והנושא הוא: חמות

[perhay]

והנושא הוא: חמות

כפי שאתם יודעים היום הוא יום המשפחה ובחרתי בדמות משפחתית מרכזית שעליה נכתבו הרבה סיפורים.
תרגישו חופשיים לתבל עם סיפורים הומוריסטיים או בדיחות על הדמות הזאת.
מקווה שהנושא האתגרי הזה יצליח להפיק מכם פנינים.
באו נצא לדרך!
יום משפחה שמח וסוף שבוע נעים לכולנו!

 

[perhay]

ואתחיל עם פתגם בלדינו

וכך במקור:
nuera fuite, suegra seras, lo que fiziste te faran
ובעברית:
"כלה היית, חמות תהי, מה שעשית יעשו לך"

 

[שחרזדה האחת]

נושא טעון פרהי והפתגם מאד יפה ונכון

 

[perhay]

תלוי בעיני המתבונן שחרזדה

על הנושא הזה נכתבו דברים מאד מצחיקים.

 

[שחרזדה האחת]

בהחלט והנה עוד מצחיק

להתפלל מנחה
בחור הלך לשחות עם חמותו בים,
זאת נכנסה למים והחלה לשקוע.
הבחור הוציא ספר תפילה והתפלל מנחה.
ניגש אליו אדם ואמר לו:
"חמותך שוקעת בים, למה אתה מתפלל במקום להציל אותה?"
ענה לו הבחור: "בתורה כתוב להתפלל מנחה כשהחמה שוקעת
&nbsp

 

[perhay]

תודה שחרזדה ומזמינה שנצטרף

עם עוד סיפורים הומוריסטיים.
זה גם מתאים ללוח השנה כי מחר מתחיל חודש אדר שבו מרבים בשמחה.
כך גם נשכח קצת מהאקטואליה הפחות שמחה.

 

[perhay]

חטיפה

יום אחד שכני קבל מכתב בזו הלשון: "אם עד חצות, לא תופיע במקום שקבענו עם סכום הכסף שנדרשת להביא,
&nbsp
לא תהיה לנו ברירה מאשר לשחרר את חמותך".

 

[שחרזדה האחת]

בטוח שרץ לשלם..

מענין ממה זה התחיל ולמה.
כל הבדיחות על חמות?

 

[הגבירה מן האגם]

סוג של 'איוורור' אני מניחה

בסך הכל, מערכות יחסית משפחתיות הן לא דבר פשוט. משפחות חיות על ציר השלמה-מחלוקת רוב הזמן. חמה היא דמות דומיננטית, ויש מספיק תרבויות בהן היא דומיננטית מדי

בברכה,

 

[perhay]

הגבירה, אשמח אם תעלי סיפור

על חמות מתרבויות אחרות.
הסיפור על החטיפה למשל שייך לפולקלור ארגנטינאי.
יש בארגנטינה מספר סיפורים מאחת הפרובינציות והוא מאד מוכשר והקדיש מופע לנושא החמות.
שמו Luis Landrisina
ממליצה לכל מי שמבין ספרדית להכנס ל-youtube ולחפש את שמו. אני בטוחה שאתם תהנו מאד.

 

[שחרזדה האחת]

הנה סיפור - לילי הכלה והחמות

מה שאנו עושים לאחרים – ייעשה לנו
היתה -פעם בסין, נערה ושמה לי-לי. היא התחתנה ועברה לגור עם בעלה ואמו (חותנתה)
תוך זמן קצר גילתה לי-לי, כי היא אינה יכולה להסתדר עם חותנתה בכלל.
הבדלי האישיות שביניהן גרמו לכך שלי-לי תסבול מהרגליה של החותנת, אשר אף בקביעות מתחה בקורת על לי-לי.
ימים ושבועות חלפו, ולי-לי וחותנתה לא חדלו להתווכח.
אבל מה שעוד החמיר את המצב היתה המסורת הסינית העתיקה המחייבת את לי-לי,
לכבד, לציית ולמלא את כל משאלות חותנתה.
הכעס והאומללות בבית גרמו לבעלה המסכן של לי-לי מצוקה גדולה
בסופו של דבר, לי-לי לא יכלה לסבול עוד את רודנותה ואת מזגה הרע של חותנתה, והיא החליטה לעשות משהו.
לי-לי הלכה להיפגש עם ידידו הטוב של אביה, מר הואנג, אשר מכר צמחי מרפא.
היא סיפרה לו על המצב ושאלה אם יוכל לתת לה רעל כלשהו שבאמצעותו תפתור את הבעיה, אחת ולתמיד.
מר יואנג אמר: "אני מבין את הבעיה ועל-כן אתן לך מספר צמחים אשר באיטיות ייצרו את הרעל בתוך גופה.
בכל יום הכיני ארוחה טעימה והכניסי מעט מצמחים אלה לתוך המנה שלה .אבל, כדי שאיש לא יחשוד בך כאשר היא תמות, עלייך להיות מאד זהירה ולנהוג בידידות רבה כלפיה. "אל תתווכחי אתה, צייתי לה ומלאי כל משאלה שלה, התייחסי אליה כמו אל מלכה".
לי-לי היתה מאושרת היא הודתה למר הואנג ומיהרה הביתה כדי להתחיל במזימת הרצח של חותנתה.
היא זכרה את דברי מר הואנג בקשר למניעת חשד, על כן היא שלטה במזגה, צייתה לחותנתה והתייחסה אליה כאילו היתה אמא שלה.
אחרי שחלפו ששה חדשים, השתנה כל המצב בבית. לי-לי שלטה ברוחה עד כדי כך שגילתה כי כמעט אף פעם אינה מתרגזת או מאבדת את עשתונותיה ובמשך ששה חדשים לא היה לה כל ויכוח עם החותנת, כי עכשיו היא היתה הרבה יותר חביבה והיה קל יותר להתנהל אתה.
גישתה של החותנת כלפי לי-לי השתנתה, היא החלה לאהוב את לי-לי כמו את בתה.
היא סיפרה לידידותיה ולקרוביה כי לי-לי היא הכלה הכי טובה שיכלה למצוא. לי-לי וחותנתה נהגו עכשיו זו בזו כאם ובתה.
בעלה של לי-לי היה מאושר מהשינוי שקרה בביתו,
באחד הימים באה לי-לי אל מר הואנג כדי לבקש שוב את עזרתו. היא אמרה: "מר הואנג, אנא עזור לי למנוע מהרעל להמית את חותנתי. היא הפכה להיות אשה נעימה ואני אוהבת אותה כמו את אמי. אני לא רוצה שתמות בגלל הרעל שנתתי לה".
מר הואנג חייך ונענע בראשו. "לי-לי", הוא אמר, "אין כל סיבה לדאגה. מעולם לא נתתי לך רעל כלשהו.
הצמחים שנתתי לך היו ויטמינים לשיפור הבריאות. הרעל היחיד היה קיים במוחך ובגישתך כלפי חותנתך,
אבל כל זה כבר סולק על ידי האהבה שהענקת לה"
האם כבר הבנתם כי: באופן שתתייחסו אל האחרים, בדיוק באותו אופן הם יתייחסו אליכם?
פתגם סיני חכם קובע: "האוהב את זולתו, יהיה נאהב אף הוא"
"יתכן כי הבורא מנסה לעבוד על אדם אחר באמצעותך
תוכלו להעביר זאת לידידיכם, ואם תרצו – גם את כוח האהבה
אחרי הכל, מה יש לכם להפסיד. אבל יש לכם הרבה להרויח
""נר אינו מפסיד דבר אם משתמשים בו כדי להדליק עוד נר"
סיפור עם סיני
&nbsp

 

[perhay]

יפה! תודה שחרזדה

 

[נשמונת3]

מקסים!

 

[dagmluach2]

החמות של אמא שלי.

אמא שלי אהבה לספר לי, בילדותי, איך רדפה אחרי חמותה עם מחבת. לסבא שלי שלמה ואישתו פיה היו שלושה בנים. שלושתם היו נשואים. בבוקר היו שלושת האחים יוצאים לעבודה והסבתא פיה הייתה יוצאת לסיבוב אצל שלושת הכלות. תחילה הייתה מנג'סת לאישתו של הבכור, אח''כ הולכת לשניה ולבסוף הייתה מתנחלת אצל אמא שלי. אמא שלי הייתה חוטפת יותר מכולן. את אמא שלי הסבתא פיה לא אהבה בכלל. היא הייתה ''פרנקינע''. אימי דיברה יידיש שוטפת, בישלה גפילטא פיש, מרק עם קראפלעך, לוקשיין מיט יואח, רגל קרושה ואפילו עוגת לקח וקיגל....פשוט לא הייתה שם כימיה. הסבתא פיה ציינה שהאוכל לא טעים, הבית לא נקי, הילדים לא מטופחים ושלאבא שלי אין מזל. יום אחד,כשפקעה סבלנותה של אימי, היא אחזה במחבת כבדה, הניפה אותה מעל ראשה של הסבתא פיה וגרשה אותה מהבית. ''אם תבואי עוד פעם להעיר לי הערות....אנחית לך מחבת על הראש'' כך איימה. מאז אותו מקרה שרר שקט מתוח בין השתיים. הסבתא לא באה ואמא שלי פינקה את אבי במאחשי קוסא, קובה בורגול, צ'ורבה, פאסוליה, מקרוני, עלי גפן ממולאים ומג'דרות בשלל טעמים. אנחנו הילדים אהבנו יותר את האוכל המיזרחי

 

[perhay]

מה שנקרא "חמות" על פי הספר עם כל המאפיינים

איך התייחסה אליכם הנכדים? מה הזכרון שנותר לך כסבתא?

 

[dagmluach2]

לשאלתך: היחס לנכדים.

אלינו הנכדים הייתה תמיד מחמיצה פנים. אף פעם לא חיבקה, לא פינקה, לא היו בביתם של סבא וסבתא פיה צעצועים, אסור היה לרוץ או להשתובב. אבל הסבא שלמה היה הפוך ממנה. צחקן ובדחן. ישבתי לו הרבה על הברכיים והשתעשעתי עם הפלולה הענקית שהייתה לו על החזה. סבתא פיה הלכה לעולמה בת 80. סבא שלמה המשיך בלעדיה עד הגיעו לגיל 100. הוא תמיד התלוצץ שהשנים הטובות בחייו היו 20 השנה שחלפו מאז שהסבתא פיה נפטרה.

 

[שחרזדה האחת]

היתה לך אמא אמיצה חבל שלא עשיתי כמוה

 

[שרה ברנרד]

הכוונה היתה סיפורים מצחיקים, ??

לא אלימים ,יום משפחה. חודש אדר , בו מצווים להיות בשמחה תמיד ,

 

[perhay]

שרה, זאת הייתה אכן הכוונה

אבל כנראה שהאסוציאציות הובילו בחלק מהמקרים למחוזות אחרים.
אפשר לאזן עם עוד סיפורים משעשעים או זכרונות טובים על חמיות.

 

[שרה ברנרד]

הן נועדו להצחיק ?

א. אתה יודע איך בודקים גשר שגמרו לבנות אותו? שואל יהודי את חברו. "לא, איך"?
מביאים את כל החותנות של העיר ומעמידים אותן על הגשר. אם הוא מחזיק את כולן אז הוא גשר טוב ,ואם לא אז הוא עוד יותר טוב". וגם,,, " לאן את נוסעת"? שואל יהודי את חמותו כשהוא רואה אותה נכנסת למכונית. " לבית הקברות", עונה החמות. "ומי יחזיר את האוטו? שאל היהודי.