וואווו!!!!

מירס 8

New member
וואווו!!!!

הדודה הזקנה שלי מתה, ובבית שלה מצאתי לי אלבום מלא באיזה 110 בולים. זה אמנם לא הרבה, אבל יש שם סדרות שלמות של בולים. בחינם!! הדוד שלי נתן לי את זה חינם בדמעות "שמור על זה, זה אם ערך נפשי יקר! יש פה סדרות שלמות של בולים שאני ודודתי אספנו" יוהווו איזה כיף! את הדודה הזאת בקושי הכרתי... היא הייתה איזה דודה רחוקה מאוד שלי.... נ.ב. תמונות של הבולים בקרוב! דרך אגב. איפה יש אפשרות להשיג קטלוג בולים? התחלתי לאסוף, ועכשיו יש לי איזה 120 בולים. לא הרבה, אבל חביב
 
אני חייב להודות שהטון שלכם צורם לי

אני ממש מתקשה לקבל את הטון העולה מהמסרים שלכם. מדובר באישה שנפטרה, אישה שלבטח היתה יקרה לליבם של אחרים. בנסיבות שכאלה לדבר על כיף ו"הלואי עלי", נראה לי, אם אתבטא בעדינות, לא לעניין. כאשר אני קראתי את המסר, לא יכולתי שלא לחוש חמלה כלפי הדוד, שנתן מזכרת מאישתו, מבלי לצפות לתחושות המתוארות במסר.
 
ואני מסכימה עם שמוליק.

לסבא שלי יש אוסף בולים מקסים. גם הוא אסף בולים ישראליים, ממש כמוני, ובנוסף - בולים מכל העולם. האוסף נצבר עד לשנה האחרונה ממש. לצערי הרב, סבא שלי נמצא בבית אבות ומצבו מדרדר לאט לאט, כך שאוסף הבולים שלו כבר לא מעניין אותו. האלבומים נמצאים אצל הורי (שם גר תקופה לפני המעבר לבית האבות), ואני מרבה להסתכל בהם, כשאני מבקרת אותם. יש שם די הרבה בולים שאין לי, אבל אני לא מעזה לקחת אותם (רק את הכפולים). הסיבה העיקרית היא שזה האוסף שלו, ומה פתאום שאני אפרק אותו? הסיבה המשנית היא שאחותי תביא לי מכות אם היא תדע שלקחתי בולים והיא לא (גם לה יש אוסף משלה). ככה שאני מאוד מזדהה עם הדוד, שעבורו האוסף של הדודה הוא אוצר גדול ומזכרת חשובה ממנה. אם האחיין ישתמש בו כבסיס לאוסף משלו, ותמיד יזכור מניין באה ההתחלה - זה שכרו של הדוד, ומצבה יפה לדודה.
 

python 4

New member
את צודקת

גם הבסיס של האוסף שלי הוא בערך חצי מהדוד שלי ורבע מדודה שלי, שניהם יבדלו לחיים ארוכים. בשלב מסויים לשניהם נמאס לאסוף, אצלהם האוסף היה זרוק במגירה ואצלי הוא שמור היטב באלבומים יפים. ככה זה, כמעט כל אספן בולים מתחיל עם סטפה שהוא קיבל מדוד שלו. אני חושב על האחיין החמוד שלי - שאגב יש בול שלו, אם לא ידעתם - יום אחד כ כ כ כ כ ל האוסף הזה יהיה שלו..
 

python 4

New member
ככה זה, בכל דודה יש תועלת כלשהי.

יש דודות שמכינות מרק, ויש דודות שמתות ומורישות לך את האוסף בולים שלך. מעניין, יש שם משהו מיוחד? בד"כ יש קורלציה לינארית בין גיל מות הדודה לבין יחודיות הפריטים באוסף. מזל טוב! (ותנחומי על הדודה..)
 

ronmerav

New member
לא רק דודה, גם דוד...

ממש במקרה מצאתי אתמול המכתב המצורף, מתחילת שנות השישים, עדות לתחילת האוסף שלי! מענין לקרוא את הבטויים : להנ"ל (הא הידיעה אחרי אחרי אותיות בכל"מ), להודות לו על מיטב רצונו... עברית יפה שפה.
 
מקסים!

אני אוהבת את השפה שדוברה פה פעם. מין שילוב של עברית גבוהה עם תרגום משפות האם (הונגרית במקרה של הדוד שלמה, לא?). גם החברים של הדוד של אמא שלי, שהיו שולחים לו גלויות מחו"ל בשנות החמישים היו כותבים ככה. למשל, בגלויה מפריז: "אין מילים בפי ועטי דל לתאר לך מה שראיתי. אחזור בשלום ארצה ואספר לך את הכל בלי כחל וסרק". או סבא שלי, בגלויה מבית הבראה: "אני מרגיש בטוב, קיבלתי 3 קילו במשקל".
 

ronmerav

New member
אכן הונגרית.

אמא שלי אומרת על כל דבר שהתקלקל: "הלך לאיבוד" וזה גם תרגום איכשהו מהונגרית ובהקשר הזה, אשתי כשהיתה ילדה קטנה מצאה משהו שאבד לה ואמרה: הוא חזר מאיבוד.
 
הא! והבנים שלנו, כל פעם שלא מצאו

משהו שביקשנו מהם להביא, היו אומרים שאי אפשר, כי הוא באיבוד.
 
למעלה