וואו...

[hapatis]

וואו...../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif

אני כל כך מאוכזב...

אחרי שקניתי את האוסף (המצויין) של אריק קלפטון (המלך

!) אריק קלפטון כרונולוגי ובאמת נהנתי מכל רגע מיהרתי לקנות עוד דיסק שלו. בחנות היו כמה אפשרויות: slowhand, E.C WAS HERE , reptile וpilgrim. ולא ידעתי מה לבחור.. נורא עניין אותי slowhand אבל היו בו רק איזה 7 שירים. והתלבטתי בין reptile וilgrim. ובחרתי את pilgrim!!, למה? *העטיפה נראת יותר מגניבה כזאת (זה תמיד יקול שלי ואני שונא את זה). *שני השירים הראשונים (ריוור אוף טיירס, מיי פאדר אייז) הם שניים מהשירים האהובים עליי באריק קלפטון כרונולוגי. אז חשבתי, שעם פתיחה כזאת לדיסק הוא בטוח יהיה פצצה!. חזרתי לבית שמח ומאושר, בסך הכל נראה לי עסקה טוב סך הכל 9$ (תחשבו אתם בשקלים אין לי כח) שמתי את הדיסק במערכת ו.... אכזבה!! ואני מתכוון ממש אכזבה.... דיסק מבוזבז, בכלל לא מזכיר את אריק קלפטון. מוזר ביותר.. המקצב של חצי מהשירים זהה לחלוטין. הסולואים פחות ופחות מעניינים והכל מוזר כזה. בקיצור, חבל... ואז נזכרתי שגם קניתי דיסק של אי סי די סי! ב6$ והיה לי מגניב.. אבל עדיין... שני השירים שאני והב בדיסק נמצאים על אוסף שיש לי... ועוד שניים על הדי וי די של one more car one more ride. סיכום: אל תקנו אוספים... לא שווה. נ.ב האם reptile הוא באותו סגנון כמו pilgrim?

 

[הניבלונגים]

טעות לעולם חוזרת

לאריק קלפטון יש ארבע פנים, הראשון והמוצלח ביותר, זה שבזכותו קוראים לו אלוהים ובצדק, הוא מתחילת הקרירה שלו, בה הוא ניגן בלוז כבד ולעיתים פסיכדלי, בלהקות: היארדבירדס, ג'ון מאייל והבלוזברייקרס, cream, דרק והדומינוס ובליינד פיית'; השני, והפחות מוצלח הוא בקרירת הסולו בשנות השבעים, מהם ניתן עדיין להמליץ על slowhand, 461 Ocean Boulevard ןבדוחק גם על Backless בתקופה זו קלפטון יותר רגוע ומתחיל להתעסק עם סוג אחר של בלוז, קצת יותר אקוסטי, הרבה פחות מרשים אבל לרגעים גם יותר מרגש, החל מתחילת שנות התישעים הוא פיתח קרירה דו-ראשית, מחד אלבומים עם צליל אקוסטי מעצבן שירים מטומטמים וחסרי עניין ומאידך אלבומי בלוז טהור מרגשים ומעולים (למשל Riding with the King שהוא הקליט עם בי בי קינג). למרבה הצער הצער, גם פילגרם וגם רפטייל שיכים לתקופה היותר מעצבנת של קלפטון, תקופה שחובב מוסיקה באשר הוא צריך להזהר ממנה, אם הייתי רוכש במקום את slowhand למשל אני בטוח שההתרשמות שלך הייתה אחרת לגמרי, יחד עם זה גם זה לא קלפטון האמיתי, את קלפטון האמיתי, אפשר למצוא ב Disraeli Gears (אולי אלבום האולפן הכי טוב שקלפטון השתתף ביצרתו) ובאלבום ההופעה המופתי Wheels of Fire, שני אלו אלבומים של cream. אפשר למצוא את קלפטון בשיאו גם באלבום: Blind Faith של Blind Faith אלבום בלוזי מרגש וצנוע של עוד להקת על בניצוחו של קלפטון וכמובן באלבום Layla and Other Assorted Love Songs של דרק והדומינוס. עם כל אלו השיא האמיתי של אריק הקשיש נמצא בהופעות החיות שם הוא באמת בשיאו, ההופעות החביבות עלי מסוכמות כבר במאמר הזה (תגלול קצת למטה), שם אפשר לקרוא גם פחות או יותר את מה שכתבתי כאן רק באריכות גדולה יותר

 

[NIR Y]

בקשר לקישור למאמר

אחלה מאמר באמת מענין וגם כתוב מאד נחמד ממש כיף לקרוא ובקשר לאוספים אני תמיד מתנגד זה פשוט הורס להקות ואת הרשום שמקבלים מהם לדוגמא הדור (לפי דעתי)

 

[hapatis]

אתה רוצה להגיד לי

שהעבודות האחרונות של קלפטון לא טובות? Eric Clapton unplugged זה אולי האלבום הכי טוב שיש לי וגם ריידינג וויט דה קינגץץ וצודק בהופעות הוא שולט!

 

[הניבלונגים]

Riding with the King

הוא בהחלט אלבום מצויין, ואגב אין לי שום ספק שהאלבום החדש שהוא מקליט עכשיו משירי רוברט ג'ונסון, גם הוא יהיה מעולה, בשנים האחרונות קלפטון מצליח להגיע לשיאו רק כשהוא מנגן בלוז מסורתי. אני לא חושב שמישהו יכול להקשיב לכל אלבומיו של קלפטון, מימי ה yardbirds ועד בוא נגיד ל Slowhand ולהגיד שדווקא האנפלגד הוא האלבום הכי טוב שלו, או אפילו אלבום טוב.

 

[hapatis]

אלבום חדש?

יהיה סיבוב הופעות? מתי יוצא?