וואי איזה חלום חלמתי !...

[Mנטה]

וואי איזה חלום חלמתי !...

חלמתי שאני נוהגת במכונית מלאה חברים ואני נוסעת נורא מהר ומפספסת רמזור אדום, כשאני קולטת את זה כבר מאוחר מדי ואני לוחצת בכל הכוח על הברקס, אז המכונית עפה באויר מסתובבת מתהפכת וחוזרת למקום ואף אחד כולל המכונית לא נפגע. ואז אנשים נבהלים, מזמינים אמבולנס וכל זה, אני שומעת אותם מדברים בטלפון על מישהי שנכנס לה כיסא לגולגולת אבל אני מרגישה שלא נפגעתי בכלל מלבד קצת כאבים בברכיים, ואני לא רואה מסביב מישהו שנפגע. אני יוצאת מהאוטו כדי למתוח את הברכיים ואז החברים שהיו באוטו משתלטים עליו ולא נותנים לי לנהוג בו. אני מתלוננת ומתעצבנת ובסוף גם צורחת עליהם ומעיפה אותם מהאוטו שלי, עד שבסוף אני רק מאשרת לגיסתי ולאחיין שלי להישאר שם. כשכולם חוץ מהם יוצאים החוצה, צלצל הטלפון והתעוררתי. פיווווו התעוררתי המומה כאילו שהרגע עברתי תאונה, זה היה כל כך מוחשי ! וגם בהקלה שצרחתי כל כך הרבה שאני כבר ברגיעה שאחרי..... מה אתם אומרים ?

 

[החטא והשופטת]

חלומות של אתמול הם...

עושים שירשור חלומות? יש! אז אני לפני כמה לילות חלמתי שאני מפוצצת חצ'קונים, אבל ככה, באובססיה, מהפנים והצוואר. את האמ-אמא של האיכסה סחטתי להם מבפנים והיה די מגעיל, אבל גם כיף. יצא הרבה פיכס. מה נראה לכם? מה זה אומר? שלא לדבר על החלום (סיוט?) הקבוע שלי, שאני נמצאת במעלית שנוסעת לכל מיני צדדים ולא רק לגובה והיא נוסעת ונוסעת ונוסעת וכמה שאני מנסה, אני לא מצליחה לצאת ממנה.

מוסקט? אליך!

 

[Anna Karenina]

אמאל'ה..../images/Emo5.gif

 

[מוּסקט]

את בטוחה?

כלומר, את בטוחה שאת רוצה אינטרפרטציה כאן בפורום? כשניהלתי את פורום חלומות בכל זאת היתה מידה של אנונימיות.

 

[החטא והשופטת]

אה... נשמע מפחיד...

תני לי שתי דקות לחשוב על זה.

 

[החטא והשופטת]

כן, אני בטוחה.

<שלילנד מפגינה מנהיגות ומראה דוגמה אישית>

 

[משבר אמון]

סליחה, אבל... לפי

החשבון (הרעוע בדרך כלל) שלי, לקח לך 4 דקות לחשוב על זה... טוב, נסלח לך. (אבל רק הפעם!)

 

[מוּסקט]

על חצ'קונים ומעליות משוגעות

חלומות על חצ'קונים קשורים לעניינים של הערכה עצמית ודימוי עצמי. פיצוץ החצ'קונים מצביע על רגשות שליליים שחשוב לך להוציא, להביע או בכלל להעלות אל המודעות, כי בכל מקרה הם "על הסף", "ממש מתחת לעור" ו"כמעט בחוץ" גם ככה. חלומות על מעליות יכולים להיות חלומות הנותנים מעין ביטוי ססמוגרפי לרגשות במונחים של "עליה" ו"ירידה". מעלית שיוצאת מכלל שליטה, עושה דברים מוזרים ומשאירה אותך חסרת אונים בתוכה, יכולה להיות אינסיקציה לפחד מאיבוד שליטה על הרגשות באיזה אופן.

 

[אושר מ]

פששש. ומה שנשאר לי הלגיד

זה שאני שמחה שאני לא זוכרת את החלומות שלי...

 

[עִידן]

אז גם אני אספר על חלום

מהלילה האחרון. יש לו כמה חלקים, אני לא זוכרת הכל. באחד החלקים הלכתי לכיוון רכבת ארלוזורוב, כשממכונית עוברת (עם משפחה - אמא, אבא, ילדים..) נזרקה לעברי הערה סקסיסטית, והרגשתי מאוד לא נעים כששמעתי אותה. כיוונתי לעבר האוטו תנועה מגונה עם היד, ומיד לאחר מכן נשמעה מהאוטו תגובה קולית - הבנתי שמישהו יוצא אליי. התחלתי לרוץ, והאישה (האמא) מהאוטו התחילה לרדוף אחריי. היא, מסתבר, גם זאת שצעקה את ההערה. היא הייתה קורבה אליי, ואמרה משהו על זה שאני הילדה שעשתה להם את התנועה... עצרתי במקום, היא הפילה אותי על המדרכה (יצא ששכבתי על הגב, על מדרכה בשיפוע, כשהראש כלפיי מטה). האישה, שהייתה די שמנה ועם שיער קצוץ, התיישבה לי על הרגליים ולא נתנה לי לקום. היא עישנה סיגריה. הפלתי לה אותה וכיביתי, היא התרגזה וצעקה. פחדתי, אז אמרתי לה שתבוא אתי רגע לקיוסק שליד, ואני אקנה לה חבילה שלמה, היא התלבטה, כי היא חשבה שאני מתחמנת ורוצה רק שהיא תקום ואני אוכל לברוח.. בכל מקרה, הרגשתי לא נוח עם ההצעה, ואמרתי לה מיד שבעצם אני לא אקנה לה, כי זה שוחד... אח"כ שאלתי אותה אם היא מוכנה לקום או לתת לי לקום, והיא ענתה בטון קצת מורתי וקצת של מנהלת בי"ס: "לא..." בסוף היא קמה, והלכתי. יותר מאוחר, ברכבת ארלוזורוב, משום מה נגררתי עם האופניים שלי מהקיבוץ. אמרתי לעצמי שדי דבילי שלקחתי את האופניים, כי אני לא יכולה לעלות אתם לאוטובוס הביתה, ואני לא יכולה לנסוע באופניים עד הקיבוץ... היו לי עוד כמה הסתובבויות באזור - הלכתי לאיזה בניין משרדים עמוס בבירוקרטיה מרגיזה ובאנשים מנהלתיים לא נחמדים, כשהראשית בהם הייתה מי שראיינה אותי לפנימייה שהכי רציתי להתקבל ולא התקבלתי. אני לא כ"כ זוכרת מה עוד היה בבניין הזה. בכל מקרה, אבא שלי בסוף הסיע אותי [עם האופניים, שנעלמו מהחלום בשלב מסוים], ובכלל באמצע כבר נהייתי באוטובוס, וקצת שכבתי על הכביש, ממתינה לטרמפים או אוטובוס או לא יודעת מה. בסוף הגעתי לפנימייה שאעשה בה שנת שירות בשנה הבאה. מאז אני כבר לא לגמרי זוכרת המ היה - רק תמונות, איזו מסיבה מוזרה, בעיות תחבורה... זהו.

 

[תרנגולת ערומה]

האישה מהחלום שלך

השמנה עם השיער הקצוץ - נשמעת בדיוק כמו שכנה שלי.

 

[עִידן]

והלילה

הייתי בכלבו, ואיזו אישה ניסתה להסביר לי למה אני צריכה לקנות את הצנוניות ששם. מצאתי איזו גלידה מעניינת בפריזר, והתחלתי לאכול אותה עוד לפני ששילמתי, רק שאז היא התגלתה כשניצלון תירס קפוא, ולא יכולתי להחזיר, כי כבר נגסתי. פיכסה. קצת התפחדתי ללכת עם זה ביד... והיו עוד כל מיני עניינים עם מצרכים. לא ממש מעניין.

 

[מוּסקט]

נו??

מצאי תמה מרכזית ותחזרי אלי. (רמז: משהו עם נשים בוגרות ממך, תהליכים של ניסוי וטעייה - או תהייה, פקשושים... היי יצירתית!)

 

[עִידן]

וגם רעות, לא רק בוגרות ממני.

האמת היא שזאת מהכלבו - אני חושדת שזאת אישה אחת מרשעת מהקיבוץ (שגם עובדת בכלבו לפעמים). אחת שנהגה לצעוק עליי כשהייתי בת ארב,ע והיא הייתה השכנה מלמטה.

 

[עִידן]

והלילה...

(אוי, זה נורא כיף. כשהשרשור יעלם אפתח לי קובץ וורד אולי) זה שוב היה מאוד ארוך. החלק הראשון התרכז סביב כל מיני פנימיות, ואין בו שומדבר מעניין. סתם הסתובבויות בין מקומות. אח"כ היה איזה ציור שמכה בנות ואני היינו צריכות לצייר, משהו מאוד חשוב, כנראה. ציירנו מעין נוף - רק שהנוף נשאר תמיד באותו מצב (בלי שינויי אור), והתוכנית הייתה להוסיף שני אנשים באיזה מקום, ואולי גם דוב. אני לא יודעת כמה בנות היינו בהתחלה, אבל בשלב הזה נשארנו שלוש. הציור היה כמעט גמור - נשאר רק לצייר עוד קצת נוף בקצה, את הדוב ואת שני האנשים. השלישית התעסקה בנוף, אני התכוונתי לצייר את שני האנשים, ואז השלישית החליטה שהיא רוצה לעשות משהו אחר. היא לקחה מכחול גדוש בצבע אדום, ועשתה פס עבה בחלק התחתון של הציור. לקחתי מהר טישו כדי לנגב את הצבע (זה היה באקריליק...), והיא כעסה, והמשיכה עם האדום יותר עמוק. אני לא זוכרת אם הזזתי לה את היד או לא, אבל היא הפסיקה, ומחקתי (נשארו עוד סימנים ורודים). אמרתי לה שמקסימום תעשה פס דק בצבע האחר, כי האדום ממש לא מתאים (זה לא היה סתם ענייני התאמה, זה היה ממש עניין של חיים ומוות, האדום הטיל איזה חורבן על הציור..), אבל היא התעשקה. מהשלב הזה, הציור היה באיזה חדרון אחר, קבוע היו שם צבעים, שוב היינו הרבה ציירות והיינו שם באופן קבוע. אנשים באו והלכו, ובכל כמה זמן נהיינו פחות מציירות (האחרות כנראה מתו), עד ששוב נשארנו שלוש. אני פחדתי לעזוב את הציור, כדי שהשלישית (שבערך מהשלב הזה, בחלום, היא הייתה מעין קרובת משפחה שלי - לא מהמציאות, ולא היה בה שומדבר שהזכיר לי אף קרובת משפחה) לא תהרוס אותו. היו כמה שלבים שבכיתי, שנכנסתי לאתר התמיכה של "וואלה" כדי לקרוא לצירת הראשונה (שבשלב הזה הייתה סוג של אחראית על כל העניין), אבל היא לא באה. מתישהו, לקחתי את הציור וברחתי, שהשלישית לא תמצא אותי. הסתובבתי בכמה מקומות, עד שעליתי לאוטובוס. לא כ"כ ידעתי איך להסתתר, עד שמצאתי שבערך בשלושת הספסלים שלפני, יושבים אנשים ששייכים לאיזו כת בה כל הזמן ישנים - יושבים באוטובוס וישנים עם בד שחור מעליהם. התיישבתי מאחוריהם, השתרך לו שם קצת בד, שמתי אותו על עצמי, והעמדתי פני ישנה. זה לקח אולי כמה חודשים - היה איזה קטע בחלום בו "סיכמתי" את התקופה הזאת, שככה "ישנתי", ומתישהו השלישית אפילו עלתה על האוטובוס לא חשדה. יותר מאוחר, היא עלתה וגילתה אותי. התחילנו להתקוטט על-גבי האוטובוס, עד ששברתי לה את הידיים, ונתתי לאיזו נערה על האוטובוס שתחזיק את אותה רגע. השלישית ניסתה להגיד לאותה נערה שתשחרר אותה ולא תשבור לה את הידיים, אבל הנערה ענתה לה משהו שכנראה שידרתי לה להגיד: "שברים אני מכירה רק בשיעורי חשבון בביה"ס.." בשלב הזה לקחתי את השלישית, הדלת של האוטובוס נפתחה (כן, באמצע נסיעה), השלכתי אותה החוצה. אנשי האוטובוס הבינו שהרגתי אישה כרגע והשלכתי אותה מחוץ לאוטובוס, הייתה שם איזו אווירת זעזוע... אח"כ הלכתי לאיזו חנות לכלי כתיבה, שם מצאתי את הראשונה-האחראית שלא באה כשהזעקתי אותה, המכור מילא לי צבעי אקריליק על איזו פלטה, וזהו. והיה עוד איזה חלק, משהו עם כנופיות של אנשים שיכולים לעוף, היו לנו כל מיני קרבות, קצת הווי, אבל כבר מיציתיאת תיאור החלומות הפעם.

 

[מוּסקט]

תאונה

נהיגה במכונית מסמלת את הדרך עליה את נמצאת עכשיו בחייך (מה כתוב לך שם בחתימה??) אופן הנהיגה יכול להיות מקביל לאופן בו את מנווטת את עצמך לאחרונה. ממה שכתבת - את לא שמה לב לרמזורים אדומים, שמה 'ברקס' קצת מאוחר מידי, יש לך כל מיני נוסעים במכונית שנבהלים ממך. למרות שאף אחד מחבריך לא נפגע, וגם את רק צריכה קצת לחלץ ברכיים, התגובה שלהם לדרך בה את מנווטת את עצמך יצאה קצת מפרופורציה (לדעתך) הם רוצים להשתלט לך על העניינים ולנווט במקומך - מה שמאוד מרגיז אותך... ואת מוצאת את עצמך צועקת עליהם בחלום כמו שאולי היית רוצה לצעוק עליהם ככה ביום יום (אבל לא נעים!). מה שמעניין הוא שברכיים בחלום מסמלות את מידת התמיכה אותה את מקבלת מהסביבה. הן גם מסמלות את היותך במצב "רגיש" (חולשה בברכיים כמו לפני התעלפות). לא משו החברים שלך... (שנעמוד בפינה??)

 

[Mנטה]

מה את חושבת על זה שהיחידים

שכן השארתי באוטו הם גיסתי והאחיין שלי ? זה קטע שאני לא ממש מבינה. (על זה אפשר להגיב גם במייל

)

 

[מוּסקט]

אני לא מכירה אותם

אבל בגדול, אנשים בחלומות, לא בהכרח מייצגים את עצמם אלא תכונות מסויימות שלך או תכונות מסויימות שלהם שאת מחשיבה. למשל האחיין יכול לייצג כמה תכונות ילדיות שלך, או תכונה מסויימת האופיינית לאחיין שלך הקשורה למהות החלום.

 

[תרנגולת ערומה]

אז גם אני...

חלמתי שאני נמצאת על הדשא מחוץ לבית ופתאום רצה לעברי חזרת בר. מיד נזכרתי שאמרו לי פעם שאם חזיר בר רץ לעברך, עדיף שלא תזוז ואז הוא יתעלם ממך. אז לא זזתי והיא המשיכה לרוץ עד שהתנגשה בקיר הבית. אח"כ רצו עוד כל מיני חזירי בר סביבי והתנגשו בקיר, ומישהו אמר לי שכמה מהיצירות הארכיטקטוניות הכי יפות נוצרו ע"י חזירי בר.

 

[צימעס]

סימן

שקראת יותר מדי דגלאס אדמס לאחרונה.