והנושא הוא: רדיו

[perhay]

והנושא הוא: רדיו

מי משמיע ראשון?

 

[perhay]

תעלומת הרדיו

בחורה אחת שעבדה במשרדה של בעלי הביאה למשרד רדיו ענקי
וכל יום שמעה תכניות מוזיקה שונות.
יום אחד עובדי המשרד הכניסו לה בתוך הרדיו שלה, רדיו טרנזיסטור דלוק ונתקו את החשמל מהרדיו שלה. היא לא אהבה את המוזיקה ששודרה באותו זמן וסובבה את הכפתור כדי להחליף תחנה. אבל שום דבר לא עזר. התחנה לא התחלפה.
היא לא הבינה מה קורה. רק כששמעה את כולם מתפוצצים מצחוק
קלטה שהייתה קורבן למתיחה.

 

[perhay]

משרדה=משרדו

 

[הגבירה מן האגם]

מזכיר לי את

המורה שלנו לתולדות המוזיקה בבית הספר "תלמה ילין". באחד השיעורים ניסו חלק מהתלמידים להתגרות בו בעניין סוגי מוזיקה שונים ממוזיקה קלאסית. הוא הזדעזע רק מהמחשבה ובאיזשהו שלב אמר שברדיו שלו בבית נעוץ גפרור שלא מאפשר לשנות תחנות. כלומר, אפשר לשמוע רק את התחנה המשדרת מוזיקה קלאסית.
מאותו רגע, היו אותם תלמידים עסוקים בקדחתנות ברעיון לפרוץ אליו הביתה ולשלוף את הגפרור. עד שמישהו מהם חשב על כך שאין צורך לפרוץ, אפשר להיכנס בדלת הראשית. הוא ביקש מהמורה לקבל שיעור פרטי. קיבל, והגפרור נשלף.
גם אם לא לקח הרבה זמן עד שגפרור אחר החליף את מקומו, הם היו מרוצים מהרעיון שייתכן שלרגע, רק לרגע, שמע המורה מוזיקה אחרת.
בברכה,

 

[perhay]

סיפור יפה! תודה הגבירה!

 

[שחרזדה האחת]

יופי של סיפור -וגם ממני

פעם ראשונה שהתקשרתי לגלי צהל ,בתוכנית קולה של אמא-ברדיו
היתה, כאשר הבת שלי סיימה קורס בחיל הים כמצטיינת,
כמה התרגשתי אז,שמעו אותי ברדיו בכל הארץ.
פעם שני בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שלחתי דשים לבן שלי שהיה במלחמה בלבנון.בתקוה שמישהו ישמע ויגיד לו ליצור קשר.
פעם שלישי ששידרו ברכה שלי. היה כשבני השלישי סיים קורס במודיעין ובאותו זמן הגיעה בדאר תעודת הבגרות שלו. זאת היתה לא סתם תעודה ,
זה לסיפור אחר

 

[dagmluach2]

רדיו + טייפ קסטות.

ברשותכם, ארחיב את הנושא ואוסיף גם טייפ קסטות. בדרך כלל הרדיו הולך ביחד עם טייפ וזה מתאים לי לסיפור הבא: יש לי בית הרבה קסטות ישנות, בנות 20 ו30 שנה. כשהילדים שלי היו קטנים, כל ערב, בזמן ארוחת הערב, הייתי מספר להם סיפור ומקליט אותו וגם את ההערות שלהם הייתי מקליט. הכול נשמר על הקסטות. הם אהבו את הסיפורים ואכלו בתאבון רב. (הם הקשיבו לסיפורים בפה פעור. היה לי קל להאכיל אותם).
עברו חלפו השנים, הילדים גדלו, הקסטות נשכחו והעלו אבק. גם המכשיר הזה שנקרא רדיו טייפ קסטות עבר מן העולם. רק דיסקים נצנצו באור השמש. לפני כשנה מצאתי את הקסטות המאובקות, אך לא יכולתי לשמוע אותן. לא היה לי טייפ.... נסעתי ליפו, לשוק הפשפשים. קניתי רדיו טייפ שרוט ומרוט. שיפצתי אותו ושמעתי את עצמי מספר סיפורים. ביום שבת כינסתי את הילדים, בני 35, 32 ו 25. שמענו נזכרנו ורווינו נחת. זה היה מרגש.

 

[perhay]

אין לי ספק שזה היה מרגש

תודה דג מלוח!

 

[י מ י ת 2]

גם לי יש קלטות כאלה ואין מה לעשות

אתם. לפני שנים בתי חיתה כמה שנים בארה"ב עם שלושה ילדים קטנים. הייתי מקליטה להם סיפורים ואותם היו שומעים בנסיעות הארוכות שלהם לבית הספר ולגן. עד שידעו את כל הסיפורים בע"פ. לא ניסיתי להשמיע להם את הסיפורים כעת. אולי הם עדיין זוכרים אותם.

 

[perhay]

ימית, לדעתי אפשר לעשות הסבה

מקלטות אודיו לדיסקים (למרות שהיום בדיוק קראתי שגם הדיסקים אין להם חיי נצח). בכל מקרה, יש חברות שמתמחות בכך ואם הקלטות חשובות לך
אולי ראוי להשקיע בהן על ההסבה. בהצלחה!

 

[שחרזדה האחת]

קולה של אמא-התקשרות לרדיו

פעם ראשונה שהתקשרתי לגלי צהל ,בתוכנית קולה של אמא-ברדיו
היתה, כאשר הבת שלי סיימה קורס בחיל הים כמצטיינת,
כמה התרגשתי אז,שמעו אותי ברדיו בכל הארץ.
פעם שני בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שלחתי דשים לבן שלי שהיה במלחמה בלבנון.בתקוה שמישהו ישמע ויגיד לו ליצור קשר.
פעם שלישי ששידרו ברכה שלי. היה כשבני השלישי סיים קורס במודיעין ובאותו זמן הגיעה בדאר תעודת הבגרות שלו. זאת היתה לא סתם תעודה ,
זה לסיפור אחר

 

[perhay]

לאמהות כמוך היתה מיועדת התכנית הזאת.

יופי שנעזרת בה
האם התכנית עוד קיימת?

 

[שחרזדה האחת]

פרהי אני כבר לא במקום הזה אז אין לי מושג

תודה

 

[perhay]

נזכרתי שגם אני פעם ברכתי את בתי על הצטיינות

 

[י מ י ת 2]

התכנית קולה של אמא עדיין ממשיכה. אני מעבירה

ערוץ.
תודה על העצה בקשר לקלטות. אבדוק זאת.