והפעם חסר בברזל

ayalonav

New member
והפעם חסר בברזל

ferritin 26 ng/ml מה? למה? איך זה מתקשר?
 
לפי דעתי זה בגבול התקין לא?

גם לא הצלחתי לפענח את יתר הפרטים ששלחת, שוב בגלל שהכל התערבב. אולי תשלח שוב כאן. זה בקשר לבירור צליאק, אולי תארגן את הנתונים שוב, בסדר? פריטין 26, זה לא מפואר, אבל לדעתי זה בנורמה גם לגבר, רשום אחרת אצלך? מ-30 אולי?, בוודאי לא אצל נשים, אהבל אולי שי באמת נורמות שונות לגברים.
 
יש פה החלט משהו

שלום אבי, אתה רואה שלפעמים כדאי לחכות ליום חדש ואז דברים שלא צלחו מצליחים. ללא ספק יש פה כמה ממצאים שמריחים מתחום הגסטרו. נדמה לי שאמרת שגסטרו כבר דבר על אנדוקסופיה עם ביופסיה של מעי דק, זה עדיין בתיכנון? בכל מקרה, נדמה לי שזה יכול להיות קשור לחסר ויטמין D. בנוסף לכך, יש לך לויקוציטוזיס ניכרת עם סטיה שמאלה. צריך לחזור על הספירה, ואם זה חוזר על עצמו, ולכן לא יוסבר ע"י סיהום חולף, בהחלט דורש בירור אצל רופא המשפחה/פנימי. גם בקושינג יכולה להיות לויקוציטוזיס, אבל נדמה לי שאת זה כבר שללנו בצורה די וודאית, אז אם זה יחזור על עצמו, חייבים לברר זאת.
 

ayalonav

New member
כן. גסטרוסקופיה

דר' תורגקמן, כן. גסטרוסקופיה עם ביופסיה כפולה של מעי דק ושל קיבה נקבעה לחודש אוקטובר, בטרם התקבלו התשובות האחרונות. האם, לדעתך, תשובות אחרונות אלו מעלות את רמת הדחיפות לביצוע הפרוצדורה, כמו שנוהגים לכנות אותה? לגבי הלויקוציטים: רופא המשפחה חשב כמוך וכבר צייד אותי בהפניה לבדיקה חוזרת. ומה ההסבר שלך לגבי החסר בברזל? אגב, התחלתי לקחת לפי הוראת רופא המשפחה ברזל בשחרור מושהה. בקרוב מאוד אבקר שוב במרת"א עם אימי
ואבוא להגיד שלום.
 
אםיש בעית ספיגה

אז גם הברזל הוא חלק מזה, וזאת למרות יכולת אכילת הסטייקים האגדית שלך
. דחוף? לא נראה לי. אם זה צליאק, זה לא התחיל היום. כמבון שברגע שמאבחנים זאת, נוקטים אמצעים מתאימים. לא נראה לי שיש לך משהו נורא, אתה פשוט נראה יותר מדי בריא. אז לשיקול דעתך. אם אתה מצליח להדביק את הסובבים אותך בתחושת הדחיפות אולי יקדימו לך את התור. אני כמובן הייתי עושה את זה כי אני קצת כמו תינוק, צריכה סיפוק מידי
, אבל אתה אדם בוגר לא?
 

ayalonav

New member
תיקון טעות

היכולת הזו שייכת להיסטוריה ולא היתה מוגבלת לסטייקים בלבד. זמנה עבר: "אאאאאאאיפה הם הימים שלא ישווווווווובו עוד....לא הם לא ישבו לא לא. לה לה לה לה לה". זכורתני מסעדה בשם ספארי בהרצליה פיתוח בסוף שנות השמונים. בכל ערב היה להם נושא: דגים, בשר, איטלקי וכדומה. היינו מגיעים לשם די הרבה, החברה מהצבא. הייתי אשכרה מכה את בעל הבית, דופק את המערכת או כל ביטוי אחר לאותה פעולה. הזמנתי לפחות שלושה סיבובים בכל פעם. הבחורות הביטו בי במבטים רושפים והיו מוכנות לרצוח אותי מקנאה. עשור מאוחר יותר, במחצית שנות התשעים בחג החנוכה הכרזתי במקום העבודה על תחרות שאני בסופו של דבר הייתי המתמודד היחידי בה. הזמינו מגש סופגניות תעשיתיות כאלו מגעילות לצוות. אחר כך הזמינו עוד מגש. עבורי. נדמה לי, שאחרי הסופגניה התשע עשרה קיבלתי קצת עזרה מידידי, או שמא היתה זו מספר 21...? עד לפני 8 שנים הייתי בולס מזון בכמויות אדירות, כולל שומנים וסוכרים בלי חשבון ובלי לספור. ולא עברתי את משקל 59 ק"ג. גם אם רציתי. מאוד. ורציתי. העניין הוא שאני כבר חצי שנה בקרוסלה הזו של בדיקות-תוצאות חריגות-רופאים וחוזר חלילה. אם על הפרק רק צליאק זה דבר אחד. אם נוספים, הייתי רוצה לדעת מזה. לגבי הסייפא בתגובתך: ראי התמונה המצורפת ותחשבי שנית, האם מדובר באדם בוגר.
 
אתה מסגיר את היותך ינוקה!

מסעדת סאפרי הייתה מוסד כבר בסוף שנות ה-70 לדעתי! אולם עם גילויך את המסעדה בסנוף שנות ה-80, כנראה כי זרזת את הקיצה. כרתת את הענף שעליו ישבת. אתה צריך להפנים שמסעדות של "אכול כפי יכולתך", לא מיועדות לאשנים שיכולים. מעבר לכך, נכון שזה היה וחלף, ובכלל לא בדיוק משרת את הרזומה שלך. הייתי מצניעה זאת. אז מה אם ישחבו שיש לך manners ראויים לבן משפחת המלוכה האנגלית?
 
למעלה