וואוווווווו

וואוווווווו

אתם יודעים, פעם, צחקו איתי ואמרו לי שאולי כדאי לשנות את שם הפורום ל-פורום בוגדים בוגדות, היום לדעתי אפשר לשנות את השם לפורום קניבלים. נו באמת, למה לאכול אנשים? למה להעמיד אותם מול כיתת יורים? נכון, ישנם חוקים לאתר, ישנם חוקים לפורום, אפילו ישנם חוקים אתיים, אבל אני מאמינה כי החוקים ידועים לכולם ואף אחד לא מפר את החוקים האלה בזדון. איש פשוט כתב שיר, שכח לציין כי אינו שלו וציין זאת שורה אחת או שתיים מתחת. פרוטוקול יקר, אני יודעת שרצית רק להתריע על משהו לא מוסרי, אך לכל דבר יש את הדרך והצורה לעשות זאת. אופטי ואני נלחמים בתופעה הזאת, אך אנחנו עושים זאת בצורה יפה ודיסקרטית. אנחנו שולחים מסרים פרטיים מבקשים לציין את כותב היצירה המקורי, כדי לא להלבין פני אף אחד ברבים. ברוב המקרים זה אכן מצליח ואנשים כותבים בפורום שהיצירה אינה מקורית, במקרים שישנם ויכוחים במסרים והחבר אינו מוכן לכתוב על גבי הפורום אנחנו כותבים זאת במקומו. איש פשוט, קראתי את בקשתך, אם אתה עדיין עומד מאחוריה אתה מוזמן לשלוח לי מסר אישי. הגיע הזמן אנשים שנלמד לכבד אחד את השני ולא להכאיב ולהציק.
 

דיווויד

New member
אני תומך בעמדת ליהי

חבריה עוד מעט תשעה באב למי שלא יודע בית המקדש נחרב בגלל שנאת אחים צאו מהגישה של קוצו של יוד אנשים ברוב המקרים טועים בשוגג לא צריך להרוג אותם על זה תהיו יותר קלילים. ואני שמייח שהמנהלת הבהירה זאת.
 
מינהלת שלום................./images/Emo24.gif

דיייייי - יצא לי מהאף כל הקטע הזה. אגב, אני איש שיחה ולא פשוט. (איש פשוט זה אדם אחר). תודה מינהלת. איש שיחה.
 
איך שלפעמים...

הכל מתגמד לך. נעלמים לך חברים והפורום לא שוקט על שמריו... ויהי בוקר ויהי ערב... והעולם כמנהגו נוהג...
 
והנה משו חביב שקיבלתי היום במייל...

אולי תשובה לרב תרבותיות והשונות ששולטת כאן בפורום ומחזקת את תחושת ה "אחווה" שלנו בינינו לבין חברינו. בקומה הרביעית > גר זוג צעיר > היא גננת, הוא מלצר > עלו מאתיופיה, שכחתי לומר. > > בקומה מספר חמש > גרה משפחת חרמש > אך לפני שבוע > ארזו מזוודות ועזבו. > איש אינו יודע לאן ומדוע. > > סגרו השכנים הדלת > ותלו בחוץ שלט: > ``דירה להשכיר`` > > בא תום משיינקין עגול משקפים > ארבעה עגילים לו בשתי האזנים > עומד בחוץ וקורא את השלט > עולה במדרגות ופותח הדלת. > באים מכל הדירות השכנים > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > ``הנאה המטבח בעיניך?`` > נאה. > הנאים החדרים בעיניך? > נאים > הנאה המסדרון בעיניך? > נאה. > אם כן, שב אתנו, תום! > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! > איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם > עם מתנחל שידיו מגואלות בדם? > ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח > לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח! > שלום לכולם, שלום עכשיו > הלך לו תום, ואביעד נעלב. > > הלך תום, בא קלמן. > עומד בחוץ וקורא את השלט, > עולה במדרגות, פותח הדלת. > באים מכל הדירות השכנים, > עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: > הנאה המטבח בעיניך? > נאה > הנאים החדרים בעיניך? > נאים > הנאה המסדרון בעיניך? > נאה > אם כן, שב, קלמן, אתנו! > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! > איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור > ליד אישה פרוצה לגור? > היא מכסה טפח ומגלה טפחיים > ומה יהיה על קדושת העינים? > נעלבה לודמילה, > וקלמן הלך לו. > > הלך קלמן, בא דוקטור גל. > > עמד בחוץ, קרא את השלט, > עלה במדרגות, פתח את הדלת > > באים מכל הדירות השכנים > עומדים מסביבו מאירים לו פנים > הנאים החדרים בעיניך? > נאים > הנאה המטבח > נאה > הנאה המסדרון? > נאה. > אם כן, שב אתנו דוקטור גל! > לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני - > איך אשב אני, המחונן, הגאון > עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?! > הבוז לבערות, יחי המשכל! > נעלב התימני, והלך דוקטור גל. > > הלך דר` גל, בא איליה. > עולה... > פותח.. > באים... > הנאים החדרים... > > לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. > איך אגור אני, לטבי בהיר עור > בכפיפה אחת עם אתיופי שחור? > לא נאה לי ולא יאה לי! > לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, > צעקו השכנים פה אחד, > רק לודמילה שתקה בצד. > > הלך איליה, בא אבו-עמאר. > > עולה... > פותח... > באים מכל הדירות השכנים, > עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים) > הנאה המטבח? > לא מספיק מרווח > הנאים החדרים? > אח, הם קטנים וצרים. > וואלה, דירה כל כך קטנה > לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה! > אם כן, לא תשב עמנו כאן? > שאלו כשנימת רווחה בקולם > אשב ואשב, בחפץ לב! > הרי מי שיש לו שכל במוח > ימהר מכאן לברוח > ומי שישאר כאן בדירה > מתוך בחירה או מחוסר ברירה > אני לא אגרש, אני בן תרבות! > אני אחכה עד שהוא ימות > וזה יקרה תוך זמן קצר, > תסמכו על מילה של אבו עמאר! > ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין! > לי ולחמולה - הם יותר ממניין!! > אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות > חשף אבו עמאר שיניים מפחידות. > > ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות > עומד מגדל בן חמש קומות. > גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר, > כל היום הם שרים אללה הוא אכבר. >
 
למעלה