והרי תקציר פרשת השבוע פרשת בהעלותך
תקציר פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר ומהווה נקודת מפנה בחומש, שכן בה מתחיל המסע לארץ ישראל. בפרשה נושאים רבים, חלקים מהקשים בתורה, והתקציר, שיהיה ארוך יחסית, אינו יכול להסבירם במלואם. הפרשה נפתחת בתיאור קצר של מצוות הדלקת המנורה על ידי אהרון, בעיוננו על מצוות השמן למאור, עמדנו על החזרות השונות של ענין זה בתורה. שאר הפרק מתאר את קבלתם של הלווים לעבודה בבית המקדש ואת טקס החניכה המעשי שלהם (בדומה לטקס אותו עברו הכהנים בתחילת פרשת שמיני). פרק ט' עוסק בשני נושאים: בתחילת פרק ט', מצווה העם לערוך את חג הפסח בפעם הראשונה (פסח דורות, השונה בפרטיו מפסח מצרים). העם חוגג את חג הפסח ומתחדשות הלכות הנוגעות לפסח שני, מי שלא יכל לחגוג את הפסח במועדו עקב נסיבות שאינן תלויות בו, מקבל מעין הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן. בחלקו השני של הפרק, התורה מתארת את שיטת המסעות. כאשר הענן עלה מעל אוהל מועד, ידע העם כי צריך להתכונן למסע, העם נע בעקבות הענן. לעיתים היה הענן נח יום אחד, לעיתים יותר. התורה מדגישה כי "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בכך מהווה קטע זה הקדמה למסעות בני ישראל. כהכנה נוספת למסעות, מצטווה משה להכין חצוצרות אשר ישמשו להעברת הודעות שונות לעם. תקיעה או תרועה בחצוצרות מסמלות הוראה להתחלת המסע, קריאה לנשיאי השבטים להתאסף, התראה על מלחמה, או ציון שמחה ביום חג. לאחר מכן מגיע המסע הראשון. הענן עולה לראשונה מעל אוהל מועד. מפורטים לנו התאריך (החודש השני, השנה השנית ביום העשרים), נקודת ההתחלה - מדבר סיני ונקודת היעד- מדבר פארן. התורה מתארת את מסע כל השבטים בחגיגיות מרובה, ושוב מציינת כל שבט ושבט בשמו ובשם נשיא השבט (בדומה לחזרות בפרשות במדבר ונשא). משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני (ומחלוקת היא אם מדובר ביתרו או בבנו) לבוא עימהם, חובב אינו רוצה ומשה מנסה לשכנעו. התורה לא מפרטת לנו את תשובתו הסופית של חובב ולנו נשאר רק להוכיח שהוא נשאר בסירובו. לאחר מכן באים שני פסוקים בצורה חריגה ביותר בתורה שאינה קיימת בשום מקום אחר. פסוקים אלו הינם פרשייה בפני עצמה ומוקפים באות נ' הפוכה בתחילתם ובסיומם. אותיות הפוכות אלו נכתבות גם בספר התורה. על משמעות פסוקים אלו ראו בהרחבה במאמר לעיל. למרות האוירה האופטימית הצרות לא מאחרות לבוא. הפרשנים תולים זאת בסיבתם של עם ישראל. בפרק י' פסוק ל"ג מופיע: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'...". לא נאמר הר סיני אלא הר ה'. לביטוי זה משמעות מיוחדת, בתורה הוא מופיע פעם אחת בלבד בסיפור עקדת יצחק (שעל פי המסורת התרחשה בהר המוריה). בני ישראל היו צריכים לסוע מהר סיני להר ה', אבל הם נוסעים מהר ה', ומתרחקים מה' והצרות מתחילות לבוא (פירוט במאמר). בני ישראל מתאוננים על האוכל שהם אוכלים ודורשים בשר, משה מתלונן שקשה לו לטפל בכל עם ישראל. שתי הבעיות באות על פתרונן. ה' ממנה שבעים זקנים שיסייעו למשה, ומציף את העם בכמויות אדירות של שלו, אולם העם מתאווה תאוה גדולה ולוקח כמויות אדירות של שלו (הממעיט אסף עשרה חומרים). גם על תאווה זו נענש העם ורבים ממנו מתים. פרק י"ב עוסק בפרשה תמוהה וקשה של האשה הכושית. משה ומרים מדברים אודות האשה הכושית שמשה לקח. אין לנו מושג אם מדובר בציפורה או באשה אחרת, אין לנו מושג מה בדיוק נאמר, פירושים רבים בנושא. בכל אופן מרים נענשת קשות בצרעת, אהרון כנראה ניצל מהצרעת עקב מעמדו ככהן גדול. אהרון מתחנן למשה שיתפלל ומשה אומרת את תפילתו המפורסמת "אל נא רפא נא לה" וצרעת מרים עוברת, אולם היא כבר נטמאה וצריכה לצאת מחוץ למחנה. העם עושה חסד עם מרים (מידה ככנגד מידה) וכולם מחכים שבוע באותו המקום למרים כדי שתוכל לנסוע עם כל העם.
http://www.פרשת-שבוע.com/
תקציר פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר ומהווה נקודת מפנה בחומש, שכן בה מתחיל המסע לארץ ישראל. בפרשה נושאים רבים, חלקים מהקשים בתורה, והתקציר, שיהיה ארוך יחסית, אינו יכול להסבירם במלואם. הפרשה נפתחת בתיאור קצר של מצוות הדלקת המנורה על ידי אהרון, בעיוננו על מצוות השמן למאור, עמדנו על החזרות השונות של ענין זה בתורה. שאר הפרק מתאר את קבלתם של הלווים לעבודה בבית המקדש ואת טקס החניכה המעשי שלהם (בדומה לטקס אותו עברו הכהנים בתחילת פרשת שמיני). פרק ט' עוסק בשני נושאים: בתחילת פרק ט', מצווה העם לערוך את חג הפסח בפעם הראשונה (פסח דורות, השונה בפרטיו מפסח מצרים). העם חוגג את חג הפסח ומתחדשות הלכות הנוגעות לפסח שני, מי שלא יכל לחגוג את הפסח במועדו עקב נסיבות שאינן תלויות בו, מקבל מעין הזדמנות שנייה חודש לאחר מכן. בחלקו השני של הפרק, התורה מתארת את שיטת המסעות. כאשר הענן עלה מעל אוהל מועד, ידע העם כי צריך להתכונן למסע, העם נע בעקבות הענן. לעיתים היה הענן נח יום אחד, לעיתים יותר. התורה מדגישה כי "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". בכך מהווה קטע זה הקדמה למסעות בני ישראל. כהכנה נוספת למסעות, מצטווה משה להכין חצוצרות אשר ישמשו להעברת הודעות שונות לעם. תקיעה או תרועה בחצוצרות מסמלות הוראה להתחלת המסע, קריאה לנשיאי השבטים להתאסף, התראה על מלחמה, או ציון שמחה ביום חג. לאחר מכן מגיע המסע הראשון. הענן עולה לראשונה מעל אוהל מועד. מפורטים לנו התאריך (החודש השני, השנה השנית ביום העשרים), נקודת ההתחלה - מדבר סיני ונקודת היעד- מדבר פארן. התורה מתארת את מסע כל השבטים בחגיגיות מרובה, ושוב מציינת כל שבט ושבט בשמו ובשם נשיא השבט (בדומה לחזרות בפרשות במדבר ונשא). משה מבקש מחובב בן רעואל המדיני (ומחלוקת היא אם מדובר ביתרו או בבנו) לבוא עימהם, חובב אינו רוצה ומשה מנסה לשכנעו. התורה לא מפרטת לנו את תשובתו הסופית של חובב ולנו נשאר רק להוכיח שהוא נשאר בסירובו. לאחר מכן באים שני פסוקים בצורה חריגה ביותר בתורה שאינה קיימת בשום מקום אחר. פסוקים אלו הינם פרשייה בפני עצמה ומוקפים באות נ' הפוכה בתחילתם ובסיומם. אותיות הפוכות אלו נכתבות גם בספר התורה. על משמעות פסוקים אלו ראו בהרחבה במאמר לעיל. למרות האוירה האופטימית הצרות לא מאחרות לבוא. הפרשנים תולים זאת בסיבתם של עם ישראל. בפרק י' פסוק ל"ג מופיע: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'...". לא נאמר הר סיני אלא הר ה'. לביטוי זה משמעות מיוחדת, בתורה הוא מופיע פעם אחת בלבד בסיפור עקדת יצחק (שעל פי המסורת התרחשה בהר המוריה). בני ישראל היו צריכים לסוע מהר סיני להר ה', אבל הם נוסעים מהר ה', ומתרחקים מה' והצרות מתחילות לבוא (פירוט במאמר). בני ישראל מתאוננים על האוכל שהם אוכלים ודורשים בשר, משה מתלונן שקשה לו לטפל בכל עם ישראל. שתי הבעיות באות על פתרונן. ה' ממנה שבעים זקנים שיסייעו למשה, ומציף את העם בכמויות אדירות של שלו, אולם העם מתאווה תאוה גדולה ולוקח כמויות אדירות של שלו (הממעיט אסף עשרה חומרים). גם על תאווה זו נענש העם ורבים ממנו מתים. פרק י"ב עוסק בפרשה תמוהה וקשה של האשה הכושית. משה ומרים מדברים אודות האשה הכושית שמשה לקח. אין לנו מושג אם מדובר בציפורה או באשה אחרת, אין לנו מושג מה בדיוק נאמר, פירושים רבים בנושא. בכל אופן מרים נענשת קשות בצרעת, אהרון כנראה ניצל מהצרעת עקב מעמדו ככהן גדול. אהרון מתחנן למשה שיתפלל ומשה אומרת את תפילתו המפורסמת "אל נא רפא נא לה" וצרעת מרים עוברת, אולם היא כבר נטמאה וצריכה לצאת מחוץ למחנה. העם עושה חסד עם מרים (מידה ככנגד מידה) וכולם מחכים שבוע באותו המקום למרים כדי שתוכל לנסוע עם כל העם.
http://www.פרשת-שבוע.com/
