וולפי

[קומקום רותח]

וולפי

``אתה חייב להמשיך לנגן אתה מנגן כל כך נפלא וממציא מנגינות, כל תו כמו מילה אתה חייב`` אמרה לוולפי בן השש נשמתו של הגאון הזקן שבין אצבעותיו השתכן (ולא היתה אמא שתאמר ``אם תרצה, תנגן מחר, ועכשיו תשחק``) ``אתה חייב להמשיך לנגן אתה מביא המון קהל וכבוד למשפחה, וכסף, כסף קל אתה חייב`` אמר לוולפי בן העשר אביו הגאה והלכאורה מגונן שבתוך ליבו השתכן (ולא היתה אמא שתאמר ``אם תרצה, תנגן מחר, ועכשיו תשחק``) ``אתה חייב להמשיך לנגן זה היה קונצרט מושלם אתה הדהמת את כולם אתה חייב`` אמרו לוולפי (בן עשרים) מחיאות כפיים אדירות קצובות שוטפות את האולם עד הקירות (ולא היתה אמא שתאמר ``אם תרצה, תנגן מחר, ועכשיו תשחק``) ואולי, רק אולי זה היה יותר מדי לוולפי הגועש פתאום כבר בן שלושים ושש מכור לפסנתר עם נטייה להשתכר שבור נפש ושבור גוף ימצא את דרכו לעוף בעולם אחר, בכלל לא נורא, עולם של מוסיקה טהורה