ל שיברכהו שיזכה למות כיהודי! אמר לו הרבי: למות כמו יהודי גם הגויים רוצים, שהרי כן בקש בלעם "תמות נפשי מות ישרים" אבל העיקר הוא לחיות כמו יהודי
הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב"
'הן עם לבדד ישכן' אלפי שנים שכן ישראל בודד בקרב האומות, ככבשה בין שבעים זאבים, ולא הפך להיות חיה טורפת; אכן, "ובגויים לא יתחשב" דבר זה לא עשה שום רושם על הגויים. כי השמירה על צלם אלוקים שבאדם אינה נחשבת אצלם למעלה גדולה, שבגללה יש להתייחס אל היהודים בהגינות ולהימנע מלשנוא אותם
רבי יצחק מוולוזין זצק"ל
"הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ"
לאחר קבלת התורה הגיעו ישראל למדרגת "כסה את עין הארץ" ביטל וכיסה את הסתכלותו הארצית-שטחית, ראיית הקליפה החיצונית של דברים, ולמד להסתכל בפנימיותו של כל דבר.
השפת אמת זצק"ל
.
"וירא בלק בן צפור"
למה ניתן לפרשה זו השם "בלק" שהוא שמו של שנוא ישראל מובהק?
ברם, באמת כל הגויים שונאים לישראל "בידוע שעשיו שונא ליעקב" אלא שהם
מסתירים את שנאתם ומחפים עליה במילים ומליצות נאות, כך שאין יודעים להזהר מפניהם. ואילו בלק היה גוי "הגון" שגילה את שנאתו לישראל לעיני כל, וגוי "הגון" שכמותו זכאי שתקרא פרשה בתורה על שמו ...
רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל
""לכה נא ארה-לי את העם הזה"
מה בין אדם מישראל לבין גוי רשע? אדם מישראל כשהוא בצרה, מתפלל לה' ומבקש ברכה מצדיק. לא כן בלק, שבהיותו בצרה, הלך אל בלעם לא לדרוש ברכה לעצמו, אלא לבקש קללה לזולתו.
החפץ חיים זצק"ל
לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
מדוע "לא הביט אוון ביעקב"? משום ש"ה' אלוקיו עמו".
יהודי מאמין תמיד בה', ולכן גם כשהוא חוטא יש לו מזה שיברון-לב. מצווה עושה יהודי בשמחה, אבל עברה אינה נעשית בשמחה. וכי יש יהודי שאומר 'לשם ייחוד' לפני מעשה חטא?
רבי חיים מצאנז זצק"ל
"לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
כשיהודי חוטא, פעמים שהקב"ה עושה עצמו כביכול שאינו מביט ואינו רואה. ואם הקב"ה מתעלם מחטאי ישראל, בשר-ודם, שלפעמים גם יכול לטעות ולסבור שחברו חטא, על-אחת-כמה-וכמה שעליו להתנהג בדרך זו של "לא הביט אוון ביעקב".
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל
"לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"
מי שאינו מדבר סרה על ישראל ואינו רואה כל פגם ביהודי שני, סימן ש"ה' אלוקיו עמו". הוא רעו של הקב"ה ונמנה עם גדודיו.
רבי חיים מצאנז זצק"ל
"תמות נפשי מות ישרים"
חסיד אחד ביקש מר' יהושע מבלז זצ"ל שיברכהו שיזכה למות כיהודי! אמר לו הרבי: למות כמו יהודי גם הגויים רוצים, שהרי כן בקש בלעם "תמות נפשי מות ישרים" אבל העיקר הוא לחיות כמו יהודי
הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב"
'הן עם לבדד ישכן' אלפי שנים שכן ישראל בודד בקרב האומות, ככבשה בין שבעים זאבים, ולא הפך להיות חיה טורפת; אכן, "ובגויים לא יתחשב" דבר זה לא עשה שום רושם על הגויים. כי השמירה על צלם אלוקים שבאדם אינה נחשבת אצלם למעלה גדולה, שבגללה יש להתייחס אל היהודים בהגינות ולהימנע מלשנוא אותם
רבי יצחק מוולוזין זצק"ל
"הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ"
לאחר קבלת התורה הגיעו ישראל למדרגת "כסה את עין הארץ" ביטל וכיסה את הסתכלותו הארצית-שטחית, ראיית הקליפה החיצונית של דברים, ולמד להסתכל בפנימיותו של כל דבר.
השפת אמת זצק"ל
.