וואו, הנה קרב לדוגמא

[tapas tapas]

וואו, הנה קרב לדוגמא

מה יותר מרשים, חבורה של DND שנלחמת בדרקון? או הסיפור הזה?

 

[רמשטיין]

לא שווה

היא לא יורקת אש ")

 

[ogmios]

עזוב את זה

היא אפילו לא עפה

 

[ננסק]

תלוי כמה מגניב הקרב מול הדרקון

 

[tapas tapas]

אני כבר אומר שהוא לא

החבורה תוכל להביס את הדרקון רק בתחבולה מיוחדת שאיננה קרב ישיר. לעומת זאת אותו סבא, נלחם עם מצ'אט ואבנים נגד הנחש שהתחיל להתפתל גם סביבו. בכלל זה הרבה יותר מרגש הסיפור של הסבא והילד, בגלל שמדובר בסבא ולא בלוחם בשיריון נוצץ. חוץ מזה, הסבא אמר שהוא לא הצליח לחתוך את הנחש עם החרב שלו כי העור של הנחש היה כמו גומי. אז דמיין לך כמה חזק צריך להיות עור של דרקון.

 

[ננסק]

כל כך גנרי

למה אתה מניח ש-"קרב נגד דרקון" הוא מן יצור גנרי כזה, שתמיד מנוהל אותו הדבר, אף פעם לא מעניין, ולא יכול להיות מרגש? זה נורא קל, ושגוי, להציג מקרה פרטי ייחודי ומגניב למול תופעה כללית גנרית וחסרת אופי, ולהגיד שהשני אף פעם לא יהיה כמו הראשון. איש זקן מרביץ לנחש אף פעם לא יהיה מגניב כמו קרב הנקמה הנורא של נסיכת החרבות בכנף-מוות, הדרקון שבגד בה!

 

[tapas tapas]

מהסיבה שלמה יותר קל להתחבר

דבר ראשון אם אין אמינות זה כבר הרבה פחות מרשים. במקרה מהחיים יש לך את המכסימום אמינות. במקרה של הדרקון, אם לוחם עם חרב מכה בדרקון עד זוב דם, זה לא מרשים ולא אמין. כי זה פשוט לא הגיוני שייצור ששוקל כמה טונות עם עור כל כך חזק יובז על ידי אדם הנושא חרב בקרב פנים מול פנים. נניח התגברנו על המכשול הראשון של האמינות. הדבר השני הוא האם ניתן להתחבר לזה? זה הרבה יותר מרוחק קרב כנגד דרקון מאשר משהוא הרבה יותר מציאותי. אולי זה יותר מגניב, אבל גם יותר מרוחק. אולי כמו שתשמע על סיפורי גבורה בשואה זה הרבה יותר ייגע בך מאשר סיפורי גבורה על איזה עולם פנטזייה, נורא ככל שיהיה. לא יודע, פשוט יכולתי ממש לדמיין את הסיטואציה ולחוש כמה שהיא מפחידה. כי פה אתה יכול לחשוב, מה אם זה הייתי אני שצריך להילחם נגד נחש אנקונדה? כי במציאות שלנו הגיבורים לא תמיד מנצחים, המציאות הרבה פחות הרואית מאשר ברוב סיפורי הפנטזיה שבה הגיבור צריך לנצח קרבות רבים או קשים במיוחד, ורק מהעובדה שהוא הגיבור אתה כבר מצפה שמשהוא מיוחד והרואי יתרחש. בעולם שלנו אין את "חוקי הפנטזיה" הלא כתובים האלה.

 

[ננסק]

אמינות היא לא מכשול ל-"מרשים"

או שכל ספר פנטזיה שנכתב אי פעם היה משעמם טיכו. זה שיכולת בקלות לדמיין את הסיטואציה - ואני מסכים, בהחלט קל לראות מיד בעיני רוחך את הסצנה עם הנחש, ולהרגיש כמו שחש האיש הזקן - אומר בסך הכל דברים חיוביים לגבי אותה הסצינה. זה *לא* אומר דברים *שליליים* לגבי *קונספטים* לסצינות אחרות. מנחה טוב, שיטה טובה (כלומר, שמתאימה לך) ובנייה טובה של האווירה יכולים להוביל ממש לאותה תחושה, גם בסצינה בדיונית. לטעמי, מנחה טוב הוא בדיוק זה שמשתדל לעשות ככל יכולתו כדי להביא את השחקנים לתחושה שכזאת - שקל להם לראות בעיני רוחם את הסצינה המדוברת, כולל המטען הרגשי שלה. אתה מניח כל כך הרבה לגבי "חוקי הפנטזיה" האלה, כאילו הם חלים לגבי כל קרב עם דרקון אי פעם. שוב פעם אני אומר, אתה מכליל יותר מדי. הסצינה שהצעתי עם מלכת החרבות מתרחשת בכלל באקזלטד, שם סוף טרגי למלכת החרבות אפשרי בהחלט. שם היא מלאה בזעם עיוור בגלל מטען רגשי שנבנה לאורך המוני פגישות, ומסתערת על הדרקון במטרה להגיע לראשו (לא בדיוק משימה פשוטה) ולהחדיר את להבה החד לתוך הגולגולת הקשה כאבן שלו. זה אמין (כמובן שאי אפשר להרוג דרקון במכות חרב סתם), השחקן התחבר לזה (כי המנחה שלו טוב, והנחה אותו לכך לאורך הסיפור כולו), ומה שהירואי כאן הוא הסצינה עצמה - תוצאותיה, לטוב ולרע, יהיו סופו של סיפור אישי נוגע ללב. מדבריך, נשמע ש-"קרב עם דרקון" בעיניך הוא מו"ד, שמשוחק באופן הפשטני והגס (וחסר הטעם) ביותר. וואלה, יש עוד אפשרויות.

 

[Serpent Axis]

רומח הדרקון, ארגון, PHB ושר הטבעות

שעממו אותי טיכו. רומח הדרקון? הספר הראשון, לא סיימתי אותו. לא הצלחתי להפסיק להירדם באמצע. ארגון? אני לא זוכר בכלל שהגעתי לפרק השלישי (אם היה לו פרקים). PHB? זה ספר פנטזיה? זה מדריך לסטטיסטיקות וכללים. שר הטבעות? לטולקין היה פוטנציאל בהרבה דברים, אבל שר הטבעות באמת משעמם לפחות בהתחלה. הביוגרפיה של ביבי נתניהו? את ההקדמה לא שרדתי. מצע המפלגה של מפלגת "קדימה"? מרדים לחלוטין. אתה מבין, ספרות פנטזיה לרוב פשוט לא עושה לי את זה, אבל מצד שני - זה אני. יש אנשים שמוצאים עניין בדברים שאני לא. למשל, צפרות - בחיים לא הבנתי את האובססיה לבהות בציפורים.

 

[ננסק]

אני לא מבין מה הנקודה כאן...

 

[JuffoWup]

שהוא מונה דברים שלא מעניינים אותו-

-אני חושב, אז אם זה המשחק, אני רוצה להוסיף לרשימה את סופרמן חוזר.חוצמזה- ובחזרה לעניין, אני מסרב להכניס את כל הטיעון של מה הגיוני שיקרה לתוך עולם של מו"ד- במיוחד כשהוויכוח הוא האם חבורת אנשים הגיוני שתוכל להביס דרקון; הקושי של המאמץ הוא לא החלק הבלתי הגיוני במשפט הזה- או.קיי?