וברוח החג..

[רעותי 17]

וברוח החג..

1.איפה אתם עומדים בנקיונות? 2. מה הדבר הכי נוסטלגי שמצאתם? הכי משמח? הכי מכאיב? הכי מרגש? הכי גורם להתגעגע? הכי מצחיק? לא יודעת לזרוק דברים. החדר שלי מלא במכתבים ושטויות כי אני לא יודעת להפרד.

 

[סבבב]

פסח פסח פסח... נקיונות נקיונות נקיונות...

אז על החדר שלי אני יכול לסמן

על עזרה לאמא, אני גם יכול לסמן

על מכירת החמץ - גם

מחר אני אשאב ואנקה את הרכב מבפנים ואז הכל יהיה מוכן...

 

[SmartToyBoy]

ובכן

1. עוד קצת בחדר שלי, והכל יהיה בסדר. 2. מצאתי ה-מ-ו-ן שטויות (דיסקים שחבר ביקש שאמכור, כסף מזומן [לא הרבה], מסמכים שונים ומשונים, שלוש בטריות לפלאפון הקודם שלי וזו רק רשימה חלקית). הכל משמח... התגעגעתי לכמה דפים מסויימים... back to work (כן בלילה, ביום אני ד"ר-צה"ל ובלילה........... מיסטר-ניקיונות)

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

אל תשאלי!

הבית כמעט נקי (למעט המטבח ופינת האוכל). רק מה? ברגע האחרון גיליתי, שאין לי מה ללבוש בחג. כבר יומיים אני מתרוצץ כדי למצוא בגדים מתאימים. מעודד מדברי החתימה שלך.

 

[רעותי 17]

זה יותר מבאס.

קניתי בגד חדש לחג. הגעתי הביתה וגיליתי שהוא לא מחמיא בעליל. עכשיו, גם בזבזתי 200 ש"ח וגם אין לי בגד חדש לחג. ו..לבנים זה לא אמור להיות יותר קל למצוא בגדים?

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

זה תלוי

(ועכשיו זה תלוי באמת...) ביאור: מי, שיש לו כסף מיותר ו"מת" להיפטר ממנו בקלות, ימצא בקלות. מי, שמחפש בתקציב צנוע, יצטרך לבלות שעות רבות ואולי ימים כדי למצוא משהו מתאים. בסופו של דבר מצאתי חליפה יפה אבל כדי לתקן אותה עד ערב החג מצאתי חייט אחד, שהיה מוכן להתאים אותה למבנה הגוף תמורת סכום "צנוע" של 150 ש"ח לתיקון, שלא אמור להימשך יותר מאשר 15 עד 20 דקות. אז עכשיו יש לי עוד משהו תלוי: המקטורן. שיהיה לך חג שמח וכשר! בדרך אגב אנו נוהגים לאחל איש לרעהו לקראת פסח: חג כשר ושמח. האמת היא, שנכון היה לברך בפורים "חג כשר" ובפסח - "חג שמח". הכל יודעים, שבפורים יש לשמוח. רק בל נשכח, שגם פורים צריך להיות כשר. לעומת זאת בפסח - לאחר עבודה כה רבה ומאומצת בנקיונות ובהברקות יש ספק למישהו, שהחג יהיה כשר? אז עכשיו לא נותר לנו אלא להתפלל, שכל אלה לא ישביתו את שמחת החג. עוד בדרך אגב: החליפה עלתה "קצת" למעלה מ- 200 ש"ח ומה שהשקעתי בבית בתקופה זאת... חבל"ז...

 

[NOWITZKI12]

לנקות..?

לא ניקיתי בבית שום דבר, אפילו לא את החדר שלי..אבל זה בגלל סיבה מוצדקת-כל השבוע מהבוקר אני עובד בישיבה בלסדר חדרים לאירוח ועוד כמה סינג`ורים.. ובערב ממצלצר בקייטרינג-שזה עבודה זבל וזבל של כסף, אבל גם זבל של כסף זה כסף, לא? חג שמייח..יודה.

 

[io4minyan]

=O-| ∫-:

א. מי עומד ? רצים להספיק וזוחלים מעייפות ב. חולצה כחולה עם שרוך אדום, תמונות ממסע ים-אל-ים בתיכון , אות של"ג , דרגות סג"מ שחוקות, מתכון לעוגת תפוחים מדודה זירה ז"ל ( היתה מתנדבת של האגודה למען החייל בקרית שמונה ) , פנקס טלפונים ישן, מחברות מהאונברסיטה,פאה של בילבי ( פורים לפני 9-8 שנים ) ; ציורים של ר' , הילד שעבדתי אתו בפרוייקט "אחים בוגרים" ( היום הוא גבר נשוי ואב לשתי בנות ) ועוד מלא דברים שמורים בארגז מתוך מחשבה שאולי יום אחד, עמוס אטינגר ירצה לעשות עליי "חיים שכאלה" ולא יהיו לו חומרי גלם

 

[רעותי 17]

יו..

דברים יפים

 

[יום.]

|יאה ומטאטא| מוזר שאין אייקונים כאלו

החדר מסודר ונקי ברמות כאלו שאפילו הבגדים מקופלים בארון (שזה כבר ממש נס מלא שהם בארון ולא ברצפה, אבל מקופלים?!? לא היה דבר כזה מאז שאני בת 12 בערך) הקומה למעלה (להלן קומת הילדים) תסודר ותנוקה מחר ע"י שלושת האחיות (כי האח פרזיט - סתם באים אליו חניכים לכל החג.. סיוט הוא יהיה עסוק). דברים נוסטלגים.. וואו השנה באמת העליתי דברים באוב.

נתחיל בכל הדיסקים של הגיבוים של המחשב הישן שלי הי"ד שהועלו אחר כבוד למחשב החדש המון שירים וסיפורים וכל מיני קטעים שכתבתי פעם.. שזה לטוב ולרע כי יש שם דברים נחמדים ודברים כואבים.

תמונות שציורתי בהם, אחד קרקטורה שלי ואחד תמונה שציורתי במדרחוב בפריז בטיול בת מצווה שלי.

נסיון לא מוצלח לעשות סדר בשלוש מגירות מלאות עד אפס מקום בתמונות ופילים מהתקופה שבה הייתי עוסקת בצילום (הייתי מצלמת בתמונות שחור לבן.. ובגלל ה"סידור" הזה אני שוקלת לחזור רק צריך לקנות מצלמה חדשה... והיום כבר אין אנלוגי.. וכל הכייף זה לפתח בחדר חושך.. נו מילא)

חוצמזה באופן כללי יש לי המון דברים נוטלגיים בחדר שהייתי צריכה רק לעשות בהם קצת סדר כמו כרטיסי ברכה שקיבלתי לאורך השנים (בעירא מהבת מצווה) התיק עבודות שלי משיעורי ציור ביסודי (גם אז לא הייתי מוכשרת בזה). אנתולגיות שיצאו ממתא"ן בתקופה שהייתי שם (מתא"ן = מפעל תרבות ואומנות לנוער) וכ"ו

 

[טוהרtoar]

מפאת חוסר זמן ועשייה צפופה

פעילות הנקיון והעזרה שלי לאמא נגררה אל עבר הימים האחרונים בשבוע (חמישי והיום) מה שגרם בחלק מהפעמים להאיץ תהליכים כולל מפסר פציעות קטנות בבחינת "החיפזון מהשטן"

סתם...לא משהו רציני. הכל לטובה. השנה לא יצא לי להתקל בענייני נוסטלגיה

 

[רעותי 17]

עכשיו תורי..

אז כמו בכל שנה, גם הפעם דבקתי במנהגי לנקות את החדר ברגע האחרון [כי אם אני מנקה לפני, הוא מספיק להתבלגן וחוצמזה אני דוגלת ב"אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים"] ובכל זאת, התחלתי לנקות לפני המון זמן. אני זוכרת את הערב הראשון שנגשתי למגירה הכי קשה. כל הפתקים, המכתבים, התמונות, הצופרים. ישבתי וכמעט בכיתי. מצאתי קומיקס שציירתי לחברה טובה כשהיא היתה עסוקה מדי עם חבר שלה ולא ממש שמה עלי, עתידות של השלישיה הקבועה שלי, ברכה ליומולדת, מכתב אחד שאז ריגש אותי נורא והיום מכאיב. פוסט שכתבתי פעם באינטרנט וקבלתי עליו המון תגובות אוהדות, שרשרת אחת ישנה ועוד אלפי דברים שפשוט גורמים לי לפעמים לרצות כל כך לחזור לפעם. שיהיה חג שמח!