ווואי...

[השרוט המקורי]

המשפט הזה......

"אני לא יודע מה יהיה בגורלי. אבל אני את חלומי ראיתי מתגשם. זכיתי לראות קבוצה יהודית לוחמת". הוא משפט שברגע ששמעתי אותו, הפסיק כל התהיות שלי לגבי הליכה לצבא, מאז ששמעתי את זה, אני הולך לצבע בגאווה!!

 

[The Fire Of Life]

תגובה לשמעון.

(לא היה לי כוח למצוא כותרת). בכל מקרה ... אמממממ, אני לצבא לא הולך כמוך בגאווה והכל. אני נגעל מהצבא, העובדה שאני צריך לשמור על תלמידי ישיבות שרק לחשוב עליהם גורם לי בחילה מעצבן אותי נורא !

העובדה שיש אנשים שלא מתגייסים לצה"ל, ואני צריך להגן עליהם לא מעלה בי גאווה, או שמחה, או כלום ! מעלה בי רק כעס ! ! ! אם זה המצב אני חושב שכל הימנים שמתעצבנים על זה שישנם שמאלנים שלא מתגייסים לצה"ל מסיבות אידיאולגיות, לא אמורים לכעוס עליהם, אלא אמורים לכעוס על הדתיים שיושבים על התחת שלהם, בזמן שיש אנשים שנהרגים בשביל להגן עליהם ! ! ! הבהרה קטנה: בהודעה אני מתכוון לדתיים שלא משרתים בצה"ל. ולא לדתיים שמשרתים, ושומרים על המולדת כמו שצריך !