Anna Cohen
New member
והרי החדשות
אתמול יצאתי מהמשרד ושמתי פעמי לכיוון רחוב הרצל בתל אביב.
נכנסתי דרך דלת שקופה והתקבלתי בחיוך (וגם כמה נביחות)
מדריכה חביבה לקחה אותי לכיוון החצר ושם במכלאות מסמרות שיער (גם שלי)
שכנו עשרות כלבים וכלבלבים, כולם נובחים, כולם מקשקשים מאחורי הסורגים
ממש יכולתי לשמוע אותם מתחננים: "קחי אותי! בבקשה!!!"
הלב שלי נקרע , זה היה פשוט איום לבחור את מי לגאול מהצינוק האיום הזה.
הצחנה הייתה נוראית והחצר דלה ומיניאטורית, בה הסתובבו כמה תרנגולות מיואשות.
עברתי בין כלוב לכלוב ואז ראיתי אותך נסטי שלי,
מסתכלת עלי בעינייך הגדולות, ממש כאילו הכרנו שנים
אחרי שהמדריכה הוציאה אותך, הלכת אחרי בכזאת טבעיות, כאילו שנועדנו אחת לשנייה
כעת את רובצת בפינה שסידרתי לך בדירתי, בדירתנו
אני מביטה בך מעבר לכתפי ואת כאילו מרגישה אותי, מרימה את ראשך הקטן ומקשקשת אלי.
קשה לי להאמין שזה קרה רק אתמול
אתמול יצאתי מהמשרד ושמתי פעמי לכיוון רחוב הרצל בתל אביב.
נכנסתי דרך דלת שקופה והתקבלתי בחיוך (וגם כמה נביחות)
מדריכה חביבה לקחה אותי לכיוון החצר ושם במכלאות מסמרות שיער (גם שלי)
שכנו עשרות כלבים וכלבלבים, כולם נובחים, כולם מקשקשים מאחורי הסורגים
ממש יכולתי לשמוע אותם מתחננים: "קחי אותי! בבקשה!!!"
הלב שלי נקרע , זה היה פשוט איום לבחור את מי לגאול מהצינוק האיום הזה.
הצחנה הייתה נוראית והחצר דלה ומיניאטורית, בה הסתובבו כמה תרנגולות מיואשות.
עברתי בין כלוב לכלוב ואז ראיתי אותך נסטי שלי,
מסתכלת עלי בעינייך הגדולות, ממש כאילו הכרנו שנים
אחרי שהמדריכה הוציאה אותך, הלכת אחרי בכזאת טבעיות, כאילו שנועדנו אחת לשנייה
כעת את רובצת בפינה שסידרתי לך בדירתי, בדירתנו
אני מביטה בך מעבר לכתפי ואת כאילו מרגישה אותי, מרימה את ראשך הקטן ומקשקשת אלי.
קשה לי להאמין שזה קרה רק אתמול
