סליחה על הבורות/מה הקטע שלכם
לא קראתי את המאמרים האלה ולא שמעתי ניסוחים של "עצת נפש" ולא שמעתי כלכך נאומים על הדעות שיש להומואים. אבל אני יכול להגיד שנמאס נמאס! נמאס שהומואים מתבכיינים כשזה מגיע לדת שהם מחפשים להגדיר את עצמם ולבודד את עצמם, ולקרוא לעצמם ככה, וככה.. ואז לנסות להשתלב...(?) חלאס! מה הקטע שלכם? ברגע שאדם קובע משהו בליבו - הוא יוצר מציאות. היא לא ממשית ומוחשית לגמרי אבל בהחלט קיימת. אז נגדיר את עצמנו - "הומואים דתיים" יופי. יש מגדר שאם אתה הומו אז אתה לא יכול להיות דתי- אלא הומו דתי. למה? למה אי אפשר כבר להפסיק להיות כלכך אגואיסטים, ולהוריד את ההגדרות המיותרות ופשוט להיקרא: יהודי למה? אסור לתת כוח ליצר ע"י תיוג שלו. ולתת לו כינויים, ככה נפעלת עליו אנרגיה שממנה הוא שורד. כל אחד נוצר עם ערלה. ועל היהודים להפטר ממנה - ברית עם השם. אבל מה זה עושה רוחנית? זה מוריד כיסוי עיניים שיש לנו באופן טבעי בשביל שנוכל לראות יותר אלקות ולעבוד אותו יותר בקלות. ושמחה. וידיעה בדבר קיומו. יש את ערלת הלב. כל אחד וערלתו היחודית. אני הומו (דומיני) והוא גנב, והוא עצלן, והוא סטלן, וכל אחד עם מה שהשם הטביע בו מהמילה- טבע. וכל אחד צריך להסיר את ערלת לבבו כדי להיות טהור. כל דבר אגואיסטי מחומרי שמניע אדם בעולם. כסף, בחורות, בחורים, הנאה מינית, אוכל, שינה, חומרים פסיכודאליים, כל דבר כמעט. וזה לא אומר להשתנות זה לא שינוי. זה הסרה. של מה? אנחנו - אל יהוד - בעלי הנשמה האלקית, ולפעמים לא מודעים אליה, מכילים חלק שהוא בלתי נפרד מהשם "חלק אלוקה ממעל ממש". וזהו דבר נצחי. דבר שאי אפשר לדמין בכלל, או לתאר, חוצמכך שהוא אין סופי. אין סופי - מה זה? לך תבין בכלל. זה הדבר הכי עצום שאנחנו יכולים לחשוב עליו, או יותר נכון לחשוב שאנחנו חושבים עליו. כי כשאתה חושב על משהו אתה מכיל אותו. בשכל. ואין סוף אי אפשר לכילו בכלום כי היא אין סופי. זה החיבור שלנו עם השם. ואז מגיע הטבע. ההטבע- מה שהשם הטביע בטבע שלנו. כל אחד והתכונות שלו. ערלת לבבו - זה הכינוי הלא חיובי של המושג וכל אחד צריך להפטר משלו עם עבודה קשה. רק בעולם הזה זה תלוי בנו מה אנחנו עושים. שם זה אוטומטי. אז למה להגדיר את החתיכת ערלה הזאת? למה לא פשוט להיות יהודי. ולהפסיק לחטוא - בכל דבר, לא רק הומואים מסכנים שמתבכיינים שהם לא יכולים לשכב עם גברים. אתה יודע מה בך בכלל אומר את הדברים האלה? מצודד את ההומואיות- ו"רצון" למימושו...? זה בכלל לא היהודי - החלק הכי עמוק שבך- האין סופי. זה קליפה שהנשמה האלקית שלך מוסתרת בתוכה ומחכה שרק אתה, בלי ניעור אחריות- תוציא אותה לחופשי. וזאת? ע"י שבירת הקליפה. כן, אז אחד לא יגנוב למרות שהוא ממש ממש ממש רוצה לעומת אחד שלא ישכב עם אחותו או עם עזים או גברים למרות שהוא ממש ממש ממש רוצה או חושב שהוא רוצה, כי זה מה שהשם רוצה ממנו באמת. זה מה שמקשר אותך עם השם- קיום מצוותיו. מה יש לנו בחיים? ה' אלקינו ה' אחד. אחד! מה זה אחד? אנחנו מליון .. לא. אנחנו אחד. וכל העולם הזה הוא השם. והוא נתן תורה והוא נתן מטרה עם הרבה משימות והרבה מלחמות, כי ככה הוא רוצה, לראות עולם שלא חייב לציית לו מציית לו. אז מה זה משנה אם זה שיגול גברים או כל חטא מטונף אחר? זה חטא והשם לא רוצה את זה. הוא רוצה שנפתר מהמעשה הזה לא שנשתנה מבפנים. מבפנים אנחנו השם והוא אוהב אותנו ונותן לנו לעלות ולצמוח עם כל משימה ומשימה כי ברגע שעברנו אותה הוא יודע שגדלנו. ושאם אנחנו עברנו אותה אפשר לנסות משהו יותר קשה. והעיקר לא לפחד כלל כי ה מלך (עבר) ה' מלך (הוה) ה' ימלוך לעולם ועד. והוא רוצה שאנחנו נמליך אותו בבחירותינו כל רגע בחיים והוא סולח כי יש בו מידה אין סופית של חסד. בואו ניחל לעולם שהמשיח יתגלה במהרה וכמו משה - יושיעינו מן המצרים של החיים דחלילי
שבוע טוב לכולם!