וויצק

[Buttters]

וויצק

חברים יקרים! הקיץ הזה הוטל על נבחרי הבמאים בין מגמת התיאטרון בבית-ספרי הקט, להתחיל למצוא מחזות להפיק לתשס"ה.... אני שקלתי חזקות את וויצק, והייתי שמח אם הייתם יכולים להביע דעתם על המחזה, דרכי הצגה שונות (ומעניינות, בהתאם למחזה אקספסיוניסטי שכזה) ואולי הצעות למחזות אחרות העוסקות בטירוף. בתודה תודה תודה מראש, דניאל

 

[פרובוקטור]

אני לא מכיר את המחזה אבל

אני חושב שהתזה והנושא צריכים להיות שלך, אחרי הכל זה מה שאתה מעוניין להגיד. משם תבוא גם הקונספצייה שלך. איך אתה חשבת להעלות את המחזה? (ומה רצית להגיד)

 

[אושר צרוף]

זה מחזה מוזר ומורכב מאד

לא הייתי ממליץ עליו. בתאטרון המעבדה בי"ם הועלתה לפני חודש הפקה של וויצק. כדאי להתקשר ולשאול אם זה עוד משחק. שווה לראות. בעניין טרוף אני ממליץ על לורקה. כל המחזות שלו עוסקים בטרוף בצורה זאת או אחרת. (נסי את ירמה) אולי מעגל הגיר הקווקזי.

 

[Buttters]

מעגל הגיר? עההה

אנחנו טחנו את מעגל הגיר כבר.. וכבר ביימתי את זה ככה יוצא שגרושה היא רוצחת שכמעט נאנסת... ראש פורה של בן נוער, מה? עכשיו, וויצק זה מחזה אקספרסיוניסטי משכמו ומעלה, מה שאומר שיש המון חופש לבימוי ולמשחק, כיד הדמיון מזכיר מעט את "אדם בן-כלב" בסגנון שלו. ומנהליקו, אתה צודק, אבל כאן בגדרה אין ספריה כל-כך רחבה,ו אני מחפש כיוונים טובים. מישהו מכיר את "הא-הא"?

 

[אושר צרוף]

נאנסת אני מבין אבל את מי היא רוצחת?

ובקשר לוויצק, אני לא ממש מבין בהגדרות האקדמיות של מחזות, אז אני לא יודע להגיד לך לאן הוא שייך אבל בעיני הוא לא ממש משכמו ומעלה ואם אני צריך לשייך אותו לז'אנר הייתי אומר - ה'ממש ממש מוזרים' אני לא יודע אם זה נותן אפשרויות כל כך רחבות כי קל מאד לאבד את החוט במחזה כזה, ובאמת לעשות בימוי מיוחד אבל בלתי מובן. תזמין אותי לראות אני אשמח מאד. בהצלחה. לא מכיר הא הא של מי ? מה עם 'שש נפשות מחפשות מחבר' או 'הערב אימפרוביזציה' של פירנדלו?

 

[*GormE*]

אני מכירה את הה-הה

אבל זה נורא נדוש לעשות מונולוגים של בחורות משוגעות... תפתיעו את הבוחנים שלכם!

 

[Awaken]

הא- הא

מחזה באמת טיפה נדוש לעשות ממנו מונולוג, למרות שיש שם מונולוגים שבנויים ממש טוב. המחזה עצמו בנוי בצורה לא משהו לטעמי... אבל יש שם מסר אנטי-פסיכיאטרי מאוד עמוק... זה מחזה עם המון רבדים ומשמעויות ושווה לקרוא אותו רק בשביל הניתוח.

 

[anabar]

אבל היא לא מחפסת מונולוג..

לפי מה שהבנתי מדובר בהפקת מחזה שלם. הא-הא יכול ממש להתאים. לדעתי הוא לא נדוש אלה קצת פשוט, אבל גם פשוט זה יפה.. שווה לקרוא!

 

[Awaken]

"בחורות משוגעות"

יש לי אני חושב קצת בעיה עם הניסוח הזה... לשחק "משוגעת" זה בלתי אפשרי. זה יוצא שטחי רדוד ולא אמין. צריך להבין את מחלת הנפש הספציפית באמת. להבין את המניעים שלה ואת הדמות... זה כל כך הרבה יותר מ"משוגעת".... יש ילדה במגמה שלי שעשתה מונולוג מהא-הא לערב מונולוגים שלנו השנה והיא הלכה לשלוותא וראתה אנשים עם המחלה הזאת ודברה עם פסיכיאטרים ועשתה ממש חקר מעמיק... לשחק "משוגע" זה גימיק שלך לעשות פרצופים מוזרים ולצרוח "אגו בה בה גילי גילי פו פו אני הברון רוטשילד"

 

[Awaken]

* שלך= של

 

[gamegir]

אוי, שתוק כבר.

 

[פרובוקטור]

אני מכיר את הא-הא ומסכים עם גורמה

רח מחזה שלאו דווקא נכתב על שיגעון ותן לו אינטרפטציה משלך, ככה יהיה מעיין ועמוק יותר. אני ביימתי לבגרות שלי את God של וודיא לן (אתה יכול לראות תמונות בגלרייה) שהוא מחזה די טפשי ושטחי, אני עשיתי ממנ מחזה פילוסופי על עולמו התאטרון וחשיבותם של חוקים כדי למנוע כאוס. אני מתערב איתך שוודי אלן לא חלם על הפרשנות הזאת.

 

[Awaken]

גיא

וודי אלן ועוד איך חשב על עולם התיאטרון... זה כל הפואנטה של המחזה. זה מחזה שעוסק במהות התיאטרון.

 

[פרובוקטור]

אוף!

כתבתי לך הודעה שלמה והיא נמחקה. הטכלס- ראיינו את וודי אלן על המחזה הזה והוא אמר שהכל סתם בצחוק ואשתו בכלל פרסמה את זה, הוא סתם השתעשע ולא ניסה לדבר על משהו.

 

[*GormE*]

אני מזמן-מזמן

העלתי את פו הדב. רק שעשינו ממנו סיפור על ילד עם עולם פנימי קסום שמכריחים אותו להתבגר, ובסופו של דבר הוא נאלץ לנטוש את העולם הזה זה נורא כיף לקרוא מחזה ולנתח את הרבדים השונים שלו, אולם זה הרבה יותר מרשים לקחת מחזה לכאורה פשוט ולהוציא ממנו את הפרשנות האישית שלך. ככה אתה גם יכול להיות בטוח שמה שאתה יוצר הוא משהו חדשני יותר. עם כל הכבוד למשוגעים, אני כבר ממש לא חושבת שזה חמוד להסתובב בינהם ולחקות אותם. להיפך, זה די מסוכן.

 

[Awaken]

אז את לא מבינה את העיקרון.

אתה לא "מסתובב ביניהם ומחקה אותם"... זה לא משחק. משחק הוא לא חיקוי.... וזה לא כאילו שהיא לקחה את המחלקה הסכיזופרנית בשלוותא ליום כיף בלת אביב... כי גם הדמות במחזה היא לא לגמרה משוגעת... יש לה תפיסה של המציאות, פשוט יש לה מחלה, והיא ניסתה להבין איך זה להיות עם המחלה הזאת.... זה ממש לא לחקות... משחק זה אחד מהדברים היותר רחוקים מחיקוי שיש... כי בחיקוי אבסולוטי אין יצירה.

 

[gamegir]

שפרה מילשטיין? את כאן?..

עידו, לצטט ממחברת תולדות זה לא הכל, בפרט לא ממחברת תולדות של כתה ט' בלבד. תאטרון הוא חיקוי. חיקוי, לא חקיינות. חיקוי, ע"עפ אריסטו, הוא "הפיכת דבר לא אמנותי לאמנותי", וזה בדיוק מה שכל העוסקים בתאטרון עושים. השחקן לוקח את החיים, את האנשים, שהם דברים לא אמנותיים בעליל (למעט מקרים יוצאי דופן, ראה אניטה פללי), והופך אותם ליצירה אמנותית. חוצמזה, אם נתנתק לרגע משפרה ונשים את הדברים על השולחן, שחקן טוב בעיני הוא כזה שיכול לחקות וללמוד משפת ההתנהגות האנושית. וזאת לא בושה. נראה אותך בונה דמות שהיא לא, באיזשהו מקום, חיקוי של משהו אמיתי. מכל הנ"ל נובע ש- משחק הוא חיקוי. לא חקיינות, אבל בהחלט חיקוי. הלאה הפלצנות.

 

[Awaken]

חחח גמא איתך אסור לי להתווכח...

אני חושב שאתה צודק, אפשר אולי להגדיר את זה כסוג של חיקוי, אבל אני לא חושב שזה חיקוי אבסולוטי, כשאתה כביכול "מחכה" אז יש שם הרבה מקום לאינטרפרטציה אישית וביטוי אישי... חחח ובקשר למחברת... ממש לא... שפרה בכלל לא לימדה אותנו על זה...

 

[*GormE*]

יקירי.

הרשה לי להסביר לך משהו "משחק" הוא מה שאתה מגיע אליו באמצעות טכניקות שונות, אחת מהן היא חיקוי. כשאתה מעתיק פיזיות של אדם אחר אתה נכנס אל תוך נפשו ומבין אותו. מפני שככלות הכל האדם בבחירותיו, בתנועותיו, בדיבורו ובהכל הוא ביטוי ישיר של הנפש שלו. אם תמשיך להקשות על עצמך בלהגיע למטרה ללא הדרך לא יצא לך כלום בסוף, וחבל שאתה ממהר לשפוט לפני שאתה ממש מבין.

 

[Awaken]

מי שופט? אסור להביע דעה?

יש הבדל בין חיקוי פיזי, להכנס לתנועתיות של מישהו, לבין לחכות אותו אחד אל אחד.