והנה אני פה שוב

[בלאטט]

והנה אני פה שוב

שלום לכולם דבר ראשון, מצטער שכבר איזה שבועיים+ לא רשמתי מילה פה.. פשוט ככה... ב23 ליוני התחלתי לעבוד בתמיכה טכנית בחברה... וב5 ליולי עברתי דירה, אז כשעברתי לא היה לי אינטרנט למשך יומיים(בעבודה היה לי כמובן).. אבל למען האמת, אני בקושי גולש בעבודה, אין לי זמן ואין לי כח לזה.. תמיד אני מוצא לעצמי איזה משהו לעשות וכל יום כשאני חוזר הביתה, אני אולי איזה שעה מחובר(שעתיים מדי פעם) והולך לישון...(אחרי 8+ שעות עבודה, מ 7 בבוקר, כל אחד יהיה עייף).. אז בגלל זה לא רשמתי הרבה... וכל יום אני שואל את השאלה ´האם אני עדיין מכור?´ ואין לי מושג מה התשובה כרגע כי אני לא מתגעגע בבית לאינטרנט, אני מנסה להתרחק מזה אבל מצד שני, אני כל היום במחשב(וגולש אולי 5-10 דקות ביום מהעבודה, והרוב זה לטעמי עבודה)... וזהו זה הסיפור הקטן(זה קטן?) שלי למה אני לא פעיל. בתודה, ניר

 

[מאדאם באטרפליי]

היי ניר התגעגעתי אליך...אני רואה שי

שיש לך חופש פעיל ועמוס האם עצם העובדה שאתה עובד עם המחשב מספקת את הצורך שלך בגלישה או ממירה אותו לדעתך?

 

[מאדאם באטרפליי]

אגב אני מצאתי פה בית חם בתפוז

בחודש חודשיים האחרונים לא יודעת הזמנים פה באינטרנט הם מבולבלים נורא לפעמים כשאתה נמצא באופן אינטנסיבי במקום מסוים שבוע יכול להיראות לך כחודשיים על כל פנים זה נקרא אינטימיות - תמיכה ולא אזכיר יותר את השם אמגין רוב האנשים שם צעירים ממני בגילאי שלושים ומשהו והם מקסימים ומבריקים ומצחיקים כולם יש שם המון אהבה ופרגון וככה אני תמיד חושבת לעצמי מה היה קורה אם אותה כמות של אנשים היתה נכנסת קבוע לפה המשותף לשני הפורומים הוא העניין של ההשיתוף והתמיכה והעזרה בבעיות אבל פה זה מוגבל להתמכרות לנט ושם זה חובק כל בעיה שמטרידה אנשים ואולי פה השורש של אחת מהמגבלות הבסיסיות של הפורום הזה שהוא רוצה לתמוך רק בקטע של ההתמכרות הספציפית לרשת ולא בסביבה רחבה יותר של בעיות ומצוקות למרות שחלק מהמצוקות קשורות האחת לשנייה הבוקר כתב שם מישהו משו כמו יופי יופי אכלתי אגסים על המקלדת ובבוקר מצאתי נמלים בתוך המקלדת... אתם רוצים להגיד שאיש כזה הוא לא מתמכר? אבל הוא לא צריך אותנו פה הוא יכול להיכנס לתמיכה אינטימית ולספר את כל הצרות שלו כולל אלה שנגרמות מההתמכרות לרשת סתם בסוגריים - אני מסיקה שהוא מכור כי אדם שאוכל על מקלדת לדעתי הוא כבר בדרגת התמכרות ואגב רוב החברים והחברות שלי שם לדעתי מכורים לרשת כי הם נמצאים המון שעות ביום בפורום שלנו וגם בצאט שלנו

 

[בלאטט]

תשובתי

הממ זה יכול להיות שזה מספיק, או פשוט שאני כל כך עייף שאני לא רוצה לראות את המחשב עוד... והיום הציעו לי עוד עבודה, אני כבר לא יודע מה לעשות(וכנראה אולי עוד חברה רוצה להציע לי עבודה, השאירו לי הודעה).. :מבולבל:

 

[e-magine]

מאדאם, לא כל מי שמכור יודע

שהוא מכור ולא כל מי שיודע שהוא מכור, מוכן גם להודות בזה, וגם מי שמוכן להודות בזה, כשהוא לבד ועושה חשבון נפש, לא בהכרך מוכן להודות בפני אחרים. כמו שאת מכירה גולשים שאת חושבת שהם מכורים, גם אני מכיר כאלה, שהודו בשיחות איתי בהתנהגות אובססיבית, כגו ריצה אובססיבית מפורום לפורום על מנת לראות מה חדש, פתיחת תא הדוא"ל כל כמה דקות, אכילה על המחשב וכד´, וכשהתעתי להם לבוא לכאן, אמרו, כן, אנחנו נבוא פעם, כשיהיה לנו זמן. וכמובן לא באו כי אין להם זמן, הם יותר מידי עסוקים בצ´אטים בפורומים ובחיפושי חומר, בבניית אתרים, וכיוצא באלה. עוד משהו: אני מניח שאת לא גולשת בפורומי ילדים ונוער, אבל אני מבטיח לך שגם שם יש מכורים. אז לפני הרבה זמן, בערך לפני שנה, היה איזה תשדיר פרסומת בגלי צה"ל, משהו מופנה למתגייסים, משהו בסגנון: "עוד מעט אתה הולך לצבא, תפרד מאימא מאבא ומהמחשב...." אז אני לקחתי את הסיסמא הזאת, נתתי דגש על תפרד מהמחשב ועשיתי "מבצע שווק" בפורומי נוער ומתגייסים. זה בקושי הביא לכאן כמה גולשים שכתבו באופן חד פעמי ועוד כמה שבאו לעשות צחוק ובלגן. ורי את מתארת לעצמך שיש שם כמה מכורים. אז אני לא מקבל את ההשקפה שלך, שמכורים לא באים לכאן מכיוון שלא מאפשרים להם לדבר על דברים שמסביב. אני יודע שההשקפה הזאת הושמעה כמה פעמים כאן,אבל עובדה היא שמעט מאד אנשים מאילה שעזבו, אמרו שזאת הסיבה לעזיבתם. ואף אחד לא כתב שהוא היה רוצה להשתתף אך הוא לא משתתף מסיבה זאת.

 

[שירז**]

חלק קטן מאוד

עזבו את הפורום בגלל שהמקום לא איפשר לשוחח תמיד רק על בעיות אישיות אחרות . אבל מצד שני אם אני חושבת על זה שכן דיברו על בעיות אחרות והעלו דיונים רק שאיאפשר תמיד לעשות דיונים על זה. חוץ מזה שיש המון פורמים בתפוז שמתמחים בכל מיני תחומים ושם מיועד המקום לכתיבה מסוג אחר בצורה רציפה. קבועה, בואי נגיד מאדם שבפורום תמיכה טכנית למשל לא תשבי לכתוב על הבעיות שלך האישיות נכון? אנשים כותבים שרוצים בכך ולא בגלל שמכריחים אותם לכתוב, מי שניכנס לכאן בכוח לא ישאר כאן לתווך ארוך. וזה מחזיר לשירשור למטה שכתבתי על אותם סוגי גולשים שמשכנעים אותם להגיע לכאן לכתוב, הם אף פעם לא ישרדו כאן לתווך ארוך בגלל אותה התמונה המציאותית שפתאום במכוון או לא מכוון ניתקלים בה. ולפעמים גם נוח להם להרגיש מכורים ולהמשיך להתעלם מזה. בגלל אותם חוסר כוחות להלחם ולעשות עם זה משהו . ויש כאלה שמכורים וממשיכים להיות כאלה בצאטים ומשם לא מוצאים את הזמן לחלוק למקומות אחרים , לא כולם אבל חלקם הגדול. המכורים לפורומים ימשיכו לשייט ממקום למקום לפתוח אין ספור פעמים מיילים ואף לא לכתוב מילה ואם תשימו לב גם , הם לא ממש עוקבים אחר הניכתב , אלה רק על הכותרות המרכזיות שעולות בשירשורים .שטים וניידים במשך שעות היום ועדיין לא מוצאים את מנוחתם. כועסים ומיואשים אלה שיודעים ומודעים שהם בורחים ממציאות כואבת אולי. מציאות שאין להם כוח נפשי להתמודד איתם. לפעמים זה מעציב, לפעמים זה מרגיז , לפעמים אולי עדיף שישאר ככה כמו שהם חלוקים וניקרעים בין שני עולמות , אחד הדימיוני, ואחד המציאותי, הדימיוני הוירטואלי טוב יותר , נוח יותר, שקט יותר, לעומת המציאותי שטופח לך על הפנים כל פעם מחדש שיש בעיות, שמצריכים את כוחותנו שאין אותם לפעמים . לכן חלקם הגדול יבחר לא להתמודד עם החיים המציאותיים והתובעניים.... אלה אם יקום אדם מצידו השני של החיים ולתבוע את שלו ולא תמיד גם זה עוזר. בכוח שום דבר לא יצליח. בסבלנות אין סופית. ברגש אין סופי. בהבנה ותמיכה אז יכול להיות שפני הדברים יתחילו לזוז ולעבור שינוי בתבנית הגלישה. אבל חברים תזכרו כל עוד גולש מכור לא ידע את הבעיה המרכזית שלו שגורמת לו להיות נוכח כל כך הרבה זמן בנט לא יוכל להתפנות לטפל בעצמו . אותו גולש חייב להיות פנוי ריגשית, נפשית , רוחנית , פיזית , על מנת להתחיל ממוצא שלפעמים לא ניראית . אבל היא קיימת היא תמיד שם , רק צריך ללמוד איך להגיע אליו ולשלוף אותו לטובתך לחיים שלך, לעזר .