והמים זורמים

[just yael]

והמים זורמים

במסלול מתפתל לא ברור מה יופיע מאחורי העיקול גועשים נתקלים בגדה בימים של חורף

 

[just yael]

מביטה מעלה

אל הצמרות קטונתי מלהבין מלדעת מלבחור מלהחליט מללמוד... אמרת..."אהבה אינה מספיקה... את אוהבת אותי אך לא את מי שאני במלואי..." כבר שמעתי זאת פעם... אז...בפרק ההוא... חוזרת שוב על אותם דפוסים? טועה? שוגה? חשבתי שלמדתי מבולבלת..כל כך... קטונתי...

 

[just yael]

כנראה צריכה

לנבור שוב שם בסבך לנסות להבין קודם כל אותי ממקום אחר בנקודת מבט אחרת להבין את התמונה השלמה אותי

 

[r e d head]

יעל

את מדהימה קראתי פעמיים לנסות להבין לא יודעת מה להגיד לך רק...אל תחמירי עם עצמך אני לא יודעת מה אבל יש לי הרגשה כזאת שאת לא צריכה לקחת את זה עליך כל כך תרפי מעצמך. שולחת לך בלי מחשבה נוספת ועם

חזק.

 

[kyael]

כמה מוכר../images/Emo4.gif

אבל הנבירה הזו שם בסבך, יש בה משהו טוב (לדעתי). לומדים לזהות דפוסים ישנים, לטפל בקלוקלים ולטפח את המוצלחים. אם הוא, זה שלצידך, מספיק פתוח רגיש מבין ומוכן לשינוי... אפשר ליצור משהו שונה יחד. אבל אם לא, אולי צריך לבחון את היחד הזה.

 

[Lonely In Blue]

היי ../images/Emo13.gif

 

[just yael]

ואת זה..

אצטרך לבדוק... רק לא למהררררר.... ולבחור...ממקום נכון. (שאין לי עדיין מושג מהו המקום הזה...)

 

[רות 2]

את רושמת לך..."לבחור ממקום נכון"...

כמה שאנכנו הנשים מומחיות בלבל עצמנו במשפטי סרק... אנכנו לא יכולות לבחור ממקום נכון כי אנכנו לא בוחרות "לפתח" רגשות... הם נוצרים אנכנו לא בוחרות סיטואציות של ביחד... הם נוצרים ( מן הסתם בשל מציאות ושני טיפוסים שונים האחד מהשני) אז מזה "מקום נכון"...חליק מהמשפט המבלבל הזה... אבל אם את מתעקשת.. לכי על משפט "סרק" אחר ... יותר מאזן.. כזה שיגרום להחלטה מיושבת יותר... משפט כמו.... "מיקום נכון".. -מה מיקומו על המפה הריגשית -מה מיקומו במציאות היומיומית - איפוא מיקומו וחשיבותו במערך המשפחתי הקיים אז האם " אוהבת אותו ולא במלואו.... כמו שהוא טוען.... זה לא מפחית בכלל מערך האהבה שלך אליו!!.... אף אחד לא מושלם ...וגם הוא לא יהיה מושלם בשבילך.. כי הוא שונה עם תבניות התנהגותיות מחשבתיות שונות בתחליט... אבל.. אבל... -.אם הוא משלים את מאווייך הפיזים.. -אם הוא משלים את דרך החשיבה וקבלת המציאות אם הוא משלים את החסר שהיא לך רגשית.. אם הוא שם בשבילך...כחבר אם את יודעת לקבל כל זאת. ובאותה מידה לתת... זרקי לכל הרוחות והשקדים.. את השאלה שאת מתחבטת ... היא מתקיימת כתשובה בתוך החברות והאהבה בתוך הנתינה והקבלה של כל אחד מכם ביחד ולחוד... ואם את עומדת מול שאלה של בחירה.. שתגרום לך ולסובב אותך שינוי מהותי במציאות חיי היום יום שלכם... יש משקל רב לרגשותייך שלך, ושלך בלבד... (רות גנבה זמן מחשף לחברה מכשפה.. עד שישדרגו ת'מחשב שלה)

 

[just yael]

איך כבר הספקתי לשכוח...(כמעט)

את כל הפלאות הקטנות (גדולות) שגיליתי עם הביחד ופתאום הפכו להן למובן מאליו לטיפה בים חושבת לי... הופכת אט אט לזכוכית מגדלת בודקת את מי שאתה...מצפה...כאילו מוותרת...אבל בעצם רוצה אותך מושלם עבורי לבי הוא שלך איש אהוב (כמה חם לי בלב פתאום וחיוך גדול עולה) בעבור מספר שעות גנובות איתך אסע לי מחר באישון ליל אי שם לדרום "i drove all night..." ואתעורר לי עוד לפני קריאת התרנגול מצאתי את עצמי היום מסדרת... נתקלת...(איך לא...הרי אין מקרה..לא?) במכתבים...פיסות הסטוריה...שלי ושלו..בפרק א'... נזכרת...שהיה גם טוב אבל גם בכאב הגדול נזכרת, באמת שתמיד עוגלו פינותיה, בבגידה, ובעצם בגידות,...בדרך החיים בה בחר...שהיא ממש, אבל ממש לא דרכי. תוהה... מה באמת...אבל באמת!!!!...חשוב לי מה רוצה שיהיה שם אבל גם על מה מוכנה לוותר יש לי נטיה לרצות תמיד לאכול את העוגה אבל להשאיר אותה שלמה (יעל..רבאק...מדובר באנשים...לא בעוגות) המחשבות מתרוצצות האם יכולה לוותר? ולהיות שלמה , אבל באמת שלמה עם הקיים? או האם צריכה לסגת...ולוותר...על מה שיש עכשיו... כנראה לא סתם אתה נוסע אהובי זמן נפלא לטאטוא פינות מאובקות בנשמתי לבדוק מי אני מה רוצה מאמינה בראש שאין טעויות. שכל דבר שצריך לקרות יקרה. כל כך רוצה להיות כנחל הזה, שלא צריך לבחור, שזורם לו עם התוואי הקיים, שבוחרים בשבילו. אבל כאן...הכל תלוי בי. רק בי. ובבחירה שלי. ולא רוצה להיות שוב במקום הזה של הטעות והתסכול, או לחילופין לשמוט מבין ידי את האדם הראשון, שמהרגע הראשון שראיתי...הבנתי עמוק עמוק... שבו ... אני יכולה להאמין. שהוא...לעולם, אבל לעולם לא יפגע בי בכוונה תחילה. ועד היום עומדת מאחורי מילים אלו. למה? למה אני כל כך פוחדת? פרק ב'. המילים מבולבלות, מנסות לעקוב אחר המחשבות.

 

[just yael]

יש לי מומחיות...

בלחשוב יותר מדי בלבחון כל דבר לפרטיו לומדת גם לחיות את היום אבל הלמידה הזו קשה לי והנה...הלילה הזה...(ועוד אחד לפני יומיים) הוא ההוכחה הניצחת ...

 

[just yael]

טוףףףףףףףףף...חאליק...

הגזמת קצת יעל, לא? לפמפם לעצמך ולאומה במוח באחת בלילה... הכביסה מקופלת בערמות האוכל מוכן בקופסאות וצלחות מחולקות הגיהוץ ימתין למחר הגיע הזמן ללכת הלאה קדימה ו...לזנק אל בין הסדינים לישוןןןןןןןןןן

לילה טוב...

מווווווואה

 

[ניצת שושן]

ואני שואלת

טוב לך יעל? אז למה את חופרת??? די!!!!!!!!!!

 

[antigone]

כ"כ מזדהה עם כל מילה שלך...

אהבתי מה ואיך שכתבת ,כן! כל מילה מבינה את התחושות, נמצאת באותה נקודה, כאילו מכל מקום מחפשת מוצא לפני שנהנתי, לפני שחייתי אבל לא נותנת לתחושות אלה , ולזכרונות מהעבר הרחוק לשבש לי את זרם החיים ומאחלת לנו להיות תמיד נחל איתן ולא נחל אכזר .... יעל, תנסי להנות מכל מה שיפה וזמין, בהצלחה מכל הלב !!!

 

[זורמת ברוח]

בכל תמונה ומתוך כל תמונה

כל אדם מסתכל על מה שדיבר אליו שם אחד יביט אל השמים והשני על העץ הפורח (סתם דוגמא) ואת יש לך את הזמן וכנראה את הרצון אז הביטי לך שם בפנים קחי את הזמן והביני..

 

[מאדי 1]

ואולי צריך לטעות פעמיים...

בשביל להבין שעם כל הכבוד לניסיון וליכולת לא הם קובעים את צפונות הלב. הניסיון והיכולת עוזרים לשמור על ערנות ולהבין מה טוב בשבילנו ומה לא, אבל הם מבוססים על סטטיסטיקה. אם בפעמים הקודמות שנקלענו לסיטואציה לא אהבנו את התוצאות, אז אם נקלע שוב לסיטואציה נדע לזהות אותה ולהיזהר. האם ניסיון באמת עוזר לנו להימנע בכלל מהסיטואציה, או רק לצאת ממנה בזמן? אהבה חלקית לאדם שלם, או אהבה שלמה לאדם חלקי? מה את רוצה... ולמה? הניסיון מלמד רק על ה"מה", ואפשר בכל עת לשבת ולעשות חשבון נפש מה קרה בעבר ומה את רוצה שיקרה בעתיד. אבל זה רק חשבון. הבעיה עם התשובה ל"למה" שהיא נמצאת כל כך קרוב וכל כך רחוק. היא נמצאת כל כך קרוב שאפשר להיתקל בה באקראי, והיא נמצאת כל כך רחוק שגם המקום האחר שממנו אנחנו מסתכלים על עצמנו, הוא לא מספיק רחוק. אז אולי תתקרבי?

 

[Lonely In Blue]

באותה המידה...

את יכולה לומר לו... אהבה אינה מספיקה... אתה אוהב אותי אך לא את האופן בו אני אוהבת אותך אני חושב... שכאשר גבר רוצה אישה... די לו בכך שהיא רוצה אותו והוא לא נכנס ל"פלסף" למה, איך וכמה היא אוהבת אותו. הוא פשוט מודה כל יום על כך שהיא קיימת בחייו.

 

[just yael]

ואם לא הייתי ברורה

הוא...בפשטות היפה שלו... בכלל לא נכנס לפלסף רק לא רוצה אותי לא מסופקת...במקום בו הוא לא יכול לתת יותר ומוכן בעבור זה גם לשחרר...אותי...למקום בו יהיה לי טוב ובינתיים בדרכו שלו.. הראה לי אתמול... וגם היום... שהטמיע את מילותי

 

[רו נה]

עוד משוכה?

יעל, אשה חושבת, אשה מרגישה, עדיין מהססת, עדיין לא נותנת עד הסוף את ליבה, והוא רגיש, בעדינותו הרבה מציע לך מקום בו יהיה לך טוב, תהיי מסופקת לחלוטין {?}, יש מקום כזה? ללא תהיות, ללא שאלות, בלי התלבטויות, מוכן לשחרר. מרגישה את הפחדים שלך, צריכה לשחרר (מלכת הפחדים מייעצת...) האהבה שלך, שלו, שלכם מקבלת עומק, מתרחבת, את רוצה להיות בטוחה, הוא רוצה להיות בטוח, הגרעין נובט, אתם טובים אחד אל השני. שומעים בלבכם האחד את השני. את עוברת מסע יפה יעל. מקדישה לך את השיר.. דרכנו - יעקב רוטבליט אור הנר נמהל באור הירח על הכר שערך שפוך בחלון צמרת עץ פורח והשקט חזר רואים לפי החיוך סערה היתה הנה חלפה לה ופניך שוב רוגעות כפני הים עם האור נוסיף ללכת הלאה עוד הדרך רבה, המסע עדיין לא תם לא קלה היא לא קלה דרכנו....... ..... לא תלכי לבדך אני אהיה שם איתך.

 

[nekochan88]

קראתי היום במקרה את הכתבה שלך

המכונה "אבי ילדי"........ וכמו הדברים שלמעלה - היא מאד נוגעת ללב... שם, אמרת, שלו היה לך הנסיון והיכולת של היום, 3 שנים אחרי... זכרי - שעכשיו יש לך את הנסיון והיכולת - למרות שלעיתים קרובות, בתוך המצוקה, קשה מאד לראות את המערת השלם, ואפילו לומר לעצמינו - לאן הלב הולך....

 

[s h o o s h a]

והמים ממשיכים לזרום

למדת מהעבר והניסיון הנצבר עומד לך בזכות החששות, התהיות הכל טבעי וכידוע אין מושלם היופי הוא בפגמים הקטנים שיש בנו אתם אנו יכולים ורוצים לחיות או שלא אבל לשאוף לשלמות לנסות לתת שלמות זהו תסריט שאכזבה בסופו ידועה מראש. באהבתו הרבה הוא מוכן לשחרר ואם לשחרר, שיהא זה מהסיבות ה"נכונות" הוא לא מושלם לא עבורך ולא עבור אף אחת כאמור, כי גם את ואני ועוד רבים ואחרים (כולנו) לא מושלמים. היופי הוא לנסות ולבנות פרק משותף חרף השוני שביניכם לקחת את הניגודים ולהפוך אותם למשהו מחבר אז תמשיכי לזרום, כמו הנחלים השוצפים והקוצפים כי הרי גם הם, כל אחד בדרכו, אין דרך ומסלול אחיד לכולם אבל כולם מגיעים בסופו של דבר לים. אל תוותרי אל תמהרי "יש לך אהבה והיא תנצח" מצרפת לך את השיר "אל תשכחי אותנו" מילים : מיסטר הרי שושה