והפעם משהו אישי

והפעם משהו אישי ../images/Emo110.gif

כשהטמפרטורות בחוץ יורדות נמוך נמוך... הרי לכם רעיון מקורי ללבוש חם במיוחד.... ותודה לסופטי, שבלעדיו לא הייתם יכולים לחזות במ(חזה) הנ"ל. מוניקה. בעלת החזון.
 

אפי לוג

New member
מוניקה, חשוב לי לדעת

ברצינות, הידיים של הסופטי ההוא סתם מלוכלות, או ששחור זה הצבע הטבעי שלהן?
 

softy

New member
אני מבקש

לא ללכלך על החתול... הוא מדי פעם טומן ידיו ולא רק בצלחת.... סופטי
 

אפי לוג

New member
אני מבקשת

שמישהו יעשה טובה וירחץ לחתול את כפות הרגליים. תעזוב את קערת הבונזו.
 

Sודית

New member
אפי, את באה לנקות את החתול???

אני כבר אנקה את הנקודות. ס ו ד י ת בלי נקודות
 

אפי לוג

New member
לא

אני לא מנקה את הבית שלי (מתוך עקרון) אז חתול לנקות???? שולחת במקומי את עיישה.
 
הכושי הפך את עורו

המיקום הנ"ל של כפות ידיו הוא רק לצורך הצילום, בדרך כלל הן אינן מתעכבות על הגבעות אלא יורדות במהרה במורד הואדי... נקיון ולכלוך זה עניין של הגדרה ותפיסה, כמו כל דבר אחר, הצבע השחור היחידי אצלו הוא צבע העורב שעל כתפו... יצא לך כבר לראות אותו?
 

אפי לוג

New member
או, מוניקה

עכשיו את מגיעה לעיקר... העורב... עכשיו תורי לשאול - נהנית?
 

אפי לוג

New member
יום הכיפורים

על הנעל שלי אמר הסנדלר ודפק את האצבע. אני מבינה שאת בעניין של החלפת סודות/ דעות / חוויות???
 

softy

New member
עורב על כתפי...

את מדברת אלי, חש את הבל פיך, רואה את עוית פנייך, לא שומע מאום, כלום. את נמוגה, אש כבויה. צללים לא ברורים, צל דימדומים. פעם הייתה לך נוכחות, לא יכולתי להתעלם, תמיד היית שם, היית העורב על כתפי, מנקרת בי עד זוב דם. פעם היית הציר, אני מעגל שבוי בלהט התשוקה, מתמסר, נסחף, נכבש, נכנע. פעם, שאבת כוחות, כירסמת ביכולות. לא נותר בי דבר לא הותרת בי מחר. וכעת... העורב מת, ואיתו גם את נעלמת, התפוגגת, וחדלת, הקנאה סופטי
 
סופטי, תמיד ידעתי שאתה

איש של מילים, ולא רק של מעשים..... יופי של יצירה.
 
תחיית המתים

נכחדו,התפוגגו... הלאה-הקנאים צצה עוברת לתקופת התנאים (חכמים)
 
למעלה