והשאלה השבוע היא....

[מרב של ערן]

והשאלה השבוע היא....

חיסונים. אנחנו מתכוונים לחסן את סמי, אבל השאלה היא, האם חייבים להתחיל לדקור אותו כבר מהרגע שהוא יוצא מהרחם (ולמי שהתעדכן בהריון לאחר טיפולים, זה קרוב יותר מאי פעם) והאם באמת כל החיסונים הכרחיים. באתר של טיפת חלב יש מידע יבש לחלוטין. האם אתם מכירים אתרים בהם ניתן לקבל מידע לגבי חיסונים ונחיצותם (גם כאלה שמביעים התנגדות)? אשמח לדעת מה אתם עשיתם ומה אתם חושבים על הנושא.

 

[סיגל של שגיא]

גם אני התלבטתי בשאלה הזו, אבל

חיסנתי. אני חושבת ששירלי של תומר לא חיסנה את הכל מהתחלה, ואני יודעת בוודאות שיש לה דיי הרבה מידע בנושא, כך שאת יכולה לפנות גם אליה. בכל מקרה, אם אתם לא מחסנים, כל החיסונים ידחו פרופורציונאלית למתן החיסון הראשון. שגיא קיבל את כל החיסונים עד עכשיו (גם אם באיחור מפאת מחלה או מפאת רצון שלי לא להעמיס עליו חידקים מתים ומוחלשים למינהם). אני מחסנת בגלל: 1. הגן. 2. עומס המחלות הנוראיות שיש. 3. האיום המלחמתי המרחף מעל ראשינו.

 

[שירלי של תומר]

דווקא חיסנו פחות או יותר כרגיל...

קראתי חומר באינטרנט והתעניינתי ולצערי החלטתי שלא מצוי בידי מספיק ידע כדי לקחת על עצמי ובעיקר על תומר את ההחלטה הגורפת של לא לחסן. כל חיסון אני שוקלת לגופו בכובד ראש ומחליטה. עד גיל שנה נתנו את כל החיסונים במועדם (פחות או יותר) וכמובן שסבלנו מתופעות לוואי גם מהחיסונים הפרטיים. בגיל שנה החלטתי לדחות את החיסונים ולהפריד ביניהם (כי להפציץ ילד בן שנה בכל-כך הרבה מחלות קשות זו יותר מידי הרסני למערכת החיסונית). את חיסון ה- MMR האיום נתתי לתומר בגיל שנה וחמישה חודשים (התיכנון היה בסביבות גיל שנה וחצי ויצא לנו נוח אז). את החיסון המחומש של גיל שנה תיכננו לתת חודש אחרי אבל מאז תומר היה די חולה כל פעם כך שעברו כבר 3 חודשים ועדיין לא נתנו... ואחרי חודש ממנו נצטרך לתת את הצהבת A (של גיל שנה וחצי). ניתן לקרוא על החיסונים ולהתייעץ באתר אומנות הלידה. חוץ מזה בזמנו היה לי חומר שמור על המחשב אבל המחשב שלי קרס ואיבדתי את כל החומר (הגיבוי האחרון שהיה לי היה ישן מידי...). כולן פה חסידות כל-כך של חיסונים אך רק שתדעו שהסיבות שאנשים לא מחסנים או חוששים לחסן הן לא תופעות הלוואי הקלות של חום קל ואי נוחות של התינוק אלא תופעות מסוכנות וקשות ביותר כגון מחלות אוטואימוניות (שיכולות להיות מחלות מסכנות חיים ומחלות כרוניות לכל החיים) וכן אוטיזם (שהקשר בינו לבין החיסונים הולך ומתבהר כל הזמן). אני מכירה מישהי שככל הנראה בעקבות החיסון ביתה אוטיסטית ואת בנה היא כבר לא הסכימה לחסן בכלל (ואני לא מתפלאה!). אז קחו את כל הדברים הללו בחשבון ולעולם אל תאמינו אמונה עוורת במשרד הבריאות שמניעיו ושיקוליו הם בהחלט לא טובת התינוק הפרטי שלנו אלא טובת הציבור ואת זה חשבו לזכור!!!!!!! שנהיה בריאים

 

[סיגל של שגיא]

שירלי - אני לא חושבת שבאופן גורף מי

שלא רוצה לחסן את התינוק זה בגלל תופעות הלוואי המינוריות (נזלת וכאלה) אלא בגלל ההשלכות החמורות יותר.

 

[שירלי של תומר]

אני יודעת סיגל

אני דיברתי באופן כללי כי יש פה כאלה שחושבים שהבעיה בחיסון היא הדקירה או תופעות לוואי קלות ולא מבינים שהבעיה בחיסון הן תופעות לוואי איומות ונוראות ופה ההתלבטות!!!

 

[סיגל של שגיא]

לא יודעת, אני אישית אף פעם לא חשבתי

על נושא הזריקה. הרי זה ממש שניונת וזה עובר. הטריד אותי מעט תופעות הלוואי הקלות, זה לא אכחיש, אבל לא יותר מדי. התופעות, או יותר נכון לומר - הנכויות, הטרידו אותי יותר...

 

[מיכל של עומר ויובל]

שירלי, אני דווקא כן חשבתי

על התופעות הקשות ואני עדיין חושבת שמשרד הבריאות צודק. כן, בריאות הציבור בעניין הזה היא חשובה. הרי מי זה הציבור? אנחנו! היית רוצה שעם תומר בגן יהיה ילד חולה בשעלת או צפדת או משהו כזה שכבר מזמן נכחד וקשה לטפל בו?

 

[שירלי של תומר]

מיכל (קצת ארוך...)

לגבי המחלות שהזכרת, אכן, לא היתה לי ממש התלבטות אם לחסן במחומשת אלא ההתלבטות היתה על המועד. ובסוף דווקא חיסנתי את הכל בזמן פרט לגיל שנה... ב- MMR ללא ספק יש מרכיבים מיותרים לדעתי על סמך מה שקראתי אבל מאחר ומרכיב החצבת הוא החשוב שבחיסון וגם הבעייתי שבו הרי לא ראיתי צורך לתת רק חצבת בנפרד ונתתי את כל החיסון רק במועד יותר מאוחר כשהמערכת החיסונית של הילד יותר חזקה. ידוע המחקר מיפן בו דחו את מרבית החיסונים ושינו את התוכנית כך שה- MMR ניתן לא לפני גיל שנה וחצי (אם אני לא טועה) ואחוז האוטיזם ירד בשני סדרי גודל!!!!!!! זה לא נתון שאפשר לזלזל בו! בישראל קל דווקא לא לחסן ובעצם להיות "פראזיט" על חשבון כל הילדים האחרים שכן כולם מחוסנים והמחלות נדירות. ישנה בעיה עם מחלת השעלת שדווקא בשנה האחרונה היתה התפרצות שלה בארץ ואפילו צופפו עבור הילדים את החיסון המחומש! חשוב גם לדעת שכל מחלה שנמצא לה חיסון הפכה מיד להיות הרבה יותר גרועה ממה שהיא על מנת "להצדיק" את המתן הגורף של החיסון (וזו גם כן עובדה מחקרית!). והיו כאלו שטענו בדיון, שאוטיזם או מחלה נוירולוגית היתה מתפרצת בכל מקרה באיזשהו שלב גם ללא החיסון. טענה זו היא פשוט לא נכונה! אני לא רופאה אבל מתוך מה שקראתי הרי המערכת היא מורכבת פי כמה ולפעמים המחלות שללו מתפרצות רק כאשר הטריגר ניתן בגיל צעיר ואח"כ אין סיכוי או הסיכוי הוא מאוד נמוך שהמחלה תפרוץ בעיקבות טריגר זהה או אחר! אומרים שאם לא היינו חושפים עוברים, תינוקות וילדים עד גיל 3 לחלב פרה מחלת סכרת הנעורים היתה נעלמת מהעולם! אומרים גם שבאותו אופן ניתן להעלים את מחלת הצליאק. בקיצור, הדברים הם לא פשוטים ולא שחור ולבן ואני עדיין לא מאמינה במשרד הבריאות באופן עיוור וטוענת שכל הורה אחראי חייב לחקור ולבדוק את הנתונים שלפניו לפני שהוא פועל לפי המלצותיהם (ולאו דווקא בנושא החיסונים). כמו שלמדנו לא להאמין באופן עיוור לרופאים הרי שגם פה אותו עיקרון תופס! והעיקר, שנהיה בריאים ושכולם יעברו את החיסונים בקלות

 

[מיכל של עומר ויובל]

ואני לא ממש מתלבטת

אני מחסנת. בכלל, עם כל הכבוד לפחד שלנו מתופעות הלוואי של החיסונים, יש בעיה רצינית עם ילדים לא מחוסנים. חלק מהחיסונים האלה הם למחלות שבעצם כבר לא קיימות בעולם המערבי המפותח, ואם ילד לוקה בהם, הוא עלול להדביק בצורה רצינית מאוד המון אחרים (כולל מבוגרים), ולא תמיד יש דרכי התמודדות קלות עם ההדבקה.

 

[מרב של ערן]

מיכל, אנחנו מתכוונים לחסן

מפני שאנחנו מאמינים שהעולם צועד קדימה, ועם כל הרצון שלנו לחזור לחיים טבעיים יותר, בנושא הזה של מניעת מחלות, עד כה החיסונים הוכיחו את עצמם. השאלה היא אחרת. האם מוכרחים להתחיל כבר מרגע הלידה או שאפשר להתחיל את סדרת החיסונים קצת אח"כ? חיסון הפוליו - מדוע יש שניים שונים, שאחד מהם הוא בעצם חיידק מוחלש? החיסון נגד חצבת ברור לי למה, אבל האם יש הכרח לחסן גם נגד חזרת ואדמת? אלה הרי מחלות ילדות קלות יחסית שכולנו עברנו וזה נראה לי קצת מיותר.

 

[מיכל של עומר ויובל]

המחלות שהזכרת קלות רק בילדות

וגם זה אם אין סיבוכים (ולפעמים יש). אם לא לוקים בהן במקרה בילדות ונדבקים בבגרות הן עלולות להיות ממש מסכנות חיים! לגבי הפוליו - אני לא בטוחה. בעיקרון חיסונים של מרכיבי החיידק ולא חיידק מוחלש הם עדיפים כי הם גורמים לפחות תופעות לוואי.

 

[סיגל של שגיא]

חזרת היא לא מחלה קלה אם מקבלים

אותה בגיל מאוחר יחסית. לזכרים היא יכולה לפגוע בפוריות ולשני המינים היא יכולה לפגוע בשמיעה. אני "הודבקתי" בחזרת מאחי כשהייתי בכיתה יא´. שכבתי בבית שבוע והרגשתי שאני הולכת למות עוד רגע. עד היום, אני טוענת, שהשמיעה שלי נפגעה (באוזן אחת) כתוצאה מהמחלה. לא מאחלת לאף אחד להדבק במחלה הזו.

 

[יוליי]

גם אני מחסנת, לפעמים אמנם

עולות ספקות וכמובן שיש פחדים במיוחד לאחר שליה נולדה, אבל אני מחסנת. יש כ"כ הרבה דיעות לכאן ולכאן, ואני מניחה שיש המון חומר לקרוא בנושא שיכול לעזור לך בהתלבטות. לדעתי חיסונים זה חלק מאורח חיים. יש לי חברה טיבעונית באופן קיצוני והיא כמובן שלא חיסנה. אני "קונוונציונאלית" ולא מוכנה לקחת על עצמי אחריות של לא לחסן את ילדי. יולי

 

[רחל של ענבל]

האם מה שמפריע לך זה הדקירות או

תופעות הלוואי של החיסונים? אני מחסנת את ענבל בכל החיסונים המומלצים. כנשים שעברנו טיפולים אנחנו יודעות שהדקירות כואבות יותר בלב מאשר בגוף, ז"א תינוק שלא מבין לא נורא כואב לו. כשענבל קיבלה את החיסון הראשון בט"ח בגיל חודש וחצי, היא אפילו לא בכתה. בחיסונים הבאים היא בכתה כי היא נעלבה, אבל לא נראה לי שזה נורא כאב לה. לגבי תופעות הלוואי, אז לחיסונים עד גיל שנה אין כמעט תופעות לוואי. בשנה האחרונה התחילו להשתמש בחיסון מחומש שהוא בזריקה אחת (בניגוד לשתי זריקות בעבר) ותופעות הלוואי (במידה ויש) הן מזעריות. אנחנו בחיסונים הראשונים היינו צריכים לרכוש אותו באופן פרטי (עם סבסוד של קופ"ח) אבל עכשיו נכנס לסל הבריאות. לגבי החיסונים האחרים, בגיל שנה הם מקבלים חיסון שאותי קצת מפחיד אבל עוד לא הגענו אליו אז אני לא יכולה לשתף. עד עכשיו לענבל לא היו תופעות לוואי כלל מהחיסונים

ואם בדקירות עסקינן, כשענבל נולדה היה לה צהבת ובבית החולים דקרו אותה ברגל 3 פעמים ביום וסחטו לה דם לבדיקת בילירובין. אני ראיתי את זה פעם אחת וכמעט התעלפתי איך היא עברה עם עגלה בין התינוקות שצריכים להוציא להם דם כמו בבית חרושת. זה נראה לי הרבה יותר גרוע מחיסונים. כשהיא סוף סוף השתחררה הביתה המשכנו את המעקב בקופ"ח שם האחות ביצעה את אותה הפעולה אבל עם כזאת עדינות שענבל ממש לא בכתה. רחל

 

[יוליי]

יש כאלו שלא מחסנים משום שלעיתים

תופעות הלואי הם ממש חמורות. היום יש תביעות נגד משרד הבריאות של ילדים שחוסנו ומאז יש להם פגיעות נוירולוגיות חמורות (הפכו ל"צמח"). היתה כתבה ענקית על כך באחד מהעיתונים לפני כשנתיים. עדיין לא נמצא קשר ברור בין החיסונים לפגיעות אלו אך יש כאלו שטוענים שקשר זה קיים. לדברי הרופאה שלנו מדובר בילדים שהחיסון היה רק טריגר להפעלת הפגיעה הנוירולוגית ומימלא מתישהו פגיעה כזו היתה מגיעה. לכי תדעי... זה מפחיד ואין להקל בכך ראש. כמו שאמרתי אני מחסנת אך בלב כבד. יולי

 

[א י נ ס]

אמא´לה פחד...

עד עכשיו חיסנתי לפי ההמלצות, לא בלב קל. עכשיו אני בבעיה. ממליצים על אבעבועות רוח ודלקת כבד מסוג A שמעתי שייתכן והבת חלתה באבעבועות, וללא תסמינים, ואז מה? מחסנים או לא? אם אחסן, אחרי שהיא כבר קיבלה את המחלה - זה מסוכן? אני מתה מפחד ממחלה בגיל 6 או יותר, ואני גם מתה מפחד לא לחסן. יולי, הילד שלך בן 6, איך נהגת באשר לחיסונים האלו?

 

[שירלי של תומר]

אינס - לגבי חיסון אבעבועות...

אנחנו החלטנו לא לחסן את תומר בינתיים (שנה ושמונה חודשים). אם הוא ידבק בגיל צעיר אז טוב ואם לא אז החלטנו שבסביבות גיל 3-4 כבר נחסן כי המחלה בגיל יותר מבוגר אכן עוברת בצורה יותר קשה ואף מסוכנת. העניין הוא שכיום קשה להדבק באבעבועות בישראל כי רב הילדים מחוסנים ולכן סביר שאכן נגיע לגיל מבוגר יותר ונחסן...

 

[נירית1]

שירלי - כשהייתי בהריון עם התאומות

מאד התלבטתי עם לחסן את ניצן נגד אבעבועות (הוא היה בקרבת ילדים חולים ולא נדבק!) בסוף החלטתי לחסן כי חששתי שיחלה לאחר שאני אלד ואז יש סכנה להדבקת התינוקות .

 

[שירלי של תומר]

נירית, תודה שאמרת לי כי ממש לא

חשבתי על זה... אני עוד לא כל-כך לוקחת אותם בחשבון כנראה...

אז מה המשמעות של תינוק שנדבק באבעבועות? אני צריכה לברר!!!!! המון

 

[ורד של עדי ורועי]

המשמעות של תינוק שנדבק עד גיל שנה

שהוא לא מתחסן כתוצאה מההדבקות כלומר הוא יוכל להדבק שוב בהמשך חייו - ולכן החיסון עצמו ניתן רק מעל גיל שנה. לדעתי אין שום סיבה להתלבט - ואני בתור אמא וגם רופאה מעדיפה לחסן את ילדיי ולמנוע מהם כל סיכון אפשרי. באשר לתופעות הלוואי הן תמיד בסיכון נמוך בהרבה מתופעות המחלה עצמה - וזה לגבי כל החיסונים. ורד.