והאבסורד נמשך!

golan2072

New member
והאבסורד נמשך!


כתבתי כבר בעבר על חוסר ההגנה על ילדים בפני אלימות בני גילם. והנה הפנינה השיפוטית של השבוע: כנופיית-טרור של עברינים צעירים ביצעה פיגוע בעל אופי פלילי כלפי ילדה בת 11, שנפגעה פיזית קשות. במקום להעמיד אותם למשפט מהיר שבסופו מאסר ממושך (עדיף עם עבודת-פרך), השופט מעל לכאורה בתפקידו ובאמון הציבור ושחרר את הטרוריסטים לבתיהם. בדיוק כמו שהטרוריסטים שתפקו אותי מינית בכיתה ד' פשוט לא נענשו, כי הם "ילדים רכים" ויש להם חסינות בפני עונש (במדינה מתוקנת, על תקיפה מינית היה עונש-מוות גם אם התוקף בן 10).
 
לא מסכימה עם עונש מוות, אבל

בושה וחרפה שהם שוחררו לביתם. צריכים להיות במוסד סגור בו ילמדו אותם להתנהג כמו בנאדם. אין לי בעיה שימשיכו ללמוד עד י"ב, אבל שיעברו איזשהו תהליך במקום להמשיך להיות עברייני מין.
פשוט גועל נפש מה שקורה היום בעולם
 

golan2072

New member
אני גם כן נגד עונש מוות

חוץ מאשר במקרים של אונס ושל התעללות בילדים. אני יכול לרחם על גנבים, רוצחים ואפילו פוליטיקאים נוטלי-שוחד. אבל לאנסים, אין בי טיפת רחמים.
 

מני אה

New member
.

אהלן, מצטער לשמוע מה שקרה לך ושמח שאתה פה בפרום.
עם זאת, קראתי פה קצת בפורום, וקצת התפלאתי, אחרי שנים של טיפול, נשמע שיש בך עוד כל כך הרבה זעם, שאני קצת תוהה מהם גבולות יכולת הטיפול. למשל יכולת להגיד מה שהיה לא מגדיר אותי, עכשיו זו בעיה שלהם - הם עברייני מין שעשו קורבן (אז אם כבר הגדרות הם מוגדרים ככה), אולי אפילו לרחם עליהם שהם יצאו ככה, בלי אולי אהבה מההורים שלהם, בלי שליטה על יצרים וכו'
אני רוצה להדגיש שאני לא מכיר אותך, ולעומת מה שקראתי בפורום בתחילתו אני מבין שעשית כבר דרך ארוכה בטיפול. אבל איך אתה צופה את ההמשך? חושב שזה יהפוך לאירוע שאתה שם בצד וחי איתו בשקט ועם שלווה או שזה ימשיך ללוות אותך בצמידות?
 

golan2072

New member
הטיפול עזר מאוד, אבל יש צלקות שלא ניתן לרפא

בסופו של דבר אוותר נכה במידת-מה כל ימי חיי. תקיפה מינית גורמת להרס נפשי שניתן לתקן אך ורק באופן חלקי. תמיד אהיה פגוע. אני יכול, כמובן, לבחור האם להמשיך לחיות או לא (כרגע בוחר לחיות, בהמשך לא בטוח), אבל לבחור להיפטר מהצלקות איני יכול. לפעמים מתחשק לי לסיים את הסבל, אבל כרגע אני חי אך ורק כי אם אמות זה ישבור את הלב לחברתי ולאמי (וגם לידידה שלי שאני בערך האדם היחיד בחייה העגומים שהתייחס אליה באנושיות).
 

מעמקים39

New member
זה לא אירוע שאפשר לשים בצד

זה תמיד מלווה בצמידות וזה הופך אותך לאדם מאוד ברור ורודף צדק מוחלט.
מי שעבר דברים קשים, לא נשאר אדיש ולו לרגע לעוול שהוא נחשף אליו, החיים הופכים לפשוטים, שחור ולבן, טובים ורעים.
לטובים יש זכות לחיות, לרעים אין! מי שפוגע בילדה קטנה מגיע לו למות גם אם הוא בעצמו ילד! הוא ילד רע! וכדאי לחסלו לפני שיהפוך למבוגר רע!
 

golan2072

New member
תקיפה מינית בילדות גורמת לנזק שלא ניתן לרפא

התוקף (תוקפים במקרה שלי - ממש חבורה) ממשיך הלאה בחייו, נהנה, מתפתח, צומח... הקורבן נובל מבפנים.
 

golan2072

New member
והגרוע מכל זו לא התקיפה עצמה

אלא שהילד פתאום מבין שכל האנשים שאמורים לשמור עליו - הורים, מורים, משטרה - כולם חסרי-אונים וכולם נטשו אותו. מאז מה שעברתי אני רואה את העולם כמקום מאוד מאוד עויין.
 

מני אה

New member
מסכים עם הדברים

עם זאת, יש מצב רצוי - והוא להגיע למצב שזה קיים ליד באינטנסיביות נמוכה ויורדת. וייתכן מאוד, וסביר מאוד שזה אכן יורד. רק מה, התגובה שלך ושל מעמקים נשמעת קיצונית. הייתם אתם אישית מוכנים אם היה אפשר מבחינה חוקית לחנוק אותם למוות?
עכשיו רק שיהיה ברור לגבי הרצוי, אני שם לעצמי הרבה מטרות רצויות כמו לא להתעצבן מ/כש ולא מצליח, כך שברור לי לגמרי שהמצב הרצוי הוא הרבה יותר קשה כשאתה במצב הזה.
העולם באמת עוין אני מרגיש את זה כל הזמן, למזלי אני יכול להיות תוקפני מאוד כשאני מרגיש מאוים, ואז אני כבר לא מרגיש ככה.
ושוב מדגיש, שאני לא אומר לך לשים בצד או משהו כזה, אלא ביטאתי את ההתפלאות שלי שזה עדיין (אתה בגיל 30+ וזה קרה בכיתה ד' אאלט) כל כך חזק. לא מבקר את זה, יותר חושש מעד כמה רגשות זה דבר ממממ מעפן(!) לפעמים
 

מני אה

New member
רק אתה יודע

אם בכלל
אבל נראה שיש גם סיבה להיות אופטימי, עובדה שאתה לא רק פה עדיין, אתה גם פעיל. כתוב אצלך שאתה מנהל שתי פורומים, עובד ומחזיק את עצמך, בקשר זוגי....זה הרבה יותר מאחרים (אולי גם כמוני) שלא עברו טראומה קשה כל כך ועדיין נאבקים. כך שזה מעודד ונותן השראה.
 

מני אה

New member
.

אגב זה לא אתה שכתבת שיש לך חרדה, ראיתי באיזה פוסט פה?
תענה לשאלון, הוא פרסם כי הוא ראה את הפוסט הזה ורצה לדעת, והוא אני!
 
למעלה