וויתור הוא ´נשיות´ ?

[אורין קיי]

וויתור הוא ´נשיות´ ?

האם נשים מוותרות יותר מגברים? - זו שאלה כללית. וןבנוגע לתוכן הקישור: האם איזשהו גבר, יהיה מוכן, עבור שהייה צמודה עם משפחתו, לוותר על מעמד גבוה? משכורת עתק? עתיד מבטיח? כיבודים מפליגים וביטחון שאת משרתו הבאה יצ´פרו לו, עקב נאמנותו לעבודה? האם מה שעשתה היוז, הוא תואם-נשיות-אמהות, או שזו אנושיות גרידא? מה את היית עושה במצב דומה? ובעיקר, לגברים שבחבורה, מה אתם הייתם עושים? ובכלל, האם פמיניסטית, במצב דומה, אסור שתוותר על קריירה? אסור שתעדיף משפחה?

 

[הדס (אמבר)]

לדעתי זה מעיד במידה רבה

על הגיון בריא. מאחורי האשה הזאת יש כבר עשרים שנה של קריירה, והתפקיד האחרון שלה מצריך עבודה מסביב לשעון כל הזמן. אני מאוד מעריכה את זה שמישהו יכול לומר "עבדתי קשה כך וכך שנים, שילמתי על זה מחיר יקר, ופה יש מחיר שאני לא מוכן/ה לשלם". בעיני, ויתור על מירוץ מטורף של קריירה כדי למנוע פגיעה נוספת בעצמך ובאנשים שקרובים לך הוא מימוש של עקרון פמיניסטי והומני ולא ויתור על פמיניזם, במיוחד שזה מגיע בשלב די מאוחר בקריירה שלה. וזה שגברים לא עושים זאת - נכון, אבל פמיניזם לא אומר שצריך לאמץ את כל האספקטים השליליים של העולם הגברי.

 

[nirdagan]

ובאותה הרוח ניתן להגיד

שייתכן שישנם גברים שהיו מעדיפים להקטין את הקריירה ולהקדיש יותר למשפחה אבל לא עושים זאת עקב הלחץ החברתי הכבד המופעל על גברים לעשות קריירה. ניר