והנה בקצרה לגבי...

והנה בקצרה לגבי...

האוסידי מחסל אותי לאט לאט, כל חלקה טובה הוא הורס.... פשוט רע... האוסידי עמיד בפני הרבה דברים שניסיתי הלוואי והיתה דרך אמיתית ובטוחה לצאת ממנו. בינתיים חיי הנישואין שלי מתפוררים ואני איתם אני שונאת את האוסידי הזה ואת החלק שהוא לוקח בחיי
 
אולי תהיה יום אחד דרך...

אכן, האוסידי רע ומרושע. משהו בי מאמין שימצאו לנו האוסידים איזשהוא פתרון תרופתי וזה לא יהיה כל כך רחוק היום, אני מרגישה מבפנים שצריך להחזיק חזק ולשרוד יום אחרי יום, ממש "להחזיק מעמד".
 
הלוואי!

אני גם מנסה להחזיק מעמד יום ועוד יום ועוד יום. אך אני חושבת שצריך פתרון! ואם תרופות לא עוזרות? בזמן האחרון כל מטפל חדש שואל אותי אם אני מסכימה לקחת תרופות תוך כדי טיפול? אני לא אני לא עד שלא יוכח שתרופה עוזרת בהרבה מאוד אחוזים. כל כך הרבה תרופות ניסיתי כולל שילובים ומינונים גבוהים. אני לא הרגשתי כל שינוי. אז למה להכניס את זה לגוף אם זה לא עוזר? אני מסתכלת רגע על דיאטה: הרי אפשר לעשות ניתוח קיצור קיבה או מלתעות וכו' ובסוף להצליח לא לרדת במשקל! בצבא הייתה איתי בחורה מאוד גדולה שעשתה מלתעות ולא הצליחה לרדת. מבים המלתעות היא שתתה ואכלה עם קש מעדנים עתירי קלוריות. אני מקוווה שהיום היא רזה, משום שהיא בחורה יפיפיה. מה שרציתי לומר, שלא פשוט לעשות בכלל או במקרה שלנו לא לעשות. ובנימה אופטימית - הלוואי שיהיה טוב, שימצאו נוסחת קסמים!
 
אני אישית, אם תרשי לי

ממליצה על תרופה. למעשה עברתי גיהנום וחצי כדי להגיע אליה. רק אחרי 4 שנים מצאו לי אותה בבית חולים למעשה... כיפה אדומה, אני - אישית - הרגשתי את ההבדל. אצלי היא עובדת. אין לי צל של ספק. אני במצב הרבה יותר טוב בזכות התרופה. בלעדיה לא הייתי מסוגלת לעשות את הטיפול ההתנהגותיים שעשיתי עד היום. התרופה לא ריפאה אותי. זאת לפחות. כמו שאמרתי לך אני מחכה להתפתחויות מדעיות חדשות ואני איפושהוא אופטימית באינטואיציה אולי בגלל אותה הרגשה של שינוי. אותה הקלה וירידה במתח ובמצוקה.
 

alonbarshaul

New member
איזה תרופה את לוקחת?

אני כרגע נוטל אסטו (ציפרקלס החלופי) ואני מרגיש שיש שיפור אך לא משמעותי. חשבתי לדבר עם הפסיכיאטר שלי על תרופה אחרת. אני גם חושש מאוד מתופעות לוואי. כמו למשל שבאסטו יש ירידה בתפקוד המיני. דבר נוסף שמפריע לי הוא גם שאין אפשרות לשתות אלכוהול. אני לא אוהב לשתות לשוכרה אבל פעם בכמה זמן זה נחמד לשתות כוס יין באירוע.. וגם זה נגזל ממני מה דעתך? תודה מראש
 
אני נעזרת באנאפרניל 300 מ"ג

עוד מ 2005. עוד לפני האנאפרניל היו לי כל מיני תופעות לוואי לכל מיני כדורים שניסיתי בארבע שנים וגם אנאפרניל בסופם לא הייתה נטולה מהם. אך אני, הייתי מוכנה לשלם בתופעות לוואי כדי לקבל את ההקלה שהתרופה העניקה...ואני לא מתחרטת לרגע. הרשימה הייתה מגוונת סחרחורות (קלות), זרמים חשמליים בראש, השמנה, ליבידו נמוך (אלכוהול לא עושה לי את זה, אז פה לא הייתה לי בעיה). עם האנאפרניל חוויתי עצירות, פה יבש במצבי לחץ (עדיין קורה. לא נורא בכלל), תגובת אדמומיות לשמש (מי נחשף כיום ? לא מפחיד אותי), פזילה בבקרים...!!!! (אחרי לילות שהייתי קוראת ספרים במיטה). אני כבר לא זוכרת מה עוד היה. רשימה לא קטנה בוודאות. רק ש...תופעות הלוואי לא היו הגיהנום שתיארתי לכיפה אדומה בתחילת השרשור, האוסידי היה הגיהנום !!! והייתי בביבים בלי התרופה. בנמוך של הנמוך. לא מאחלת לאף אחד. התופעת לוואי היחידה שכרגע אני לא מוכנה לשלם היא בעבור תרופה שניה לאוגמנטציה (שיפור התרופה הראשונה) שבה תופעת הלוואי היא טיקים שלהבנתי יכולים לא לחלוף. כאילו זו תופעת לא הפיכה. את זה אני לא משלמת
בינתיים. את העבודה אני משאירה לעצמי - התנהגותי ובעיקר קוגנטיבי.
 
הערה

תופעות הלוואי עברו וחלפו. בטח שהפזילות (היו לי איזה 3 בקרים, מפחיד, חייבת לציין, הרגיעו אותי שזה יחלוף וזה באמת חלף, מדובר כנראה בהיחלשות של שרירי העיניים). כיום רק פה יבש. לא רציני. עם ההשמנה אני מתמודדת כבר כמה שנים. אני חושבת שאני עושה עבודה טובה. הייתי יכולה להיות דבה אם לא הייתי שומרת... אני מאמינה שאני אוכלת נכון ובמינון מתאים כי אני לוקחת בחשבון שיש לי את הנטייה להשמנה.
 

alonbarshaul

New member
קראתי הכל--

אני באמת שמתי לב שבפעמים שהפסקתי לקחת את האסטו (עשיתי מדי פעם הפסקות יזומות מצדי כדי להלחם בOCD ללא תלות בתרופות) - שמתי לב שלאחר כשבועיים בלי התרופה - אני באמת מרגיש משהו שאפשר לתאר אותו כזרם חשמלי בראש (כמו שאת כתבת וזה מה שגרם לי לכתוב את התגובה הזו). תודה רבה על המידע קודם כל. בנוסף אשמח אם תקראי את הדברים שרשמתי שנמצאים טיפה למטה בעמוד הזה ותגידי לי מה דעתך בעניין. תודה מראש
 
בבקשה. וסורי, התנצלות שנייה היום...

אני לא יכולה לקרוא תכנים של אוסידי של אחרים. אני "נדבקת".
. מה שכן. הערה ענקית. אל תפסיק לבד תרופות ממש לא. מ ס ו כ ן ! אם תרופה אז עד הסוף. ואין, לדעתי, שום דבר שנחשב ראוי יותר אם מצליחים להסתדר בלי תרופות...
 

alonbarshaul

New member
הבנתי אותך

קודם כל אני יכול להבין את הסיבה שאת מעדיפה לא לקרוא תכנים של אחרים.. אני פשוט כל הזמן מחפש מידע לפתרון הבעיה שלי שאני עדיין מסרב להאמין כי היא OCD. קראתי כמה מאמרים שנתת באתר שלך והם בהחלט עזרו, אך כמו שנאמר בהם - המידע העצום עוזר לזמן קצוב והכל פג תוקף מתי שהוא.
 
שאלה נוספת לאנטיתיזה גלגל

אני לא מבינה איך בדיוק התרופה/ות עוזרות לך. האם את יכולה להסביר? אני אשמח לקרוא גם דוגמאות. מה זאת אומרת שהמצב הרבה יותר טוב? במה זה מתבטא? ואם בד בבד עם התרופה עשית טיפולים התנהגותיים איך זה בדיוק השפיע? תודה רבה!
 
היי כיפה אדומה

קשה להסביר את זה, כי זה לא עכשיו כואב ואז פתאום לא כואב. זה יותר מעין מעבר הדרגתי, כמו של צבעים בנייר מעבר. יום אחר יום בסביבות ה 200 מ"ג (אני חושבת, זה היה מזמן פשוט) שזה התחיל לקרות. אותו כאוס במוח נחלש. כאילו מישהו הנמיך לי את הווליום בקופסא למעלה... העצבנות בידיים ונסיונות האיזון של המחשבות השליליות פשוט נרגעו בכמה דרגות. גם לא הייתי צריכה יותר קסנקס שזה כדור שהתמכרתי אליו ולקחתי מעל 10 כל יום, כי לא היה משהו אחר שעזר לי חוץ ממנו. עד האנאפרניל. כיום, יש לי לפעמים פיקים של לחץ, בד"כ לפני מחזור או במקרי לחץ חריגים. אז אני משתמשת רק בחצי קלונקס. אני זוכרת בבית חולים (התאשפזתי מרצון אחרי שהפסקתי עצמאית תרופה קודמת, מה שהתברר כטעות חמורה) שמאוד קיויתי שהאנאפרניל יעבוד וקראתי לו אנא-פרניל
מאוד התרגשתי. תודה לאל זה עבד. הבקשה התמלאה. אני מאחלת לך גם למצוא את זה. זה חיפוש. זה ניסוי וטעיה. אך זה שווה בסוף את המאמץ...
 

אמא11

New member
בוקר טוב כפה אדומה יקרה מאד../images/Emo201.gif

נכנסתי לפורום אחרי יומיים שלא הייתי ליד מחשב, והתחלתי לענות מההודעות שכבר נדחקו לעמוד השני, והגעתי כרגע להודעה שלך. כל כך עצוב לקרוא שהOCD לוקח ממך כל כך הרבה, וכל כך עצוב לקרוא את הצער שלך. לצערי אין היום דרך אחת כדי לצאת מהOCD. אין דרך אחת אמיתית ובטוחה, אבל יש כמה דרכים שאפשר לנסות, דרכים שהצליחו אצל אנשים אחרים. הבעיה שההפרעה הזט מגוונת מאד, יש לה טווח רחב מאד של עוצמות, וכל אדם מגיב באופן שונה לטיפולים שונים. נניח טיפול תרופתי - יש כאלה שזה עוזר להם כמו פלא, יש כאלה שזה עוזר להם ב-80% שזה גם טוב מאד, יש כאלה שזה עוזר מאד חלקית, ויש כאלה שאף טיפול תרופתילא עוזר להם, וגם כאן - לא תמיד מצליחים למצוא את התרופה שכן עוזרת ב"מכה ראשונה" ולפעמים עוברים דרך מתישה. כנ"ל לגבי טיפולים אחרים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב ליעיל ויש לו תוצאות נפלאות אצל כמה אנשים, תוצאות טובות אצל אחרים, ויש אנשים שקשה להם להתמודד עם הטיפול או שהטיפול לא עובד עליהם. כאן גם נכנסים גורמים כמו המטפל והכימיה איתו, ה"תקופה בה אתה נמצא" גם בחיים וגם עם עצמך (לפעמים אותו הטיפול יכול להכשל ואחרי שננה להיות הצלחה, כי אתה מגיע ממקום שונה בתוך עצמך או כי אתה נמצא בתקופה טובה מבחינת הסביבה). אני יכולה להרחיב על כך עוד ועוד - לפעמים טיפול "רגיל" יכול לעזור גם אם כל המחקרים אומרים שזה אינו טיפול מתאים, ואפשר גם לשלב טיפולים אלטרנטיביים. הבעיה שהOCD מכתיב לפעמים רצון ל"שליטה" ו"ודאות" וזה לא הולך ביחד עם נסיונות. אין אף ערובה שטיפול מסויים יצליח. מדובר בדרך של ניסוי ותעיה (טעיה/תהיה). הכרתי אנשים שהחליטו לפנות לטיפול מסויים וכבר היו סגורים עם עצמם לגבי ההחלטה ונתקעו בשלב של חיפוש המטפל הטוב ביותר. אין מטפל שמובטחת לך הצלחה אצלו כמו שאין טיפול אמיתי - יש אפשרויות ויש גם כשלונות שכדאי לקחת בחשבון. ואו, נסחפתי לגבי ה"חלק" הראשון של התשובה שרציתי לענות לך, ואני חייבת לרוץ לעבודה. אמשיך בערב או מחר. הכי חשוב - נסי למצוא בעצמך קצת תקוה. יהיה טוב!!!!!! תמי
 

אמא11

New member
כפה אדומה בוקר טוב שוב../images/Emo24.gif

אני מקוה שהבוקר את מרגישה קצת יותר טוב. רציתי להציע לך להצטרף לקבוצת התמיכה שלנו, בין אם בת"א ובין אם בירושלים. בקבוצה אפשר גם לפרוק מצוקות, גם להעזר בחברה, גם לקבל הרבה מידע חדש וגם להגיע (תוך כדי השיחה) לתובנות חדשות. שווה לנסות. אנחנו נפגשים אחת לשבועיים ובודאי שראית כבר בפורום את ההודעות על כך. בOCD השיתוף חשוב, ויחד עם זאת יש חהזהר מ"כמות" השיתוף.אנסה להסביר: לא טוב לשמור דברים לעצמך ולהסתיר וכדאי שהסובבים אותך (בעלך) ידעו מה עובר עליך ועד כמה עד סובלת, ובמקביל: ככל שמדברים על כך יותר הOCD תופס נפח. איפה שהוא החכמה היא לשתף אבל במינון הנכון, ולנסות לא לכפות את הOCD על בני הבית. אני חושבת ששיחה רגועה עם בעלך ו"החלטות" היכן הוא הולך לקראתך והיכן את הולכת לקראתו, יכולה לשפר את המצב, וזה גם מתאים לראש השנה ולהתחלות חדשות. אני מצטרפת לנימה האופטימית בה סיימת את אחת מהודעותיך כאן: הלואי וימצאו מרפא גורף לOCD. אני תמיד כותבת שזה כבר ראלי שכן בכל העולם נערכים הרבה מאד מחקרים, בתחומים שלפני כמה שנים אפילו לא ידעו שהם קיימים. סוף שבוע רגוע וטוב תמי
 
תודה על החיבוקים...

תודה על החיבוקים והעצות והתשובות. המצב הזה לא פשוט ואני באמת מקווה שיהיה מוצא. אני בסך הכל רוצה כמאמר השיר לחיות את חיי בשקט... רוצה לגדל את הילדים שלי כמו שצריך בלי עקבות ורוצה חיים נורמליים, רוצה בן זוג אוהב ותומך... איך אפשר בכלל לחיות איתי עם כל האוסידי המטורף הזה? אני מבינה את בן זוגי לפעמים ולפעמים לא. הרי אין בן אדם מושלם. ואצלי הלא מושלם הוא רק האוסידי. הבעיה שהאוסידי מכביד וחונק אותי וסוגר עלי. ואני לא יכולה, פשוט לא יכולה להשלים איתו. כלומר, לפעמים אני מדברת עם עצמי ואומרת בסדר, זה האוסידי ותירגעי זה האוסידי. דרך אגב, המילה תירגעי עושה לי בדיוק את ההיפך, פשוט הפוך, בגדול, אני מתעבת את האוסידי וגם את עצמי על כך שאני נותנת לו לשלוט בחיי. תודה על ההקשבה ושיהיה לכולנו שבוע טוב ושנה טובה נטולת אוסידי!
 
למעלה