והנה הם באים

[ניצת שושן]

והנה הם באים

הפחדים של אחרי הוא כל כך משתדל לא מפסיק לחזר והפחד הזה משתלט עלי חונק בגרון אחרי שקיבלתי תזכורת מבינה ומרגישה כמה שאני אוהבת אותו וכל כך מפחדת להתקרב מפחדת מעומק הרגש שכנראה היה סגור הרבה זמן כאילו והפינה הקטנה ששמרתי שם בפנים להגנה מתפוגגת בא לי לצעוק הצילוווווווווווו רגע בוא נעצור אני רוצה לרדת יודעת שלא אומר יודעת שלא אכנע לפחד הזה רק רוצה לשחרר את הגוש הזה חושבת שאצא לכוון הים שם מול הגלים יחזור לי השקט | ניצת לא חושבת ולוחצת על שלחחחחחחח |

 

[angel151]

../images/Emo185.gifניצתי

כל כך מבינה לליבך להרגשתך תני לזמן לרפא , הזמן מרפא הכל, תתחזקי זה כואב זה הכל בטוח צאי לך לאויר הים למשל הסתכלי על הגלים והעולם היפה כן חמודה אלה הדברים שאנחנו חווים לצערי כואבים כל כך לפעמים צועקים פוגעים בלי להבחין מעצם הכאב... אבל מאמינה שבעזרת הרבה רצון לצאת מהכאב את תצליחי ורק הזמן הזמן מרפא. ענת.

 

[r e d head]

ניצת

אני חושבת שבמקומך הייתי מרגישה בדיוק אותו הדבר, כי הרגשתי ככה. אני חושבת שהפחד הזה מקלקל. אם נרצה או לא....הוא יוצא החוצה ומוקרן לבן הזוג. למרות שאמרנו תאהוב כאילו מעולם לא נפגעת. האם זה בר ביצוע? האם ניתן לתת אמון מלא עד הסוף למרות משקעי העבר? אפשר לתת אמון מלא ואפשר לתת אמון בזכות תני לו לזכות באמון שלך במשך הזמן. אהבה גדולה שווה הכל, למען אהבה גדולה לוקחים סיכון כי היא לא מזדמנת כל יום. לא כתבתי כאן אתמול אבל רציתי להגיד שהדרך שבה את משתמשת במילה אהבה מחממת את הלב.

 

[ניצת שושן]

את יודעת אדמו

אני חושבת שאפשר למרות שצריך להלחם בשדים שמדי פעם צצים |ניצת תוהה עכשיו בינה ובינה למה התכוונה רד במשפט האחרון שלה|

 

[r e d head]

את כאן ניצתוש......

רד התכוונה שביום שבת, לרגע, עברתי איתך משבר של חוסר אמון באהבה... ואחרי שהכל נרגע... פתאום גם אני חזרתי להיות יותר אופטימית...עם בליינדייט מתחמם בקרוב... שיש אהבה אמיתית בעולם

 

[ניצת שושן]

ואוו

אוהבת שנדבקים ממני באופטימיות

כן אני כאן חזרתי לי מיום כיף עם עצמי וגם עשיתי משו שמזמן חלמתי עליו... נכנסתי לפנאי - לי וקניתי לי פרוסת עץ ועוד מיני חמרים וכבר הספקתי להכין שלט מדהים לקן שלנו שלי ול הילדים ומחר??? בכלל יש לי עבודה הולכת להתחיל לפסל בדאס

 

[ש י ר ט ל]

הפינה הקטנה בפנים

גם אני חשבתי בהתחלה שאני שומרת את הפינה הקטנה כי אני רוצה. אבל לא. אני לא נותנת את עצמי עד הסוף לא כי אני רוצה. כי אני לא יכולה. כל ההגנות האלו שומרות עלי שלא אשבר שוב לרסיסים. כי אחרי שמשהו נשבר צריך לקום ולאסוף את השברים. ובשביל זה צריך כוח. ואני מאמינה שהדרך היחידה להיות אדם שלם היא להיות מסוגל לאהוב בשלמות, מתוך הכוח שבידיעה שהסיכון שווה והיה אם אז יהיה לי את הכוח לקום. זה לא שאין לי אמון בו. אין לי אמון בעצמי. ואם את מרגישה שהפינה הקטנה ששמרת מתפוגגת, אז אולי זה אומר שאת כבר מוכנה, שכבר יש לך אמון בעצמך. אולי זה אומר שכבר הגיע הזמן שלה להתפוגג.

 

[ניצת שושן]

שירטל ../images/Emo51.gif

סידרת לי בראש כמה דברים ואני חושבת שאת צודקת כנראה אני באמת מוכנה וגם את השדים הצלחתי להניס נכון להיום (מעניין מתי הם יבואו לבקר שוב

)

 

[האלי]

לא על המה, לא על המי, רק על האיך...

איך עושים את זה? איך מתחילים התחלה חדשה? לוותר... לוותר על עצמנו, על הפחדים, על הנסיון, על האכזבות.. לוותר על כל מה שאנחנו מביאים איתנו מהבית... ופשוט להניח לעצמנו לקבל את הדבר הזה שבא. שעדיין אין לו שם וצורה... ליפול לבאר בעיניים פקוחות. שלך, האלי. <שלוחש לעצמו מילות עידוד>

 

[ניצת שושן]

איך???

פשוט מתחילים בלי לברוח מלהתמודד עם הקשיים

 

[*יערית]

הנה הם באים......./images/Emo23.gif

ימים של שקט..אחרי הרעש הגדול..והנורא... אחרי שהגוף שלך קיבל טלטלה לא קטנה וכך גם המחשבות אני בהחלט בעד לשתק את הפחדים שמבטלים את המציאות...הם משדרים דברים שלא רצינו לשדר... אז לצעוק....הכי חזק שניתן מתוך הבטן..אפילו על צוק בחוף הים אני אוהבת את האיש שלי והוא אוהב אותי והמנטרה הזו תחזור על עצמה כמידי יום עד אשר תמוסס כל פינת פחד קטנה שאין לה מקום כרגע בחייך... טיפסת על העץ מתוך כאב..ירדת מהעץ מאהבה שוחחת באהבה,ניקית שולחן באהבה...נשאר להמשיך לחיות מתוך אהבה כמובן מתוך הסתייגות למובן מאליו אבל פחד לקרקע!להוציא.....אבל אל תלחצי על עצמך על הנפש שלך על הראש..על הלב..תני לעצמך זמן להוציא את הפחדים שלך...כי לא סתם הם קיימים אך אפשר להלביש עליהם צורה שונה.. פקיחת עין...תמיד להשאיר מקום לספק אבל קטן ביותר... אני חושבת ניצת שאת מאוהבת יקירתי....כגודל הכאב של שבת...כך גודל האהבה שאת חשה לאחר הפיוס.

{ממני שניקתה אתמול את השולחן ותייקה הרבה שטויות שיש לה בראש למקום שלא תגיע אליו יותר}

 

[ניצת שושן]

יש לי בעיה יערית

אני לא משאירה מקום לספק... לא מסוגלת לחיות עם ספקות או שאני שם , או שלא ואת יודעת מה יערית? את צודקת אני שוב מרגישה

במלוא העוצמה אחרי האהבה שנמצאת שם שתמיד היתה שוב מתאהבת בו מחדש

 

[*יערית]

זה נפלא../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

 

[michaly43]

ניצת הלוואי שיכולתי להגיד משהו חכם

אין לי אין לי כרגע שום ניסיון רק יחסים שניגמרו עם האקס אז מה אני יכולה להוסיף? גורנישט!!!! חוץ מזה שאני קוראת אותך-ורצה לתת לך: חיוך על הפנים

 

[ניצת שושן]

../images/Emo25.gif

 

[יהודה 59]

כמו תמיד

את צריכה ללכת עם מה שאומר ליבך ואת יודעת שזה מה שהכי נכון עבורך ואני דווקא ממליץ על החרמון במקום הים

 

[ניצת שושן]

החרמון

השתגעת???????? קרררררר

וחוצמזה הייתי שם לפני שבועיים

 

[מצוטטת]

את יודעת מה.....

אני הולכת לכתוב לך ברוח שונה ממה שהגיבו כאן וברור לי ואפילו ת'רגלתי להיות בעבר השני של הגדה אבל מה כפת לי אם על סגולצ'יק לא זרקו עגבניות אז אני מרגישה בטוח

כי זה לא נראה לי כל כך נורא לתת מקום לאותם החששות הניקיון של השולחן זה אחללה אבל ת'ביפנוכו לוקח זמן לנקות (מניסיון) וזה גם לא סוף העולם , להאיט ת'קצב, ת'קצב שלך אפשר להחליף ת'מקצב אי אפשר לרקוד רק דאנס כמו שאי אפשר לשמוע רק מוסיקה בעלת מיקצב אחד. מצוטטת, שנותנת לשכל להוביל ת'רגש ולא חוששת להודות בכך.

 

[ניצת שושן]

זה העניין מצו'

נכון שקשה לנקות ת'חששות מהבפנוכו אבל מה שקורה לי עכשיו זה שאם קודם החששות היו שם ושמרתי לי את הפינה של החשש אחרי מה שעברנו בסופשבוע האחרון הפינה הזו מתפוגגת לה וזה מה שמפחיד לא, אנ'לא יכולה לשמור על פאסון ולתת לשכל להוביל כי הרגש פתאום מתפרץ לו מכל פינה... | ניצת קצת לא שפויה |

 

[מצוטטת]

רגע......רגע!!!

את הבנת אותי , אבל רק חלקית יקירתי....... לתת לשכל להוביל אין פרושו לשמור פאסון=======> סליחה!!! לא זו כוונת המשורר! וגם לא כוונת מצוטטת שבטוח לה כרגע לסמוך על השכל יותר מאשר על הרגש אבל זו רק מצוטטת שמבקשת לא לחבוט בה חזק.