והפעם פוסט משועשע

והפעם פוסט משועשע

מהפנינים ששמעתי לאחרונה, ולידו התגובה הצינית שלא נאמרה, אבל בהחלט עברה במוחי:
1. "זה לא הדוק מדי (לגבי שרשרות הענברים)?" בטח שכן, החלטנו לבדוק כמה זמן הן יכולות לחיות בלי אוויר.
2. קנתה להן רק בובות כל חייהן, ואז כשהן משחקות בבובות: "תנו להן לשחק במכוניות! במכבי אש!" הלו, סליחה, אני לא זו שהכניסה בובות הביתה!
3. בוריאציה שונה: "אתם מרשים להן לשחק גם בצעצועים של בנים?" לא! אני סוגרת אותן בחדר שיש בו רק ברביות!
4. "הן נחשפות לאנגלית?" חס ושלום! אנחנו לא יוצאים מהבית אף פעם! גם עשינו לבייביסיטר שלהן השתלה של השפה העברית בתת מודע, שתדבר איתן בעברית.
5. אחת הבנות קצת מעוכה אחרי לילה של הקאות: "אתם צריכים לעשות משהו, לבדוק את זה". באמת? לא חשבנו על זה!

לשמחתי, אני צוחקת/מגיבה (לעצמי) בציניות, וזה לא מעצבן.
עם המכוניות, כן אמרתי בפעם השלישית שהיא שאלה על זה, אז היא קנתה להן טרקטורים בביקור שאחרי
 

mykal

New member
נחמד להשתעשע,

פחות נחמד לחשוב, שהיא כנראה לא זוכרת מה כבר אמרה פעם קודמת.

וגם שהיא מנסה להות 'קולית' ומתקדמת' שיודעת שצריך לאפשר.

אז יופי שאת לא מתעצבנת--שומעת וחושבת מה לא להגיב.
ולעצמי אני לומדת--לא מעירה לכלות, שתבחרנה.
אני רק מודיעה אם אתן רוצות או צריכות אני לרשותכן.
 
אני מינפתי

בפעם השניה שהגיעה הערה על מכוניות, זה היה ממש דקה לפני ביקור שלנו בארץ. אמרתי לה: "לא אני קניתי את הבובות, את יודעת..."
בשדה התעופה היא חיכתה להן עם שופל ומשאית, שאפילו נוסעים בחול ואמרה לי "הבנתי את הרמז". אז אני משתדלת להפיק את המיטב מהסיטואציה.
 

restart2

New member
ביג לייק על הבחירה!

היי שיר לי שני

כיף לקרוא על הבחירה להפוך את הסיטואציות במחשבה לצינית עם חוש הומור..
אכן נראה מהצד קטרנות שלה..
או חיפוש של שליטה..
איך החיים באמריקה..?
נשמח לקרוא על השינוי ותובנות על הפערים.
סופש כיפי

אירית
 
לא הבנתי את השאלה

ואשמח לענות, כמובן.
התגובות שלי הן תמיד כאלה.
פשוט יש יתרון לסקייפ, אני לא קרובה מספיק כדי שהיא תשמע את התגובות, ולכן אני יכולה לשחרר את מה שעובר לי בראש ואני לא מתעצבנת כמו שאני מתעצבנת כשאני צריכה לשמור בבטן

מה שכן, אני מודה שלמצב שבו אני אומרת לה את התגובות הללו, ככה שבאמת אשחרר לגמרי - לא הגעתי.
 

restart2

New member
שאלה לא קשורה למסר

היי

אני שואלת ממבט של סקרנות על ההבדלים
בין הארץ לארה"ב..
ולגביי התגובות שלך-מה שעובד ולא גורם לך להתעצבן ולתקע ..
מעולה..
סופש נעים
 
ההבדלים והאין-הבדלים


אז ההבדלים מתחילים בשוטף: בנועם ההליכות, בשירות טוב, בסוג של שלוות נפש שיש פה לאנשים. כמובן, בעובדה שממשכורת שבארץ בקושי שורדים, פה חיים. ממש חיים

אנשים לא מניחים שאת נגדם, ובניגוד לשמועות (את יכולה ליפול ברחוב ולא יעזרו לך), לפחות בג'ורג'יה הם מאד רוצים לעזור ומושיטים יד.
יש המון PC, לפעמים, עד גבול הגיחוך, ולפעמים ברמת הצביעות. מצד שני, יש בזה משהו ממסך.
קל מדי, מפתה מדי, להישאב לתוך התרבות הזו, אבל יש בה גם משהו שטחי ורדוד עד אימה. באמת. קשה לי להסביר לך בלי הדוגמה הבאה: נכחתי פעם בשיחה באורך שעה (לא מטאפורה, שישים דקות על השעון) בין ארבע נשים, על איך מנקים את הגומי של התוף של מכונת הכביסה.
אז אני מנסה, לפחות, בחלק הזה, לא להישאב

אנשים פה לא מעורבים פוליטית אפילו לא קצת, וזה מוזר, אבל נעים.
הכל ענק, לפעמים מדי, לפעמים זה נהדר, כמו כל דבר.
באמת אפשר להיות פה "רק הפרט ולא נציג של... ". כלומר, האדם שהולך לנתח אותי כדי להניח שתלים במקום שלוש שיניים שנעקרו, הוא איראני. אם שנינו עולים על מטוס לארבע עשרה שעות, אנחנו אויבים, את קולטת את זה?
מה שמאד קשה לי, זה שדווקא החלקים הפחות טובים - הצעקנות, הרדידות התרבותית, חלחלו בישראל מאד מאד.
 

restart2

New member
הכי נהנית לשוב ולטייל ולתור בה

היי
מעולם לא גרתי אבל מרבה לשוב לטיולים..
וההבדל עצום.
תודה - הנאה צרופה לכם עם הטוב...
אירית
 
עכשיו כשאת מומחית לניקוי

תופים של מכונות כביסה אולי תחלקי מהידע
? אם מדברים על זה שעה אולי הגיע הזמן שאני אתחיל לנקות.
 

ayaht

New member
חמותך שרוטה רצינית.

את משועשעת מההערות האבסורדיות שלה.
היא באמת מוטרדת מהדברים האלה.
 
אולי ישעשע אתכם לשמוע גם מחמות אחרת ולא יודעת אם זה רק משעשע:

1. כשהייתי בהריון האחרון וידעתי שיש לי בת : "איזה כיף לך, לא יהיו לך בנים, לא יהיו לך כלות...... לא תסבלי."
2. כשהיא רואה תכונה מסוימת אצל הבת שדווקא מוצאת חן בעיניה :" אין את זה לבן שלי, למען האמת אין זה לאף אחד מהילדים שלי... מעניין ממי היא קיבלה את התכונה הזו...."
3. כשרזיתי אחרי הלידה האחרונה וחזרתי למשקלי שהיה כשהתחתנתי :" למה כל כך רזית? את חייבת ללכת לבדוק את זה אצל רופא....."

ועוד כל מיני "יציאות" שהאמת , למזלי, כבר הספקתי לשכוח.....
 

רזאי

New member
וחמותי, כשהייתי בהריון שלישי-

למה לך כ"כ הרבה ילדים?
בהריון הרביעי אמרתי לבעלי שאני הורמונלית, ולא מעונינת להתמודד עם הערות כאלה. אמרנו לה שזה פנצ'ר שהתגלה לנו בשלב מאוחר. היא לא יודעת שהיינו אחרי 3 שנים של טיפולי פוריות וכמה הפלות.
 
שאלה אינפורמטיבית

המדינה עוזרת לממן טיפולים כשמדובר בילד שני והלאה?
 

רזאי

New member
עד כמה שידוע לי, לא.

אבל אני עצרתי בזריקות הורמונים, ולא עברתי להפריות. ההורמונים מומנו אם אני זוכרת נכון- הילדה כבר בת 7.
 
אצלי זה הפוך - אחרי הילדה השלישית

גם אמא שלי וגם חמותי (וגם זרים ברחבי העולם) אומרים לי שהרביעי יהיה בן. וזה על אף שכבר הסברנו לשתיהן שלא יהיה רביעי...
 
למעלה