מ ר נ י נ ה
New member
והכי נורא
ביום שישי, מצאנו את עצמינו, ביתי הנשואה ואני מתלבטות קשות היכן להפגש, וכל זאת בגלל ההתרעות המפחידות על פיגועים. ומצאתי שיר שכתב אפרים סידון מכל כך מבטא את המציאות הקשה שבה אנו נמצאים, ואגב, הוא נכתב לפני כ- 4 שנים. והכי נורא והכי, היא האמת הנוראה כל כך- שכאשר אתה נושם לרווחה, מישהו אחר נאנח. האחד יזכה גם למחר, השני ישאר באתמול. שם, שלך אינו מוכר-לאחר הוא הכל. מישהו מודה לאל, ומישהו פורץ בקריאת שבר. אחד נולד מחדש, השני מובל אל הקבר. כמו בלוטו דמים, נפלטים השמות. כדור ועוד כדור ועוד מטען ועוד דמעות. ואתה מתפלל לא להכיר ואתה מתחנן לא לזכות. ואין שוויון באבל- ואין סימטריה במכות. הכלל הכואב ממשיך,הפרט האחד נקבר. ככה עכשיו בהווה, ככה היה בעבר. רגע אתה קיים- ועוד רגע אתה איננו. ככה הם חיינו- וככה הוא מותנו.
ביום שישי, מצאנו את עצמינו, ביתי הנשואה ואני מתלבטות קשות היכן להפגש, וכל זאת בגלל ההתרעות המפחידות על פיגועים. ומצאתי שיר שכתב אפרים סידון מכל כך מבטא את המציאות הקשה שבה אנו נמצאים, ואגב, הוא נכתב לפני כ- 4 שנים. והכי נורא והכי, היא האמת הנוראה כל כך- שכאשר אתה נושם לרווחה, מישהו אחר נאנח. האחד יזכה גם למחר, השני ישאר באתמול. שם, שלך אינו מוכר-לאחר הוא הכל. מישהו מודה לאל, ומישהו פורץ בקריאת שבר. אחד נולד מחדש, השני מובל אל הקבר. כמו בלוטו דמים, נפלטים השמות. כדור ועוד כדור ועוד מטען ועוד דמעות. ואתה מתפלל לא להכיר ואתה מתחנן לא לזכות. ואין שוויון באבל- ואין סימטריה במכות. הכלל הכואב ממשיך,הפרט האחד נקבר. ככה עכשיו בהווה, ככה היה בעבר. רגע אתה קיים- ועוד רגע אתה איננו. ככה הם חיינו- וככה הוא מותנו.