"וואו" על מוצר?

[הבלש חסר הבית]

לא אהבתי את צבאות אלמוניים

הסטינג פוסטמודרניסטי והזוי מידי, הדמויות גובלות לטעמי באי-שחיקות, ויש משהו מאוד נכלולי בלומר "שיטת הקרב תופסת רק שני עמודים!", ואז להכניס בסתר כל מיני חלקים ממנה בקטעים אחרים של הספר.

 

[Engelous]

קורה.

הסטינג לא הזוי מדי, הוא אפילו די ברור. קצת יותר ברור מזה של קת'ולהו, למען האמת. וקריא, לעומת הסטינג של קת'ולהו [שאותו משיגים בספרי קריאה של לאבקראפט ולא בספרי שיטה. מה שחבל, כי השיטה עצמה לא אחידה בצורה מעצבנת למדי] - המתחרה העיקרי. הדמויות לא שחיקות לפעמים, אבל זה מה שקורה אם אתה מחפש קסמים מאגניבים. דמות ממוצעת היא מעבר לשחיקה - היא כיפית. ואחד הדברים הכיפיים במשחק הזה הוא לבנות סוגי דמויות - דבר שדורש יותר חשיבה מאשר ברוב המשחקים האחרים בעולם. אגב, שיטת הקרב די פשוטה: מגלגלים ק100. אם פוגעים מתחת לכשרון הרלוונטי, זו פגיעה. אם זה נשק קפא"פ, הנזק הוא סכום שתי הספרות. אם זה רובה, הנזק הוא התוצאה. ואז יש מקסימום לנזק. יש הרבה הרחבות, אבל ככה זה בכל שיטה קיימת. ולא ראיתי טענה של UA שאומרת ששיטת הקרב מצומצמת. אבל זה בהחלט עניין של טעמים, אחרי הכל. פשוט לא מצאתי הרבה שיטות קיימות שמתקרבות לאיכות של UA.

 

[הבלש חסר הבית]

קורה

הסטינג הזוי למדי, לפחות כך הוא נראה לי כשקראתי אותו לפני חמש שנים. הדמויות לא נראו לי שחיקות, מגניבות, או כייפיות - כל מיני סוגי "מאנסרים" שעובדים על בסיס אובססיות מוזרות וסובלים מהפרעות משונות - אני מעדיף דמויות שמתנהגות כמו אנשים אמיתיים, לא אורבנמנסרים שלא מסוגלים לתפקד מחוץ לעיר או קוסמי-אלכוהול שמחפשים את חבית האמונטילדו. קראתי את הספר די מזמן, ופשוט לא אהבתי אותו - הוא נראה לי יותר כמו הצהרת מגניבות של המחבר מאשר שיטה של ממש.

 

[Engelous]

זה מסביר כ"כ הרבה.

קראת את המהדורה הראשונה. היא הייתה הרבה פחות טובה מהמהדורה השנייה, הנוכחית. כלומר, פיזית - הספר הישן היה 150 עמודים, אם אני זוכר נכון. אולי 200. לא ספר משחק מלא. הספר החדש ערוך ובנוי הרבה יותר טוב. בקשר למאנסרים - זה סוג אחד של קסם. במהדורה הראשונה זה גם היה הסוג היחיד. המהדורה החדשה מציגה חוקים לקסם שאינו קסם מבוסס אובססיות, ואת העניין של Avatars. באמת כדאי לך לתת לו צ'אנס, וגם אם לא תריץ אותו - אתה תגנוב ממנו, ודי הרבה. אני יודע שזה מה שאני עושה.

 

[ננסק]

דברים רבים כבר נאמרו

אמבר ומייג' ממש הפתיעו אותי וגרמו לי לקרוא את הספר בפה פעור. אבל יש עוד כמה: Continuum: שיטת המשחק של מסע בזמן אותנטי, וזה יותר מאשר סלוגן מגניב. מכונת הזמן האולטימטיבית היא זו שמופעלת במחשבה בלבד ולא צריך לשאת אותה - גוף האדם; ומאחר וכל נוסע בזמן יכול פשוט להגיע לתקופה בה המכונה הזו הומצאה כבר, כל הנוסעים בזמן ישתמשו בה. הספר המופלא הזה מסביר שהחוקים של מסע בזמן הופכים לחוקים חברתיים, שהנוסעים בזמן הם גוף חברתי גדול שהקשרים שבו מורכבים ומעניינים מאוד. מעבר לכך, כל נושא האחראיות של העובר בזמן, שאם לא יזהר עלול לגרום לעצמו לפרדוקסים במהירות רבה, מובהר באופן מאוד חד וכואב לשחקנים. זוהי שיטה שבוודאי קשה מאוד להנחות ולשחק, ואחת ההגבלות על מעבר בין "דרגות" (יש חמש), היא \משך הזמן שהשחקנים שיחקו במשחק בזמן אמת\, כי פשוט חייבים ללמוד להתרגל לאופן המחשבה המוזר הזה. יום אחד אשחק בה. כתבתי על המשחק סקירה לאתר ISF. Little Fears: משחק של אימת ילדים, אבל לא במובן של אימת אגדות, אלא במעין שילוב של פנטזיה אורבנית אפלה וזוועות פסיכולוגיות. גם בו קשה לשחק, כי צריך להתנהג במנטליות של ילד בן 7 עד 10, אבל הוא נראה מאוד, מאוד מפחיד. ספרי ההרחבה של Earthdawn: מאחר והתלהבתי מהאופי של העולם, קניתי בזמנו מספר ספרי הרחבה. הייתי המום לגלות שהם לא רק טובים אלא מעולים; לדוגמא, The Serpent River, הספר שמתאר את חיי הנהר הגדול בארץ בארזייב, נראה לי בתחילה משעמם טיכו, אבל התגלה כספר פשוט מצויין. עכשיו אני רוצה להריץ מערכה שלמה רק על הנהר - יש שם כל כך הרבה רעיונות טובים! Gurps Technomance - שילוב מעולה בין העולם המודרני לבין קסם. מה היה קורה אילו פצצת האטום הנסיונית הראשונה הייתה גורמת לפריצתו של קסם לעולם? קווי מאנה בתוספת לקווי חשמל, כורים נקרומנטיים שהפסולת הרעילה שלהם מחייה זומבים, שיגורים לחלל במקום טיסות יקרות, מכונאי שטיחים מעופפים, ועוד - והכל בעולם הגיוני מבחינה כלכלית (שזה מאוד חשוב), ובאווירה קלה של הרפתקאות ואקשן. Gurps Transhuman Space - איך תראה האנושות בשנת 2100? או ליתר דיוק, הטרנס-אנושיות. ספר חכם ומלא במחשבות עתידניות אמיתיות, ששם דגש לא רק על השינויים הטכנולוגיים, אלא גם על הסוציולוגיים. Paranoia XP - כי באמת הצליחו להפוך את הפאראנויה הישנה לחדשה ומשופרת.

 

[backdoorslam]

אמבר דייסלס דווקא איכזב אותי

בכריכה האחורית יש תיאור קצר של השיטה שאמנם נשמע מבטיח ומרים את הציפיות. בפועל מה קיבלנו בפנים? קודם כל השיטה לבניית הדמות מגוחכת בעיני. זה אמנם נורא נחמד לשחק במכרז תכונות אבל נראה לי לא הוגן שכל השחקנים ידעו בדיוק את ערך התכונות של כל השאר. יתכן מאוד הרי שהדמויות ימצאו עצמן במצבי קונפליקט תוך כדי המערכה. ידע מוקדם של התכונות מגלה את נקודת התורפה החשופה שלהן. אבל הדבר המגוחך ביותר במערכת המכרז הוא שיוצר המשחק בעצמו (עמוד 15, באמצע) "יוצא פקק" ומגלה לקוראים שהשיטה שלו בכלל לא מאוזנת ומציע טיפים לנצח את השיטה. כך הוא מציע לדוגמא שלא לקחת bad stuff בשום מחיר. הדבר התמוה הנוסף בשיטה הוא אופן קביעת התוצאות במקרי ישום מיומנויות או לחימה (כאן הרגשתי מרומה לגמרי) - לפי ה"שיטה" הדמות בעלת הערך הגבוה יותר במיומנות תגבור *תמיד* על דמות בעל ערך נמוך יותר באותה מיומנות. עד כדי כך בנאלי. זה נעשה הרבה יותר תמוה לאחר שכבר כל השחקנים מכירים את נקודות התורפה של חבריהם כאמור. לא ברור לי מה הולך כאן. שאר הספר מלא בכל מיני הירהורים של היוצר לגבי העולם של אמבר. זה לא בהכרח משהו רע, אבל זה גם לא חומר מוצק שניתן להאחז בו, וכל מנחה עם קצת נסיון יוכל להגות בנקל כיוונים שונים לעולם המערכה. מה שכן יש בספר זה הרבה מאוד טיפים ודוגמאות משחק. למעשה רב הספר מורכב מדיאלוגים של שחקנים. חבר שלי אמר פעם שלדעתו הספר יכול להוות מדריך לחופשיטה ותו לא. אני מסכים. בכל אופן, אני מציע תחליף - The Amber sourcebook הוא מעיין אנציקלופדיה לעולם של אמבר והדבר הטוב בו שהוא עושה סדר בדברים מבלי לנקוט עמדה באופן בלתי מהימן (היוצר של Amber Diceless דווקא משער שקורווין יכול להיות שקרן וזו פרספקטיבה מעניינית למרות שלא תמיד מועילה). אפשר גם להעלות דיון באשר לאפשרויות המשחק הקבוצתי הגלומות בחבורה שדמויותיה הינן כל יכולות ועוד עוינות אחת לשניה. לי זה נראה כמו משחק שעתיד להתפצל יותר מידי פעמים.

 

[פנג לו צי אן]

גם אני לא התלהבתי מהשיטה של אמבר

ציינתי אותה רק כי היא אכן גרמה לי לומר "וואו!". אבל אחרי שקראתי היטב את החוקים ואפילו חשבתי להריץ קמפיין וויתרתי על זה. יש **הרבה** מאוד חורים בשיטה שאין לי כרגע את הכוח למנות אותם, ובנוסף אני לא מקבל בכלל את ההגיון של דייסלס. גם מבלי להכנס לסוגיות פילוסופיות של דטרמניזם מול בחירה חופשית אני חושב שהן בעולם שלנו והן בעולם של אמבר שום דבר לא קבוע מראש. האם בתחרות שח מט בין שני אנשים הטוב ביותר *תמיד* ינצח? האם בתחרות סיף בין שני לוחמים *תמיד* ינצח הטוב ביותר? האם באליפות כדורגל *תמיד* תנצח הנבחרת הטובה ביותר? ברור שלא. כמובן שכשמדובר על הפרש עצום בין הרמות אז התוצאה די ברורה. קספרוב מול סתם שחקן מתחיל, או סירנו דה ברז'רק מול מישהו שלקח כמה שיעורים בסיף - התוצאה די ברורה מראש. אבל כשמדובר על אנשים מאותה ליגה אף פעם אי אפשר לדעת מי ינצח. גם כאשר שניהם משחקים הוגן ולא מרמים.

 

[פנג לו צי אן]

אגב, שמעת על GURPS: AMBER?

זו לא הרחבה רשמית של GURPS, אבל אתה יכול למצוא את זה חינם אין כסף כאן לא שחקתי בזה אף פעם, אבל נראה לי שאם אי פעם אני אריץ קמפיין של אמבר זה יהיה לפי החוקים האלה, ולא לפי הספרים של ווז'יק. יש שמה הסבר יפה איך להגדיר את הכוחות של בני אמבר לפי החוקים של גורפס, וגם חוקים די פשוטים לגבי מסעות בצללים.

 

[tapas tapas]

שמחקי תפקידים בצורה שלא הכרת

אני יכול להמליץ לך על שני שיטות משחק, שעד כמה שידוע לי, המציאו סגנון חדש של טקטיקות קרב במשחקי תפקידים. יש להם גם חוקים שמעודדים משחק דמות עשיר ומהנה, אבל אני לא בטוח אם זאת המצאה מקורית של השיטות האלו. בכל מקרה, שווה לך לבדוק: http://www.burningwheel.org/ http://www.theriddleofsteel.net/

 

[ogmios]

יש כמה

Fantasy HERO. זו לא שיטה, זו אנציקלופדיה לפנטזיה. הספר הזה לוקח את הפנטזיה, מפרק אותה לרכיבים הקטנים ביותר שלה, ובונה אותה מחדש. פשוט לא תוכל לחשוב באותה צורה על פנטזיה לאחר שקראת אותו. Mage: the Ascension קצת פילוסופיה בגרוש, אבל השיטה המופרעת הזו היא פשוט שיטת הפנטזיה האורבנית הטובה ביותר שקראתי מאודי. Mutant Chronicles ככה גות'פאנק צריך להיראות.

 

[פנג לו צי אן]

נצל"ש: "וואלה?" על מוצר?

בהמשך לשאלת הבלש, כאן השאלה היא לא דווקא על משהו שגרם לכם להתלהב ממנו, אלא משהו מוזר מאוד או יוצא דופן שנתקלתם בשיטת משחק כלשהי. אני חושב שיצא לי להתקל בלא מעט כאלה, מה שכרגע עולה לי בראש: * במשחק lace and steel יש מיומנות בשם love-craft. אין לכך קשר לסופר האימה המפורסם, אלא זוהי פשוט... הממ.. אה.. "אמנות עשיית אהבה". אני חושב שזה המשחק היחיד שיצא לי לראות שיש בו ממש מיומנות כזאת שאפשר אפילו לשפר אותה עם הנסיון. די משעשע. * במשחק התפקידים שמבוסס על "באפי קוטלת הערפדים" (אל תשאלו אותי למה יצא לי להציץ בספר) ראיתי מיומנות בשם "Gettin' medievel", שזה בעצם מיומנות אחת גדולה לשימוש בכל כלי נשק מימי הביניים, חרבות, גרזנים וכו'. מי שראה את הסרט "ספרות זולה" יבין למה זה הצחיק אותי... * באחד מהספרים הישנים של מו"ד ראיתי סטטיסקות לחתול, לא חתול פרא או משהו כזה אלא סתם חתול. ומתסבר שהתקפה שלו מוריד נק"פ אחד. זאת אומרת ששניים או שלוש סריטות מחתול יכולות להרוג אדם ממוצע או אפילו הרפתקן מתחיל! (ואני בתמימותי חשבתי שחתול יכול לסרוט אדם אפילו מאה פעם והוא עדיין לא יאבד את ההכרה...) * בקריאתו של קת'ולהו יש מקרים שבהם כדי להנצל מאיבוד שפיות צריך לגלגל נגד האינטילגציה *ולהכשל*, כי אז המשמעות היא שהדמות לא ממש הבינה במה היא נתקלה ולכן היא לא מאבדת שפיות. זה די משעשע כי מנצ'קין שמשחק COC (אם יש כאלה) יעדיף לשחק דמות עם INT 3, POW 18 ו DEX 18 (כדי לרוץ מהר ולברוח, הרי במילא אין טעם להלחם במפלצות ב COC) * ראיתי בזמנו מישהו שעשה חישוב סטטיסטי של קרב בין שני צבאות שמבוסס על החוקים של runequest שבהם יש טבלטות לפגיעות קריטיות ו"פיספוסים" (fumbles). יצא שבקרב בין נניח אלף חיילים לאלף חיילים שנמשך משהו כמו חצי שעה (קרב סביר לימי הביניים) כמה עשרות אנשים יכרתו לעצמם את הראש, עוד כמה מאות יהרגו בטעות את החברים שלהם וכו' וכו'.

 

[הבלש חסר הבית]

דברים שגורמים לך לעשות המממ

> באחד מהספרים הישנים של מו"ד ראיתי סטטיסקות לחתול, אאל"ט, מדובר באסופת המפלצות השנייה (מאלו שבאו בדפים מנוקבים ומעצבנים) - יש שם דף שלם ל"יונקים קטנים", שמכסה גם ארנב (שלוש בעיטות מארנב יהרגו קוסם ממוצע), לוטרה (דחסו לצידה גם גרסה של לוטרה ענקית באורך 3 מטר שעושה 3ק6 נזק בנשיכה), קיפוד (לא ענק - הקטנים ההם עם הקרציות) וכו'. > במשחק lace and steel יש מיומנות בשם love-craft. אין לכך קשר לסופר > האימה המפורסם, אלא זוהי פשוט... הממ.. אה.. "אמנות עשיית אהבה". אני לא מכיר את המשחק, אבל קראתי עליו פעם סקירה - זה האחד שעל העטיפה שלו מצוייר אדם וקנטאור נלחמים בחרבות-סיף על חסדיה של פאונית כוסית (מלבד רגלי התיש והקרניים שלה)? > בקריאתו של קת'ולהו יש מקרים שבהם כדי להנצל מאיבוד שפיות צריך לגלגל > נגד האינטילגציה *ולהכשל*, כי אז המשמעות היא שהדמות לא ממש הבינה > במה היא נתקלה ולכן היא לא מאבדת שפיות. בספר העזר לשומר יש הצעה (הצעה בלבד) לטבלת עמידויות מבוססת על כללים קצת יותר מתמטיים - מי שהציע אותה לפחות ניחן במספיק הומור עצמי כדי לציין שההצעה שלו תגרום לקורא לאבד 1/1ק6 נק' שפיות... > חישוב סטטיסטי של קרב בין שני צבאות שמבוסס על החוקים של runequest > שבהם יש טבלטות לפגיעות קריטיות ו"פיספוסים". רונקווסט באמת קצת מסורבלת - אאל"ט עדיין יש משחק על גלורת'נה שמשתמש במערכת חוקים קצת שונה, שנקרא "HERO WARS" או "HERO'S QUEST". מצד שני, באיזה עוד שיטה אתה יכול לשחק טאפיר מדבר (מורוקאנת'), בבון אינטילגנטי, ברווז ענקי עם ידיים או איש-תיש (BROO) מפיץ מחלות? דברים מוזרים שאני ראיתי? בMERP יש תיאורים די תמוהים בטבלאות הקריטיות, כמו "החץ עבר לו מאוזן אחת לשנייה, כל שעוות האוזן הוסרה והוא מת", וכל בדיקת מיומנות יכולה להסתיים בצורה קטלנית - גלגול נמוך מספיק בבדיקת רכיבה יכול להביא לנפילה מהסוס שתוביל לצלילת-מוות מטה-מטה. כמו כן, החוברת (החוברת האדומה, לא הספר הכחול מהמהדורה השנייה) מכילה מספר איורים תמוהים, כמו פרודו גרוזיני וחד גבתי, או טרול שמחזיק אלה במקביל לגופו ובגובה האגן, מה שנראה כמו אבר ערל ואדיר ממדים. במהדורה הראשונה של מוד"מ יש פה ושם קריקטורות קטנות וחמודות, אבל גם הגדרות תמוהות של הדמויות, הכוהן למשל, הוא "מישהו שיכול ללבוש שריון טוב כמו לוחם, להטיל לחשי ריפוי, ולהלחם בכלי נשק קהים", ותו-לא. בספר השה"מ, לעומת זאת, יש לנו שפע של טבלאות מפוקפקות - החל בטבלה מקורית למדי ליצירה אקראית של יצורים מהשאול (כמה זרועות יש לו, איך נראה הפה, איך נראה הגוף - מי שלא ראה שד דביק עם ראש של תוכי לא ראה זוועה מימיו..) וכלה בטבלה ליצירה אקראית של מבוך שלם - בוחרים באקראי שרטוט של הכניסה, ולפי הוראות הטבלה משרטטים את המסדרונות שיוצאים ממנו ואת החדרים על תכולתם אליהם הם מובילים. לקינוח יש שם גם רשימה של מאפייני שיקויים לבחירתך לפי צבע, טעם וריח... ב"שחר האדמה" מוזכר "מגן בדולח ויקינגי" - די מפתיע לאור העובדה שאין בעולם ההוא ויקינגים כלל... אם קוראים את מיומנויות הדבשי"ם בסטורמברינגר וקריאתו של קת'ולהו, מוצאים כמה דברים מבדחים כמו "לשאול שאלות מביכות 75%" (שומר שער) "לחמוד 180%" (טאלב קארנה), "להתעלם מהמציאות 90%" (אדוארד דרבי), ו"לאהוב חתולים 70%" (דה-לה-פור האחרון).

 

[פנג לו צי אן]

כן, זה המשחק ההוא (LACE&STEEL)

דווקא משחק חביב מאוד. חוקים מאוד פשוטים וברורים, מה שנקרא RULES LITE. העולם מיוחד מאוד, מושפע בעיקר מאנגליה וצרפת של המאות ה17-18. ספרים כמו הסקרלט פימפרנל, סיראנו דה ברז'רק, שלושת המוסקטרים ועוד. רק שכאן כמובן יש קסמים, פיות, ושאר האלמנטים המוכרים של פנזיה. מאוד סוואשבקלרי, דגש חזק על רומנטיקה והרפתאות אהבים. משחק מאוד הומוריסטי שלא לוקח שום דבר ברצינות (כולל את עצמו)

 

[Shadowmage]

המממ

ב ROLEMASTER טבלאות הפגיעה הקריטית מאוד דומות ל MERP מבחינת התיאורים התמוהים. זה כולל תיאורים כמו: " הירייה פוגעת לו במקום מאוד רגיש במפשעה. כל הזכרים בטווח 50 רגל המומים למשך סיבוב כתוצאה מכאב סימפטי." OUCH! וגם: " המכה פוגעת בצוואר. אם אין לו שריון צוואר הוא מת מייד, אם יש לו שריון צוואר הוא נופל לרצפה ומת תוך 6 סיבובים של חוסר הכרה." עד היום לא הבנתי איך הזמן עד המוות ישנה משהו... ואפילו: "אתה פורק אותו מנשקו ומשתמש בנשק ע"מ להרוג אותו. המכה השנייה שלך שוברת את צווארו. הוא מת פעמיים." חוש הומור אכזרי מאוד, הייתי אומר.

 

[shadowfax]

וואלה שלי:

בWHFRP: לראות את הפירוט על מיומנות "שתיית אלכוהול" (כולל מצבים שאליהם מתדרדרת הדמות). טבלאת פרוסטטות. מיתוס: לקרוא את הספר ולהבין למה צריך עריכה על ספרים, כמות הכשרונות שם עולה על הדימיון: חקלאות, בוטניקה, טופוגרפיה (מול גאוגרפיה שגם היא מיומנות), עבודה עם בד, עבודה לבנים (בנוסף לבניה עם אבן) קיצר 700 כשרונות שניתן היה לחתוך לחצי... אה, כן, וטבלת השפות בעולם עם קישור בין שפות זהות או דומות בבסיסם.

 

[הבלש חסר הבית]

פרוסטטות?

אתה מתכוון במקרה לפרוטזות? כי קשה לי לתאר שיטת משחק שתחדור לרקטומיהם של הגזעים והיצורים השונים כדי לבדוק להם את בלוטת הערמונית.

 

[פנג לו צי אן]

אבל מה שכן ראיתי...

בספר החוקים של Harnmaster (שאגב מתחרה ברולמאסטר בתואר "שיטת המשחק המסורבלת ביותר") יש פירוט גדול לסוגי הגנגרנות שאפשר לחטוף מכל מיני סוגי פציעות. זו אולי השיטה שיש בה את הפירוט הגדול ביותר לזיהומים ומחלות שונות, ובדרך כלל נוהגים להתלוצץ על הרנמאסטר שזה העולם היחיד שבו הרפתקנים לא מתים ממכות חרב או גרזנים, אלא מהזיהום שהם חוטפים אחרי שהם חושבים שהם החלימו מהפצע... (שזה אגב די נכון מבחינה היסטורית, אבל אפעס לא מתאים במיוחד לקמפיינים הירואיים, לענ"ד לפחות)

 

[shadowfax]

אכן פרוטזות...

אני חייב להפסיק לכתוב כשאני עייף... אחד הכישרונות המשעשעים בWHFRP הוא כישרון החירטוט- ע"י זריקה מוצלחת דמות יכולה לחרטט לדב"ש (או דמות אחרת) במשך מספר סיבובים ללא יכולת הדב"ש להגיב היות והיא מנסה להבין מה לעזאזל הדמות מנסה לומר לה... דברים מעניינים נוספים: סוגי מיסים שונים כולל מס על גובה (המועדף על בני מחצה), סוגי תרופות סבתא, נתוחי שדה ותצאותיהם, סמים ועוד

 

[ננסק]

יש על זה טור במגזין pyramid, אאל"ט

או לפחות היה, או באיזה מגזין אחר. בכל מקרה, הוא נקרא Murphy's Rules, והוא מסכם כל מני חוקים ביזאריים או השלכות בלתי סבירות בעליל מכל מני שיטות - הטור הזה סוכם בספר (עכשיו יוצא ספר המשך), ולשמחתי הזמנתי אותו ובתוך מספר שבועות הוא יגיע. אני אעלה כמה פנינים מתוכו כשיהיה לי.

 

[פנג לו צי אן]

../images/Emo45.gif

אני זוכר שגם פעם היה משהו דומה לזה במגזין DRAGON, היו שם גם קריטורות די מצחיקות. זכור לי שפעם הראו שם הוצאה להורג של ברברי, הוא היה קשור לעמוד והיו תקועים בו עשרות חיצים, מולו עמדה כיתת קשתים מותשת ולצידם עמד מעין רואה חשבון שחישב את כמות הנזק שהברברי ספג ואמר לקשתים: "מצטער, אתם צריכים להמשיך, נשארו לו עדיין 78 נק"פ...".