קיץ אחד ביחד- ספר מעולה../images/Emo45.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif
אבל יש כמובן עוד כמה ספרים של הסופרת (ליאת רוטנר). קיץ אחד ביחד- הראשון. תנו לגדול בשקט- השני. לנצח בגדול- האחרון. וכמובן שיש עוד ספר, אבל לא קשור לסדרה וקוראים לו "הרמת מסך"- גם של אותה סופרת. הרלן קובן- מומלץ!!! למרות שהספר האחרון לא היה הכי מעולה מבין כל הספרים, אם כמובן הוא היה יוצא לפני "היער", אולי הוא היה מקבל משמעות חדשה. אני חושבת שכן. כי בכריכה האחורית, איפה שהתקציר, ראיתי עוד ספר שדקלה יקירתינו כתבה בשם "הגברת העירומה" או משו כזה... חוץ מהכריכה המושכת (אני חושבת שרק בגלל הגרביים שלה רציתי לקרוא את זה. תתפלאו) והחושנית להפליא- כל הספר משך אותי ודיבר עליי במובן מסויים. זה לא שיש לי בגרויות עכשיו או משו, או חבר (אבל זה יקרה! מתישהו!), אבל כל השנינות והמצחיקוליות השופעת משלומצי- גורמת לקוראים להתאהב. ביוני- ממבט ראשון, בשלומצי- שעליה בעצם מסופר כל הסיפור. אם הייתי לסבית הייתי מתחתנת עם שלומציא, הבעיה: זה לא חוקי בארץ ויש לה משיכה לגברים. אז זה לא יעבוד... כולנו רוצים ספר המשך, אבל מצד שני... אולי עדיף כבר ככה. הסוף של הספר, היה ולא היה צפוי. קיוותי שפתאום תהיה תפנית דרמתית בסיפור, פתאום יוני בא ומשנה את הכל. אבל באמצע הספר. אבל... בסוף? זה היה הקטע הכי לא צפוי שיכולתי לצפות (וואי, עמוק). וזה מה שהכי הדהים אותי. ההתחשבות הרבה הזאת בקורא- במובן הטוב, כמובן... אם דקלה תמשיך את הסיפור, אולי צריך להמשיך אותו משנות התבגרותה, או להשאיר אותו ככה. מה שאותי הכי הורג, זה הקטע שבו אני נשארת בפה פעור מלא בריר ומחכה בהתלהבות: "נו, מתי ההמשך?!" שלומצי, חיילת. יהיה לה יפה מדים, לא? אני אמשיך לחפור ואקווה שבאמת יש פה מישהו (או מישהי, או מישהם. או מישהן... טוב דיי) שיקרא (או תקרא, או יקראו) את כל זה. ~תם הטקס~