ובעצם, למה לא?!

[קליפות בננה]

ובעצם, למה לא?!

כבר היו המון שירשורים על משמעות החיים. נדמה, שאם כל הרצון לתת משמעות, אף אחד לא ממש נתן משמעות ראויה. אולי רק "תרוצים" אישים של הפקת סיפוק מכל מיני דבר בחיים. אז בעצם אני שואלת- למה לא להתאבד? מה יש כאן שראוי למסע הזה שלא תמיד כל כך סימפטי. אבל תמיד סופו להיגמר בכלום? אני חושבת שמה שמציל כאן את האוכלוסיה, הוא פשוט התעסקות רוב האנשים רק בריגעי, חיי היום יום, בלי לשאול בכלל- למה?

 

[elirand2]

למה ומדוע זה לא אותו דבר

תודה על הצגת שאלתך. התרוצים שהינך מדברת עליהם, הם תירוצים שנועדו לגרום לאנושות, לחוות את המהפיכה בדעתם, ואת ההתחברות לעצמם . אני מאוד בעד כל מה שקיים, כי התנגדות לדבר מסוים, היא אינה מעלימה אותו, אלא משאירה אותו כמושג שאינו מיטיב עימי. קבלת הדברים, והבנת מקורם, היא הדרך להשפיע ולשנותם. 90 אחוז מהעולם, נולד לתוך צלחת מלאה בשר, או אפילו מעט, אך מאכלים שגורמים לשובע, תינוק אינו בוחר בדרך צמחונית\טבעונית . אלא רובם הגדול באופן מולד, אוכלים בשר . כל אחד בדרכו שלו, בזמן שלו, משנה את דרכו, ומחפש משמעות אמיתית, באותם דברים שאיתם הוא חי במשך שנים רבות, ללא מודעות כלל וכלל. ברגע מודעות לכל דבר אשר קיים, הדבר הראשון אשר מתרחש, הוא שינוי השינוי הוא המשמעות שאנו מעניקים לאותו דבר, וכך אנו חווים זאת. אני בן 18, וגדלתי במשפחה יחסית נורמלית, אך כל השריטות עד השלב הנוכחי, נותנות לי סיבות בעלות משמעות עצומה להמשך החיים, ולהמשך הגדילה, שהיא בעצם ההשתנות. השינויים שיש לי בהם צורך, ולכולנו יש בהם צורך נכבד, אינם מתבצעים במהלך ימים, שנים, או אפילו תקופות חיים שלמה, כל מה שאפשרי מבחינתו, זאת האפשרות להשתנות, כמה שרק אפשר, בכל דרך להרגשה אמיתית, שאנחנו אכן קיימים, בעולם ששייך אך ורק לנו, ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. המשך קיומנו, הוא בהחלט תירוץ בעל משמעות ענקית, אך ברגע של תודעה גלובלית, שכל הקיים, הוא חלק מאיתנו, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהקיים, האשליה, תהיה חוויה עוצמתית, ככל שנשתמש בה, לעיתים קרובות, לשם כך היא נועדה, ולשם כך נועדו כל הדברים. "משמעות החיים, היא אך ורק המשמעות שאנחנו נותנים לדברים הקטנים ביותר, שמתרחשים בכל רגע בתודעתנו"

 

[ל נ צ ח]

כי בכולנו סדק בחומת השכחה מהנוראות

שבעולם המתים הוא הגיהינום. יש בני-אדם שכאלה הסדקים שבהם אטומים ולכן כאשר חייהם נראים להם ממש בלתי-נסבלים, כאשר המנגנון הפנימי סתום = הסדק או הסדקים סתומים הזכרון שמקדם לא מתפקד לפחות באופן המינימלי שלו (חומת השכחה אטומה לגמרי) אין להם שום סימן של הזהרה, וללא זה, הם ללא "הקול הפנימי" הזה , הם פועלים על סמך חוסר-הידע שלהם למה שבאמת צפוי להם בעולם המוות לאחר עולם-החיים. ללא איתות "הקול הפנימי" הזה. בלעדיו הם ניזונים אך ורק מהשיקולים הרציונלים ההכרתיים שלהם למצבם הבלתי-נסבל להם, ועל סמך זה השיקול הרציונלי להם הם בוחרים להתאבד.

 

[Continuum]

למה כן?

אני לא מסכים עם התגובות האחרות. אבל למה להתאבד? לי אישית אין משהו יותר טוב לעשות מלהמשיך לחיות. לא שאני שולל התאבדות, זה פשוט מאמץ לשוא. "just passing out time" -Queen (Innuendo)

 

[קליפות בננה]

תשובה כזו

טובה בדיוק כמו שתשאל אוותה הפוך. למה לחיות? זה מאמץ לחינם תודה ויום טוב

 

[sheketz]

קוראים לזה דיכאון

הדיון שייך בנראה לפורום פסיכולוגיה, אבל הנה זה. דיכאון - כאשר אדם מרגיש שאין טעם בחייו, החיים הם עול ומשא. כאשר המחשבות הללו מתגברות ומתעצמות מאוד ומתמשכות זמן רב זהו דיכאון קליני (מחלה). התשובה לזה אינה פילוסופית אלא טיפולית ו/או תרופתית (למשל פרוזאק).

 

[קליפות בננה]

לא ממש מאמינה בזה

צריך גם ל"דיכאון" להיות סיבה, לא?!

 

[קליפות בננה]

וחוץ מזה,

פשוט רק רציתי להגיד שהטיעון שלך לא מספיק כי אפשר בדיוק לטעון ההפך. זה הכל תודה ויום טוב

 

[sheketz]

יש סיבות שונות לדיכאון

החל בארועים שקורים לאדם וכלה בחוסר איזון כימי במוח. את יכולה לקרוא את הספר "חשיכה ניראית" , יש שם תיאור אוטוביוגרפי. אני אמנם מספר לך את שאני יודע, אבל אל תאמיני לשום דבר שלא נראה לך.

 

[Continuum]

כשמישהו אומר שאולי כדאי לעשות משהו

אז הוא צריך להגיד למה נראה לו שצריך לעשות את זה. להתאבד - פעולה אקטיווית. אבל התוצאות שלה בסיכומו של דבר דומות להחריד לתוצאות של לא להתאבד. לכן נותר לך רק להעביר את הזמן.

 

[conatus]

הסחת הדעת מן המחשבות...

למה את מנסה לחשוב בשם כל האוכלוסיה ? אני למשל חי בשביל עצמי וכמובן חושב בשביל עצמי. עבורי החיים הם טעות והמוות הוא זה אשר מתקן טעות זו. המשמעות היחידה לאור זאת היא בסך הכל להימנע מסבל ומייסורים ולהשתמש בתבונה על מנת שתצעיד אותי בזהירות הנדרשת לעבר נקודת היציאה מן עולם ההבלים הזה. "למה לא להתאבד", את שואלת ובכן אני כן מתאבד. עבורי אי הבאת צאצאים (קיבלתי החלטה שכזאת) היא התאבדות. מלבד זאת החיים הורגים אותנו. "התעסקות" כן יש משהו בזה אולי הסחת הדעת מן המחשבות...

 

[lmatan1]

אסף המכונה קנט טורס תן גז .

אומרת לך אחת בת 16 למה לא להתאבד ואתה משיב לה משהו כמו החולה בא למת. תאמין לי העולם מחכה לאחד כמוך לא נראה לך שמה שזאתי אומרת לך זה אם כבר למות אז תמות נפשי אם פלישתים טוב שאתה לא עובד במפעל הגרעין בדימונה זה רק ענין של זמןשאחד כמוך יהיה במקום הנכון וילחץ על הכפתור הנכון ופיניטו לה קומדיה.

 

[conatus]

רוח הדברים

יש האומרים "כשאלך אקח איתי את זה ואת זה" ואני אומר שלהותיר אנשים חיים זה העונש הגדול ביותר כי המוות הוא התיקון של הטעות המתקראת חיים. אז אל תחשוש מפני כשאלך אלך לבדי. בקשר לנערה ולהודעתה - מה כבודו השיב לה ? אני נמצא פה כמעט ארבע שנים (בתפוז ובפורום) ואני כותב דברים ברוח האופיינית לי ואיני מתכוון לשנותם בשל סיבה כזו או אחרת.

 

[ל נ צ ח]

איש אלוקים: ../images/Emo88.gif

איש אלוקים * 13/5/2000 13:50 לנצח ----------------------- איש אלקים, על הפסוק: "משכני אחריך נרוצה": בקניית בהמה יש שני מיני קנייני משיכה. האחת, 'קורא אותה, והיא הולכת אחריו'.' ' והשניה: הכישה במקל ורצה לפניו: כן אנחנו לפני הקב"ה, בעניין קריאתו אלינו לשוב מחטאותינו -אם נשמע לקול הקורא אותנו בשם הקב"ה, אז נהיה בבחינת משיכה, ש'קורא אותה והיא הולכת אחריו', ונרוויח, הקב"ה ילך לפנינו, ואנו אחריו, אבל אם לא נשים לבנו לזה הצדיק שמזהירנו אלא נמתין עד שיבוא המקל ויכה אותנו, אז תהיה המשיכה בבחינת 'הכישה במקל, ורצה לפניו', ונסבול כאבים וייסורים שיכריחו אותנו ללמוד לקח. |s| * _____ * ל נ צ ח * _____ * |s|

 

[קליפות בננה]

אני לא מבינה

למה הזילזול. לא הכל הוא רק ניסיון חיים, אלא גם שכל ישר. מעצבן אותך שכבר בגיל הזה אני רוצה לחיות מתוך מחשבה ולא מתוך הרגל? יש לך גיל כניסה להירהור על החיים? אני בהחלט עושה עוד דברים מלבד לכתוב פה בפורום. ואם זה מאוד מציק לך, כן, אני הולכת לבלות. תודה ויום טוב

 

[ל נ צ ח]

נקודת היציאה מהחיים היא כניסה לגהנם

 

[conatus]

על מצבות, קברים ואש שאינה משתלחת

נפלא נפלא אתה טוען : "נקודת היציאה מהחיים היא כניסה לגיהינום" ובכן החלטתי לבדוק זאת והטרחתי עצמי לבית קברות על מנת לבדוק את הדבר ואלה הם הממצאים : בתחילה ראיתי חומה שהקיפה את כל מתחם בית הקברות וחשבתי לעצמי שכנראה הגהינום הוא בפנים ואז אזרתי עוז, נכנסתי פנימה וראיתי שורות שורות של מה שבני אדם (לשעבר קופי אדם) מכנים מצבות (מין גוש אבן מטופש וחסר כל משמעות). המשכתי לצעוד, התהלכתי בין גושי האבן הדוממים וניסיתי בעיקר לשמוע צרחות, או לראות להבות אש משתלחות, או אנשים סובלים וכדומה ו"להפתעתי" הרבה לא מצאתי דבר מאלה. כל שיכולתי לראות זה את קרני השמש המאירות את הקברים, את הצמחייה שסביב ואת הקברים הדוממים. לפיכך אני פוסק באופן חד משמעי : הגהינום הוא בדייה !!!

 

[ל נ צ ח]

אז בראש שלך אין חכמה כי היא לא שם?

ואז המסקנה שהראש מהבשר-הזה שלך זנועד לריקבון הוא רק בית קברות ללא רוח חכמה ללא רוח חיים ???

 

[ל נ צ ח]

ולכן אפסוק שאתה בית קברות ומצבה???

כי מסביבך אני רואה דשא ועצים ופרחים וגוש בשר בלי חוכמה בראשו(כי איני יכול לראותה כי מה אני רואה זה עוד גוש-בשר בתהליך ריקבון עדיין לא מתקדם שלו ???????

 

[ל נ צ ח]

אתה סובל בגהינום או נהנה בגן-עדן

וכך כל אחד בעתו. האחר לא כמוך מרגיש את כאבי הנוראות שאתה אותם מרגיש כאשר בקרבי קרבך אתה מתייסר בהם בזמן שאתה מתייסר בהם, וכך גם אתה לא מרגיש רק יכול אולי להבין את תופת כאביו של האחר כאשר הוא מתייסר בהם. כך אתה כאשר אתה בא לבקר בבית הקברות אתה רואה שלווה וכך כמו שאתה רואה נראה לך שמסביבך רק קיים השקט והשלווה הפסטורלית ללא זעקות סבל עינויי- המוות המחרידות. ולמה תשאל? התשובה היא שכל נשמה של כל מי שקבור שם זועקת נואשות לחיים, אך רק היא ואלוהים השומע ויודע אותה את כאבי התופת בהם היא מתייסרת ורק אלוהים, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף רק הוא אלוהים שיושיעה אותה מהתופת בו היא נמצאת(מהגיהינום) וזאת כאשר יראה הוא לנכון וזה יהיה בטמפו שלו ז"א בעתה. * ישעיה ס * (כב) הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהֹוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה * כו * (יז) כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהֹוָה: (יח) הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אֶרֶץ וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל: (יט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: (כ) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְיךָ \{דְּלָתְךָ\} בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָור \{יַעֲבָר\} זָעַם: (כא) כִּי הִנֵּה יְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲוֹן ישֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ: