ווארט יפה שראיתי

א י צ ו ש

New member
ווארט יפה שראיתי

על הסוף של מס` פסחים. הגמ` מספרת על ר` שמלאי שנקלע לפדיון הבן, שאלו אותו מי מברך ברכת שהחיינו אבי הבן או הכהן? ענה להם שהוא לא יודע, לאחמ"כ שאל ר` שמלאי את השאלה הזאת בבית המדרש וענו לו שאבי הבן מברך 2 ברכות "על פדיון הבן" וגם "שהחיינו". (עכשיו למה שנתחדש לי) דעת הריב"ש בסימן קלא` שפדיון הבן אי אפשר לעשות ע"י שליח, ומקשה הריב"ש שאם היה אפשר לפדות את הבן ע"י שליח נוסח הברכה של פדיון הבן היתה צריכה להיות לפי הכלל של הרא"ש שכל מצוה שאי אפשר לעשות ע"י שליח מברכים "ל..." ומצוה שאפשר לעשותה ע"י שליח מברכים "על...". הברכת שמואל על מס` קידושין סימן יח` מתרץ, שהרא"ש לשיטתו, שפדיון הבן חל בשעה שהאב מפריש את ה5 סלעים עבור הפדיון, ומה שהאב נותנם אח"כ לכהן זאת כבר מצוה אחרת שחייבים לתת את כסף הפדיון לכהן אבל אין זה עצם הפדיה, אלא ההפרשה היא הפדיון, ולפ"ז יוצא שכאשר האב נותן את הכסף לכהן אין זה שעת קיום המצוה... המשך>>>
 

א י צ ו ש

New member
המשך>>>

כי כבר בהפרשה של הכסף התקיימה המצוה, ומתורצת קושית הריב"ש על נוסח הברכה, מפני שכלל הוא שכשמברכים על מצוה שכבר נעשתה מברכים "על..." והריב"ש הקשה עוד על הרמב"ם בהלכות ברכות פ"יא ה"יא שם פסק הרמב"ם שאם עושה מצוה לעצמו מברך "לעשות" כלומר ב"ל" ואילו כשעושה מצוה לאחרים מברך "על..." ובהלכה י"ב פסק הרמב"ם שהמל את בנו מברך "למול את הבן" כלומר שזה נחשב מצוה של עצמו, והקשה הריב"ש מדוע בפדיון הבן פסק שמברך "על" ואילו במילה פסק שמברך "למול"? ותירץ הריב"ש שמילה שונה מפדיון הבן, שמילה זאת מצות האב למול את הבן, אולם פדיון הבן, זה בעצם מצות הבן והתורה חייבה את האב לעשות זאת עבור בנו, והקשה על זה בספר "החוט המשולש" שהרמב"ם באותו פרק ה"י כותב לגבי ברכת שהחיינו שהעושה מצוה לעצמו מברך שהחיינו וכשעושה מצוה לאחרים לא מברך שהחיינו, ולפ"ז לדברי הריב"ש שפדיון הבן זאת מצות הבן, אז האב נקרא שעושה לאחרים, אם כן איך מברך שהחיינו? המשך>>>
 

א י צ ו ש

New member
המשך>>>2

ותירץ ע"ז הברכת שמואל, שאפי` שפדיון האן זאת מצוה עבור אחרים, אולם כיוון שהתורה חייבה את האב לפדות את בנו ועכשיו זה מוטל עליו לכן מברך שהחיינו, ואין זה דומה למי שעושה מצוה לאחרים ששם אין זה מוטל עליו והוא רק עושה את שליחותו של השני ולכן לא שייך לברך שהחיינו כיוון שאין זה חובתו, ואילו בפדיון הבן זאת חובתו ושייכת שמחה על שזכה לקיים את המצוה ולכן האב מברך שהחיינו. (עד כאן... אשמח לקרוא את תגובותיכם בנושא)
 

mgb

New member
יישר כוחך!

בס"ד כמה ערבים עלינו דברי תורה המאירים את הנשמה באור יקרות! עוד אשוב בל"נ לעיין ואולי תתגלגל בידי זכות להוסיף על כך. לפני שנים רבות זכיתי לקרב יהודי יוצא חבר העמים בכור שלא קיים מצוות פדיון הבן לא לו ולא לבנו וקיימתי מצוות סעודת מצווה בביתי ושם דרשתי בעניין הדומה לדבריך. לכן הנושא קרוב לליבי ואחפש את הדברים השמורים אצלי בכתבים ואוסיף אי"ה על דבריך להגדיל תורה ולהאדירה! ברכת התורה מגב
 
למעלה