והמת לאן?

[רוצה להעילם]

והמת לאן?

בחצי שנה האחרונה בזה אחר זה קרו מס משברים משמעותיים בחיי כשהאחרון שבהם ארע לפני חודש וחצי כשהחבר הכי טוב שלי נפטר מסרטן לוקמיה שארבעה חודשים קודם לכן התגלתה . ובהמלכם של הארבעה חודשים האלו היו הרבה קשיים להתמודדות שלו ואף דיבורים על התאבדות שלו ואני שגם כך לא במקום יציב בחיי תכננתי לבצע מעשה איתו, רצה הגורל ויום לפני הפגישה הגורלית (הוא כבר היה מצב סעודי) איבד את הכרתו ומשם הדרך מחוצ לעולם הזה היתה סלולה, עבורו, והאובדן הוא קשה אין ספק ואני שהאמנתי ככ בגלגול נשמות מוצאת את עצמי פתאום מחפשת אותו ובעצם איזה גלגול ואיזה נעליים?אולי באמת הכל סתם כדי שלא נחשוב שיש סופ? אבל אין יותר א הוא איננו הדבר הזה שהיה הוא פתאום ככ חסר משמעות ואני מנסה עכשיו גם לנתק את הזכרון שיש לי מכל השנים האלו, וכאן אני מבקשת אולי עוד חוות דעת - הרי מה נותן לי כל הזכרון הזה על הכלום הזה? כאב ודמעות על משהו שממילא אין לו ערך?<! מה זה הזכרון הזה בכלל? אין בו שום תועלת וטוב ייהיה אם אוכל לגרום לו להעלם הלא כך?

 

[yonadavg]

עצוב שהוא אבד לך, אך טוב שהיה לך

וודאי יש זכרונות שטוב אם ימשיכו איתך בדרך.

 

[ראליסט מושבע]

אכן טרגדיה קשה עבורך,אך החיים - חזקים יותר !!

עלייך לאסוף את עצמך,להתחזק מבפנים,לזכור את החוויות הטובות שהיו לך איתו ומהן להתחזק,להאמין בכוחותייך ולהמריא מחדש. אנחנו בנויים כך שגם מטראומות קשות,ולווא דווקא רק מוות (למשל פרידה מקשר זוגי ארוך,שהשניים ממשיכים לחיות,אך כל אחד לעצמו...) - ניתן להתגבר על הכאב והצער למרות הקושי (זה לוקח כמובן זמן,לכל אחד באופן שונה)ולאט לאט לחזור לעצמנו,ולפרוץ מחדש את המחסום הנפשי / רגשי בו היינו.כאנחנו מצליחים בכך - זה הסימן והאות שיכולנו לקושי החיים ולא נכנענו,והמול שלנו -זו ההצלחה מחדש.מאחל לך להתגבר ולצאת לדרך חדשה - תמיד יש עוד עתיד ! את צעירה,ויהיו לך עוד המון חוויות טובות בחייך - רק את תוותרי !