ובתמימותך בטחת בו

joy24

New member
ובתמימותך בטחת בו

"...לאבא שלי יש סולם מגיע הוא עד השמיים.. ואבא שלי הוא הכי בעולם אבא שלי הוא הכי מכולם..." ככה זה הולך לא ? ולפעמים זה אחרת .. כמו במקרה שלך בתמימותך בטחת בו כי זה הכי טבעי שיש כי ככה נולדת כי כשאנחנו קטנים בשנים הראשונות הקיום שלנו תלוי בהם ואנחנו כלום בלעדיהם מרכז עולמנו- אימא ואבא ובתמימותך האמנת בו האמנת שהוא רוצה רק בטובתך שהוא ידאג לך, ימלא כל מחסורך, בכל לבך רצית רק לאהוב אותו ושיאהב אותך חזרה ילדה של אבא, ובתמימותך בטחת בו ושתקת ולא פצית פה גם כשכאב , גם כשדיממת בלילות גם כשסרב להפסיק גם כשכבר הרגשת שזה לא בסדר בתמימותך בטחת בו כשראית לאימא את חוסר האונים בעיניים חשבת שלא תוכלי לשבור את קשר השתיקה אבל היום את מתמודדת עם לילות סוערים, מתעוררת שטופת זיעה קרה ונזכרת, ומצטמררת עד עמקי נשמתך את אומרת לא תוכלי להמשיך הלאה את אומרת הילדות שלך אבדה האמון שלך נשבר והעולם שלך הזדעזע את אומרת אי אפשר לרפא את הכאב אי אפשר למחוק את הזיכרונות.. את אומרת שדבריך קשים מדי קשים מכדי ולמר קשים מכדי לשמוע מפחדת להכביד בתמימותך בטחת בו והיום בכאבך את לא בוטחת עוד באיש
 
אכן דברים קשים

אבל יש כאן אנשים נפלאים שרוצים להקשיב ולתמוך. זה המקום לדבר על כל מה שכואב, על כל מה שחששת לדבר עליו.
 

Mאיה

New member
../images/Emo14.gif

כבר נאמר רבות על כוחו ועוצמתו של הזמן. לאחת או אחד שהמקרה הזה כל כך טרי אצלו אין לזמן משמעות. את אולי לא מאמינה כעת בזמן, שירפא...אולי לא ממש ירפא, אבל ישכיח במעט, אף לרגעים קלים את הכאב האיום הזה. כן, את לא בוטחת ולא מאמינה...כי הוא היה קרוב אלייך, כי נתת בו בטחון, וזה אך טבעי כי את צלם מצלמו. האי- אמון שלך, ראוי להבנה גדולה. ומי שבאמת אוהב ויאהב אותך יבין אותך, יבין את החשש, יבין את הבהלה, יבין את הסלידה, יבין את הפסימיות, יבין את האי-אמון, יבין את הכאב הענק שבתוכך. אני לא אבקש ממך לתת אמון בסביבה. זה בלתי אפשרי מבחינתך, וכל כך מובן... אני רק מבקשת ממך לתת אמון בעצמך! ואת יכולה! אז נכון, את בטח תגידי, אבל הנה נתתי אמון בעצמי, בטחתי באינסטינקטים שלי וניפגעתי. זה לא מדויק, את יודעת. נתת אמון טבעי כילדה באדם הכי קרוב, באדם שהביא אותך לעולם. באדם שהתגלה כנוול! ואת...את היית ילדה. ילדה שהוא יצר, ילדה שהוא הביא לחיים, ילדה שהוא גם קטף!... היום את כבר לא אותה ילדה. את אומנם כואבת, מפוחדת...אבל היום יש בך עוד משהו נוסף...היום את חזקה. את יודעת זאת, כשם שאני יודעת זאת. את פצועה, אבל חזקה!... האמון אבד, אבל הוא עוד יחזור... הוא לא ישוב בין רגע...האנשים שירצו לרכוש את אמונך יצטרכו להוכיח את עצמם יותר ממה שהם מוכיחים את עצמם בפני אחרים. וזה דבר טוב, יודעת למה? כי רק האכותיים שבין האנשים יהיו בסביבתך..ותרגישי שזכית. אולי זו תהיה המתנה שלך. לא, זה לא מנחם...אבל זו מתנה. בנתיים, בטאי את רגשותייך, תבכי את הכאב...תוציאי צעקה מגרונך...חווי את הכאב, ולמדי להשתחרר ממנו. זו צלקת, הכאב הזה...צלקת לכל החיים,הצלקת הזאת לא תעלם אבל עם הזמן היא תכהה. מחבקת אותך מתוך הזדהות והבנה בכאבך, Mאיה.
 

joy24

New member
יקרות שלי.. המילים לא נכתבו אליי

אלא אל מישהי שפגשתי בצאט ושרצתה כל כך לדבר אך פחדה להעיק והראתי לה את המילים ואת התגובות שלכם ולאט לאט אולי יחד נשכנע אותה שהיא תרגיש יותר טוב אם תוציא את שעל ליבה ושיש מי שמוכן לשמוע.. תודה לך , מעריכה מאד.. כבר עזרתם לה.. מקווה שיהיה לה ולכולנו רק טוב תודה , joy
 

Neomi Dyllen

New member
לאנשים כאלה

מגיע רק לסבול,אני בכלל לא יכולה לחשוב איך אפשר לפגוע ככה בילדים שזה הדבר הכי תמים ואוהב בעולם........הבוז להם למתעללים למיניהם. היי חזקה מי שלא תהיי
 
למעלה