וויתור

the great X

New member
וויתור

אני בוחרת לוותר, להניח לנשימות להתארגן בסדירות אני בוחרת לשחרר את החלומות שלי, שיעופו הלאה למחוזות אחרים חבלי ארץ לא נודעים, מאחורי עננים אני בוחרת, בגרון מכווץ, בסרעפת מתוחה, בעיניים עצומות מכאב להרפות מהריח שלך מהגוף שלך מהידיים שלך מהלשון שלך מהזין שלך מהמגע שלך מהטירוף הטוטאלי שלנו מניחה ופורשת את גופי העירום לשמש מתפרקת על האדמה החמה הרטובה מתמסרת לניחוח הדשן של לחות חיה פראית מחייכת כמו תינוק מתענגת על זכרונות מושחת את גופי בשמן מכתירה את עצמי למלכה נוטפת טיפות של עצב מהול בהקלה מזריעה את עצמי אל חיי החדשים ויוצרת אור מלא משלי - עליך ויתרתי.
 

Just לובלו

New member
את לא יודעת

תחושת צמרמורת חלפה בגופי כשקראתי אותך. תוותרי, אבל בשביל עצמך ולא עלייך. מדהים, חזק ועוצמתי. וואו אחד גדול.
 

bugbuster

New member
"מזריעה את

עצמי אל חיי החדשים." איזו אמירה עצומה. מעניין ששינוי במילה <מזריעה> עדיין המשפט נשאר עוצמתי מאוד, למשל לא נלקחה במקום מילה כמו 'משגלת,' 'מפרה,' (מעברת?') 'מזיינת?' נהדר. תודה.
 

the great X

New member
באופן כללי...

הכתיבה יוצאת ממני ללא מחיקה או תכנון אבל לגבי ה"מזריעה", גרמת לי לחשוב, זו מילה כל כך גברית, עוצמתית, חודרנית כמעט יותר מכל היתר ואת הגבריות הזו אני מוצאת כנראה משלימה לכל הרוך הנשי שלי- בייחוד אם ההזרעה היא עצמית
(כרגע...) תודה לך!
 
למעלה