וגם את זה

Woking

New member
אבל הסוף היה מאכזב

הם עשו עבודה טובה עד המימד ה-9 אבל אז תיארו את המימד ה-10 בניפנופי ידים.

בשבוע הבא - פרקטלים.
 

Woking

New member
השאלה איך מסתכלים

המעניין בפרקטלים לטעמי הוא הסתירה (לכאורה) המובנית שבהם, למשל צורה עם שטח אפס אבל היקף אינסופי. או הפשטות שבנוסחאות לעומת המורכבות של התוצאה הגראפית.
 

Woking

New member
אבל כל העניין עם המימדים האלו

שזה רק ההגדרה. זה כמו התפריט בלי הארוחה. אז אנחנו חיים בשלושה מימדים, יש לנו איזשהו מושג של מימד הזמן, ודרך המימד החמישי (תיאורטית) אנחנו יכולים לנוע בזמן. אז מה? אלו רק הגדרות. זה שהגדרנו מימד חמישי לא אומר אוטומטית שמסע בזמן הוא אפשרי. זה רק כלי לתיאור מסע בזמן, ויכול (אולי) לשמש להוכיח שמסע כזה אפשרי (או לא). קחי למשל תחום אחר שהוא קצת יותר ממשי וקצת יותר רלוונטי לחיינו, כמו התחום של החישוביות, או מה אפשר לחשב (באמצעות מחשב או כלי דומה) ומה לא. חלקים גדולים בחישוביות הוכחו באמצעות מכונת טיורינג, שהיא פשוטה בתכלית. זה לא יותר מסרט ניר, עט, וחוברת הוראות. זה משהו שאפשר להסביר לילד בבית-ספר יסודי. באמצעות המודל הזה קודם כל הראו שהוא שקול לכל מכשיר חישוב אחר, ולא משנה כמה הוא מתוחכם (כמו המחשב המודרני), ואז פתרו שלל בעיות תיאורטיות (כמו בעית העצירה). אז כמובן השאלה המתבקשת היא למה בעית העצירה (שנשמעות יותר כמו בעיה רפואית) בכלל מעניינת? ובכן זה די חשוב לדעת אם בעיה מסויימת ניתנת לפתרון באמצעות מחשב או לא. למשל אם בעיה מסויימת איננה פתירה היא יכול לשמש כאמצעי הצפנה שאי אפשר יהיה לפצח באמצעות מחשב. הדבר המדהים בכל הסיפור הוא שאלן טיורינג הגדיר את מכונת טיורינג והתחיל לפתח את התורה של החישוביות הרבה לפני (יחסית) שבכלל נולד המחשב הראשון. זאת עוד דוגמא לכל שבמתמטיקה הרבה מאוד מהתורות נולדות מתוך סקרנות גרידא ולא בשל צורך מידי.
 
אוקיי - הבה נתחילה:

1. אתה מביא כאן טיעונים של ישום פרקטי - כאשר לפני כן אמרת שהיפה במתמטיקה זה ההגיון הטהור והמבנה הלוגי שאינו קשור לישומים פרקטיים ושאין לבטל את המבנה הזה בעזרת
"הוכחות" שאינן בתוך המערכת. אותי היישום הפרקטי כרגע אינו מטריד אותי, לא לטובה ולא לרעה -אבל היופי הוא אכן בלוגיקה הצרופה; היפה והמפליא בפיזיקה התיאורטית, שנובעת מתוך המתמטיקה, כמו-גם בדוגמה שאתה הבאת, הוא שיש לחישובים אבסטרקטיים אלה גם קשר בסיסי למציאות, כפי שאנו חווים אותה, ושהם נותנים כלים שעדיין לא היו.
2. עד כמה שהבנתי - הבעיה עם המסע בזמן אלו חוקי הטרמו-דינאמיקה: הכל שואף לרמת אנרגיה שווה במערכת, כך שהכל מועד שוב לסדר - אבל הסדר אינו הסדר שנו חווים עכשיו.
3. מכאן נובע - שהמסע בזמן אולי אפשרי - אבל לא במימד החמישי , כי אם במימד (לא ספרתי איזה - אני מתבלבלת) בו ניתן לעבור מיקום ליקום,
ואז אולי נוכל לנסוע בזמן דרך מימד בו חוקי הטרמו-דינאמיקה אינם פועלים.
4. בעית העצירה: נשמע מעניין: איך אפשר לדעת אם בעיה היא פתירה ? ואיך זה קשור לכל אותן הוכחות שצצות מדי פעם, של בעיות שהוצג הפיתרון שלהן - אבל ללא הוכחה. (סליחה על הבלגן - לא מצליח לי לארגן את המשפט טוב יותר).
לשאר אחזור אח"כ
 

Woking

New member
לא בדיוק

1. לא דיברתי על ישום, אלא על מסקנות. הסקירה של עשרת המימדים עסקה רק בהגדרה שלהם. אני יכול להגדיר כל קונסטרקט שאני רוצה. השאלה היא אם הקונסטרקט הזה מעניין. הוא מתחיל להיות מעניין ברגע שאפשר להגיע בעזרתו לתובנות חדשות. זה המקרה עם מכונת טיורינג. מנגד יש למשל את המקרה המפורסם (במתמטיקה) של הפרדוקס של ראסל. מתמטיקאי אחר יצר הגדרה נאיבית לתורת הקבוצות, אבל ראסל הראה שההגדרה מובילה לסתירה, ולכן איננה מעניינת מבחינה מתמטית (לפחות עד שתוקנה).
2. הפוך גוטה. היקום (לפחות שלנו) שואף למקסימום אנטרופיה = אי-סדר. בגדול בגלל שהאנטרופיה תמיד גדלה היא קשורה בצורה הדוקה לזמן. חזרה לעבר משמעה חזרה למצב שבו האנטרופיה היתה קטנה יותר וזה לא אפשרי (לפחות לפי חוקי התרמודינמיקה). אבל בכל מקרה כאן אנחנו חורגים מהמתמטיקה (פילוסופיה) אל הפיזיקה (מדע). אין שום מניעה לתאר עולם שבו קיימים חוקים אחרים ולחשוב על מסע בזמן, אבל זה יהיה תרגיל פילוסופי, כיוון שתצפיות על היקום שלנו מלמדות אותנו שבו האנטרופיה תמיד גדלה. כמו-כן צריך לשים לב שהחוק השני של התרמודינמיקה מראה שאי אפשר לנוע אחורה בזמן, אבל לפחות להבנתי זה לא אומר שאי אפשר לנוע לעתיד. יש לציין שפעולה כזאת גם לא גוררת את כל הסתירות הלוגיות של מסע לעבר (כמו אדיפוס שחוזר בזמן להרוג את אביו לפני שהולידו). נניח אדם שנודע לו שנותרו לו עוד שישה חודשים לחיות. הוא עולה על חללית למסע שנמשך עבורו חודשיים, אבל מחזיר אותו לכדור הארץ במאה ה-25 שבה ניתן לרפא את המחלה.
3. זה אפשרי (אולי) במידה ואכן קיימים יקומים אחרים. צריך לזכור שזאת תאוריה.
4. טיורינג הוכיח שבעית העצירה איננה פתירה. כלומר אי אפשר לבנות מכונת טיורינג, שעבור כל מכונת טיורינג וכל קלט תגיד לנו אם החישוב יעצר או ימשך לעולם. הבעיה וגם ההוכחה דומות מאוד למשפט אי-השלמות של געדל. כלומר לעולם יהיו בעיות (פורמליות) שלא נוכל לפתור. למסתכל מהחוץ הקביעות האלו יכולות להראות לא מעניינות, אבל במדעי המחשב ובלוגיקה בהתאמה, למשפטים האלו יש חשיבות קרדינלית וכל אחד מהם ממלא תוכן של חצי סימסטר. אבל אם נחזור רגע לאספקט האסתטי, הרי שההוכחות האלו (כמו גם הפרדוקס של ראסל) כולן יחסית פשוטות ומוכרעות בעזרת שיטה שנקראת ליכסון, וכאן טמון היופי שלהן. למשל במקרה של בעית העצירה מניחים שיש מכונת טיורינג שיכולה להכריע כנ"ל ואז מפעילים אותה על עצמה ומראים שאפשר לבנות קלט שבעבורו המכונה לעולם לא תעצור, ומקבלים סתירה שמשמעה שמכונה כזאת איננה קיימת.

וכרגיל לסטואי גריפין כל התשובות http://www.youtube.com/watch?v=6p5jnqEyUs4
 
הפוך, גוטה ??


 
בקשר לאנטרופייה - הייתה לי הרגשה שרשמתי משהו

שטותי - העניין הוא: הכל שואף למצב של כאוס;
אבל זה בעצם המצב הכי מסודר: אותה כמות אנרגיה (וחומר)
בכל מקום.
אז למה זהו מצב אנטרופי ? איפה השגיאה שלי ?
כמובן אוכל לגגל את זה, אבל האצבעות שלך יותר נחמדות
 

diday

Member
וואלה?

פורום תרבות הולנד הפנים שאין דבר כזה והפך לישראלים בהולנד. יפה!
 
אחד הדברים שאופיניים לתרבות הולנד הוא שנאת

ה-MOFFEN (הגרמנים)
חוץ מזה שיש סממנים אחרים.
כמו אהבה לנסיכה ובעיקר למלתחה שלה.
אני מניחה שאתה לא חתיכה כמו הנסיכה שלנו
שתדע לצאת מהערה חמורה כזאת בחן.
היא גם הפליטה אמירה כזאת ויצאה ממנה בשלום לאחר שהדגישה
שהמולטי-קולטי הוא המאפיין שלנו.
בעוד שזה דווקא לא נכון;
 

diday

Member
תמיד שונאים את הדומה

כי לא תמיד נעים להביט במראה.

קשה לי להבחין בהבדלים משמעותיים בין הולנדים לגרמנים - ההבדלים בין הולנדים וגרמנים שחיים סמוך לגבול בין המדינות יהיה קטן בהרבה מההבדלים בין גרמני מהצפון לזה מהדרום. וזאת בניגוד לצרפתים וגרמנים למשל שחיים סמוך לגבול.

לפני כמה מאות שנים, בערך בזמן מלחמת 30 השנה, הולנד הייתה התרבות המפותחת באירופה, הרבה יותר מזו הגרמנית.
ישבתי לפני כמה שבועות בפאב בברסלונה עם כמה עמיתים הולנדים. אמרתי בלגלוג "לפני כמה מאות שנים הייתם התרבות המובילה באירופה ומה נשאר מזה עכשיו - הולנד."
להפתעתי הם הנהנו בעצב.

ולסיום, שרשור ישן על הולנד <--> גרמניה

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=691&messageid=69238192
 
גם ההערה אודות "מאת הזהב" היא טעונת חומר

נפץ פוליטי.
לא מכירה גרמנים מספיק טוב to comment
חוץ מאשר כמה יקים.
אצל היקים העיקרון הוא העיקרון
אצל ההולנדים העיקרון הוא תעזבו אותי בשקט.
 

een ogenblik

New member
כנראה לא למצבי החולה

מצבי החולה מצבי החולה בבית גרם לזה שיכולתי לצפות בזה בכלל, אבל לא ממש לדמיין. להבין את התיאוריה ברמה זו או אחרת אני מצליחה להבין, אבל לא לדמיין אותה.

אבל אנסה לזכור את הקישור לימים אחרים, ואולי אציק למישהו בעבודה, שיום אחד לא הבין את הביטוי "חד מימדי" ונתתי לו הרצאה מקוצרת על מימדים. הגענו למימד הרביעי, כשהוא התקשה להבין אותי כבר במימד השני.
אני מתלבטת האם הקישור הזה יפתור לי את הבעיית ההסבר מולו, או רק יהפוך אותה לחמורה יותר.
 
למעלה