וונדהויז'ן פרק 9 ואחרון!!🧙‍♀️💖🦸‍♀️

Lhuna3

Well-known member
אוקי, אני אנסה לפרט קצת יותר, כי לקח לי זמן לגבש את המחשבות אחרי שקראתי כל מיני דיוניות באינטרנט. אני אחדד-
לא הפריע לי טוויסטים, לא הפריעו לי הטרלות, לא הפריע לי שלא כל קטע חוט לא בא לפיתרון.
הפריע לי שלא הלכו עם הקונספט עד הסוף. וונדה שבורה. ובצדק. היא סבלה כ"כ הרבה, היא איבדה כ"כ הרבה, יש לה כוחות ומתוך מקום שלגמרי אפשר להבין אותו היא עשתה משהו מאוד רע. זה שהיא עשתה משהו רע לא אומר שהיא דמות לא מעניינת, להיפך אם תשאלי אותי זה הופך אותה ליותר מעניינת. שתי הסדרות האהובות עלי הן שובר שורות ובוג'אק הורסמן. שתי הסדרות האלה באופן מתמיד בדקו את הקו של המוסריות של הגיבור שלהם, בדקו את הגבול, איפה המעריצים יפסקו להיות בעדו, והן לא פוחדות לאמת את הגיבור שוב ושוב עם ההשלכות של המעשים שלו.
וונדה התחילה כסיפור על אנטי גיבורה, אבל במקום לעמת אותה באמת עם הנזק העצום שהיא גרמה לאנשים (כשאמא של אריק פורמן אמרה לה שאם היא מתכוונת להשאיר אותם ככה, אז היא תוכל בבקשה להרוג אותם במקום? זה מחץ לי את הלב), נותנים לקטע שהיא מבינה שהיא פגעה בהם, או יותר נכון לקטע שמישהו בכלל בא אליה בטענות 2 שניות מסך. ובמקום זה הביאו לא אחד, אבל שני נבלים שונים שצריך להביס בפרק האחרון. אני מבינה שהרבה אנשים סופר התלהבו מאגת'ה כי היא מהקומיקס או משהו וזה מגניב להם לראות עוד דמות מהקומיקס מגיעה למסך- אבל מה התרומה שלה לסיפור? זה שהיא הביאה את פייקטרו? בסופו של דבר גילינו שוונדה כן יצרה את כל העולם, כן גרמה לכל הכאב, ולא הייתה התמקדות בזה בכלל. אם ללכת אפל אז עד הסוף, אבל הכל נפתר עם קשת יפה של הבסה של שני נבלים לא קשורים ובלי לגעת בכלל לנקודה שלשמה התכנסו- הדמות של וונדה, והעומק שתחילת הסדרה הכניסה אליה, כאילו שניה היא מבינה שהיא גרמה לאנשים לסבול ואז הפסיקה ועכשיו הכל יופי טופי. גנרי, מבאס, מאכזב מאוד.
שני קטעים שבכ"ז היו ממש יפים בפרק זה הדיון של ויז'ן המומצא עם וויז'ן הלבן על פרדוקס הספינה, וההיפרדות האחרונה של וונדה מוויז'ן המומצא שהייתה יפה. אבל בגלל כל האכזבה מהשאר, לא יכלתי להתרגש לגמרי מהסוף.
תראי, אני לא לגמרי לא מסכימה איתך. כלומר, אם מסתכלים על הסדרה הזאת כעומדת בפני עצמה, אז גם אגת'ה וגם הייוורד לחלוטין מיותרים ונטולי חשיבות.
אבל צריך לזכור שהסדרה הזאת היא גם חלק באמצע של סדרה גדולה הרבה יותר, והיא הסדרה של הסרטים והסדרות של MCU.
ובשביל החלק ההמשכי של הסדרה הגדולה הזאת, היוורד מילא תפקיד קטן של ליצור את הויז'ן החדש, ואגת'ה מילאה תפקיד קטן/גדול של לגלות לוונדה שהיא בעצם מכשפה ושהיא יכולה ללמוד איך לשלוט בכוחות שלה.
שני הדברים האלו לא חשובים באמת לסיפור של הסדרה וונדהויז'ן, אבל כנראה חשובים לנו להמשך.

עכשיו לגבי זה שלא טיפלו בצורה מספקת בנושא של הסבל שוונדה גרמה לאנשים, יותר נכון עם ההתמודדות שלה עם זה, אז זה גם נכון, אבל אני פשוט חושבת שהפוקוס של הסדרה היה התמודדות עם אבל והרצון שלנו להחזיר ולהאחז ביקירים שלנו, ולמה אי אפשר ואיך ממשיכים הלאה.
וזה בסדר מבחינתי שהסדרה התמקדה בדבר הספציפי הזה, ודרכו הכרנו לעומק יותר את וונדה.
אנחנו כן ראינו אותה מתמודדת בעבר עם האשמה שלה על סבל שהיא גרמה בלי כוונה לאנשים בגלל הכוח שלה. אני בסדר עם זה שזה לא היה עוד מזה. נכון שכשהיא הלכה משם בין האנשים עם הכובע של הקפוצ'ון, היתה בי איזו ציפיה שהיא תעצור ותגיד להם אולי סליחה או משהו כזה... אבל זה לא שזה היה משנה משהו. איך בעצם עוד אפשר היה להתמקד בזה בסוף הסדרה? כלומר חוץ מלהראות אותה שוב יושבת באיזה חדר לבד ומרגישה רע עם עצמה? באמת אני שואלת.
 

didalf

Well-known member
תראי, אני לא לגמרי לא מסכימה איתך. כלומר, אם מסתכלים על הסדרה הזאת כעומדת בפני עצמה, אז גם אגת'ה וגם הייוורד לחלוטין מיותרים ונטולי חשיבות.
אבל צריך לזכור שהסדרה הזאת היא גם חלק באמצע של סדרה גדולה הרבה יותר, והיא הסדרה של הסרטים והסדרות של MCU.
ובשביל החלק ההמשכי של הסדרה הגדולה הזאת, היוורד מילא תפקיד קטן של ליצור את הויז'ן החדש, ואגת'ה מילאה תפקיד קטן/גדול של לגלות לוונדה שהיא בעצם מכשפה ושהיא יכולה ללמוד איך לשלוט בכוחות שלה.
שני הדברים האלו לא חשובים באמת לסיפור של הסדרה וונדהויז'ן, אבל כנראה חשובים לנו להמשך.

עכשיו לגבי זה שלא טיפלו בצורה מספקת בנושא של הסבל שוונדה גרמה לאנשים, יותר נכון עם ההתמודדות שלה עם זה, אז זה גם נכון, אבל אני פשוט חושבת שהפוקוס של הסדרה היה התמודדות עם אבל והרצון שלנו להחזיר ולהאחז ביקירים שלנו, ולמה אי אפשר ואיך ממשיכים הלאה.
וזה בסדר מבחינתי שהסדרה התמקדה בדבר הספציפי הזה, ודרכו הכרנו לעומק יותר את וונדה.
אנחנו כן ראינו אותה מתמודדת בעבר עם האשמה שלה על סבל שהיא גרמה בלי כוונה לאנשים בגלל הכוח שלה. אני בסדר עם זה שזה לא היה עוד מזה. נכון שכשהיא הלכה משם בין האנשים עם הכובע של הקפוצ'ון, היתה בי איזו ציפיה שהיא תעצור ותגיד להם אולי סליחה או משהו כזה... אבל זה לא שזה היה משנה משהו. איך בעצם עוד אפשר היה להתמקד בזה בסוף הסדרה? כלומר חוץ מלהראות אותה שוב יושבת באיזה חדר לבד ומרגישה רע עם עצמה? באמת אני שואלת.
וואי יופי. הסתבכתי עם למצוא את המילים, תודה.
 

didalf

Well-known member
פוסט חמוד של דוד ג'סי עם ליזי קטנטנה
1615152413330.png
אם תפוז לא היה מניאק הייתי עושה פשוט הטמעה לאינסטגרם אבל הוא ברוגז אז קבלו גם צילוםמסך וגם קישור

וקצת בדיחות:
1615152483636.png

1615152512593.png

1615152574459.png
 

מילי08

Well-known member
משכנעים את מילי להתחיל מרתון של הסרטים?
ההודעה הזאת היא כמו איסטר אג בשבילי בתוך השרשור :-D

זה יקרה, פשוט בקצב מאוד איטי. אלמוג הציע לעשות צפייה משותפת ואז התחרט אז אני אשב עם עצמי ועם החתולים ואצפה לבד. הבעיה היא שהדודים שלי קצת מבאסים ויש גבול לכמה שאני מוכנה להשקיע כדי להשיג מקורות...
 

nerdkey treky

Active member
ההודעה הזאת היא כמו איסטר אג בשבילי בתוך השרשור :-D

זה יקרה, פשוט בקצב מאוד איטי. אלמוג הציע לעשות צפייה משותפת ואז התחרט אז אני אשב עם עצמי ועם החתולים ואצפה לבד. הבעיה היא שהדודים שלי קצת מבאסים ויש גבול לכמה שאני מוכנה להשקיע כדי להשיג מקורות...
הסרטים דווקא מאוד פופולארים בקרב הדודים, אפשר למצוא קובץ עם 20 הסרטים הראשונים.
 
מאחר למסיבה
i didnt care for it that much
היה לי נחמד היה לי כיף עם הסדרה, אבל הצפייה בפרק האחרון הרגישה לי כאילו יש לכותבים רשימה של דברים שצריכים לקרות בפרק, והם וידאו שכל מה שצריך היה לקרות קרה. כאילו הפרק הרגיש לי קצת חסר נשמה כזה. אני מניח שזו אחת הסיבות שלא כזה דחוף לי להיכנס למארוול אולי? כאילו מרגיש לי שכל דבר שהם עושים נועד בסופו של דבר למכור לי את הדבר הבא שהם יעשו, וזה די מוציא את הרגש מהצפייה. כאילו אין מצב לסיפור אחד שלם start-to-finish שהוא פשוט מה שהוא.כאילו זה די היה פה, אבל הפרק האחרון די הרס את זה כי הוא היה צריך להתעסק גם ה"אוקיי זה צריך לקרות בשביל הסרט הזה שייצא אחר כך וגם זה צריך וזה וזה,", כאילו כל הסדרה הזאת קרתה רק בשביל להכין אותי לסרט הבא. זה מוריד קצת.
ראיתי גם את קפטן מארוול, סתם כי התחשק לי. החלטה טובה, כי זה הכניס לי לקונטקסט מספר דברים (הסקרולים, מוניקה) אבל זה לא היה דחוף באמת כדי להבין את הסדרה בכללותה אז הכל טוב. אבל גם מקפטן מארוול לא היה לי כזה אכפת. it was alright, i was entertained אבל לא מעבר לזה.
התלבושת החדשה של וונדה, אני לא יודע מה אני חושב עליה. היא מאוד superhero-אית. בעצם, יותר super-villain-אית אבל הכוונה שלי היא שזה מאוד קומיקסי מעוצב כזה. אני מניח שמי שבקטע של זה בטח עף על זה, והעיצוב תכלס הוא מרשים. אבל תכלס גם את העיצוב אני לא הכי אהבתי חחח. אהבתי יותר את תלבושת הsuperhero שלה שהייתה מעיל ארוך אדום ומחוך מגניב כזה. שזו גם תלבושת בהחלט, אבל יותר לבישה.
 
טוב הסדרה הזו ממש Phoenix Resurrection: The Return Of Jean Grey אחד על אחד שזה פשוט עצוב.
הפיניקס מחזירה את ג׳ין לחיים, גורמת לה לחיות חיים נורמלים בעיירה שכביכול מתה.. לפחות שם הם התושבים היו דמויות מהעבר של ג׳ין והקומיקס היה מלא ברפרנסים לחיים של ג׳ין.
טוב אבל מארוול אף פעם לא היו מאד מקוריים בסרטים שלהם..

בכל אופן, וונדה תמיד הייתה הדמות האהובה עליי בנוקמים, עוד מהסדרה המצוירת. כמובן שעדיין כועס עליה בגלל בית m אבל..
סופסוף אחרי כל הסרטים האלה החליטו לפתח את הדמות שלה - שזה מאד עצוב דרך אגב..

מזלי ראיתי את כל הסדרה במרתון אתמול, אז לא קראתי את כל התיאוריות המיותרות של המעריצים, מפיסטו.
ולמה אנשים אשכרו חשבו שמגנטו יהיה, הוא לא אבא שלה |פנים| הבנתי שאגת׳ה הרעה ברגע שהראו את השחקנית.. אז לא הפתעה.
מה שמפתיע זה שאף אחד לא קרא לנוקמים שיעצור אותה, מצד שני הם לא קראו לקרול בפעמים הקודמים..

אהבתי שהיא מדברת בלי מבטא, אבל את השם של פייטרו היא אומרת עם. אהבתי שהפייטרו הזה היה מזויף ולא אמיתי ושדרסי אמרה שהיא ״ליהקה אותו מחדש״.

הסוף היה עצוב, כשהיא נפרדה מהילדים והשיחה עם ויג׳ן ״מה אני באמת?!״ היה יכול להיות יותר עצוב אם זה לא היה בול כמו שג׳ין הרגה את סקוט בקומיקס שהזכרתי למעלה.

הקאסט היה מעולה.. קלעו בליהוק לגמרי. ממש אהבתי את הילדים והדינמיקה בין כולם.

והכי חשוב, אהבתי שהסבירו למה סיטקום. בדרך כלל לא אוהב את הקומדיות בלי סיבה שלהם, אז היה מגניב שהסבירו למה לשם שינוי.
 

didalf

Well-known member
עוד קצת ממים ודברים שמצאתי:

זה חנק אותי:-D
1615407786953.png

ליזי במראה הזה זה הדבר הכי יפה שראיתי|מאוהב|
1615407850250.png

1615407886884.png

אבחנה יפה על איך הסדרה הציגה את 5 השלבים המוכרים של התמודדות עם אבל:
1615407921972.png

ובונוס סבסטיאן סטאן:
באקי המוזנח באינפיטי וור כשהוא שמע שסטיב מגיע:
1615407981905.png
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
עוד קצת ממים ודברים שמצאתי:

זה חנק אותי:-D
צפה בקובץ המצורף 17387

ליזי במראה הזה זה הדבר הכי יפה שראיתי|מאוהב|
צפה בקובץ המצורף 17389

צפה בקובץ המצורף 17390

אבחנה יפה על איך הסדרה הציגה את 5 השלבים המוכרים של התמודדות עם אבל:
צפה בקובץ המצורף 17391

ובונוס סבסטיאן סטאן:
באקי המוזנח באינפיטי וור כשהוא שמע שסטיב מגיע:
צפה בקובץ המצורף 17392
הראשון היה מעולה:-D

את העניין עם השלבים של אבל ראיתי משהו בעבר, אבל רק כאן זה נראה היה לי מוסבר טוב.

והנה עוד כמה דברים:
ג'ימי מדבר עם אנטמן לאחר אירועי הסדרה:
https://thesuperheroesnetwork.tumblr.com%2Fpost%2F645326852511219712
סתם קטע טקסט מצחיק:
https://duchessnibenhu-ofpyromania.tumblr.com%2Fpost%2F645299781105860608
סתם קטע טקסט מדכא (אבל אני ממש אוהב):
https://pineapplesandbananas.tumblr.com%2Fpost%2F644853564318138368
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
האחרון נתן לי צמרמורת
לחלוטין צמרמורת.

וממש מעניין אותי מה בעצם היה שם.
זה גם גרם לי לחשוב שיש משהו קריפי אפילו בזה שהם פשוט השאירו אותם שם בחדר להעלם לבד.

לפחות אני די בטוח שאנחנו נראה אותם שוב, או גירסה שלהם, כי אני לא אתפלא אם כשנראה אותם שוב הם יהיו שחקנים בוגרים יותר.

אני ממש מקווה שכשנראה את וונדה שוב בMCU אז לא ישכחו מהקטע שהיא שמעה אותם בסוף.
 

didalf

Well-known member
וממש מעניין אותי מה בעצם היה שם.
אני רוצה להאמין שהם כבר נרדמו ולא הרגישו בכלום;-(

אני ממש מקווה שכשנראה את וונדה שוב בMCU אז לא ישכחו מהקטע שהיא שמעה אותם בסוף.
חסר להם. אבל לא נראה לי. אולי אפילו יכללו את הסצנה הזאת בד"ר סטריינג' (כמו שאת הפוסט קרדיט של ד"ר סטריינג' עם ת'ור כללו גם בסרט של ת'ור)
 

Aranel Nenharma

Well-known member
וממש מעניין אותי מה בעצם היה שם.
זה גם גרם לי לחשוב שיש משהו קריפי אפילו בזה שהם פשוט השאירו אותם שם בחדר להעלם לבד.
אני חושבת שזו היתה הכוונה של וונדה.
שהם ישנו ולא ירגישו את הכאב.
מתו בשלווה בשנתם.
 
למעלה