לענ"ד.
הבעיה שלנו היא שאנחנו בתוך עצמנו מחולקים, אפשר לקרוא לזה ה"קיצוניים" והממלכתיים" וגם יש את אלה שעדיין לא מצאתי להם כינוי, כי הם מחשיבים את עצמם כלא ממלכתיים ולא קיצוניים, זכותם אין לי שום בעיה עםזה. ולכן אין דבר כזה "אנחנו" ושוב לענ"ד, זו דעתי אל תתקפו אותי!! ככה שאני חושבת שא"א להגיד שאנחנו נמצאים במאבק תמידי או יחד עם כולם, הרי בסופו של דבר לכל אחד יש את האמונה והדרך שהוא בחר לעצמו ועובדה שכמעט תמיד אנחנו מסתדרים, העניין הוא הדרך שבה אנחנו מקשיבים ופתוחים לדעות של אחרים אם בכלל ואם יש תוקפניים ביננו, אז עדיף שיאטמו את אזניהם וישתדלו שלא לשמוע בכלל כי אחרת חבל להרוס את ה"הרמוניה".
