לא להיות. אני מקווה להתחזק ממכם קצת... "אם אתה אומלל, סימן שאתה סובל מעודף זמן המאפשר לך לבדוק את מידת אושרך." (ג'ורג' ברנרד שו) - אני מאמינה בזה, אבל... פשוט קשה לי מדי. עזבתי את כל הדברים שאני אוהבת... מצד אחד אני מפחדת לחזור אליהם, ומצד שני .. כל כך רוצה. החיים יפים, אה? זאת רק אני שסיבכתי אותם. - תודה -
מצד אחד אני באמת רוצה להיות מאושרת, אבל מצד שני יש בי את הרצון- לא להיות. לא להיות באופן כללי [משמע, למות]. מי שרוצה להיות מאושר הוא מאושר? אתה אולי מתכוון, מי שרוצה להיות מאושר וממקם את הרצון הזה במקום הנכון במחשבות שלו- הוא מאושר. נכון? כי אני באמת רוצה. לגבי הדברים שעזבתי, אני יכולה לחזור אליהם אבל מפחדת. מוזר לומר , אבל אני פוחדת שיהיה לי טוב.
ידעתי שאת בת בטעות כתבתי 'אתה' , סלחי לי אז מה עושים? - כעיקרון זאת שאלה מעניינת, אחשוב עליה. ממשיכים עד לאן? -
כיף להיות לא מאושר? - לא נעים. אבל בעצם... מה זה שווה להיות מאושר? מה זה ייתן לי לקום, אם אני יודעת שמתישהו אפול שוב, כי אלה החיים? - מדוע לחיות? - או בעצם , יותר מעניין אותי לשאול אותך, באמת, - למה לא למות? - ותודה, את חמודה
בא לי להגיד את ששגור בפי הגחלילית הזוהרת ../images/Emo6.gif
טטפפיייי מה זה הדיכאון הזה ?
תראי, אני חושבת שבאמת בסיכומו של דבר עם ולמרות כל מה שאגיד ..... ההחלטה היא שלך ! ההחלטה לחיות, ההחלטה לחייך, ההחלטה להיות מאושר וכ'. אני חושבת שאת צריכה לנבור בתוכך בעזרת איש מקצוע בכדי להבין מה גרם ולמה הגעת למסקנות הקשות האלה. אני רק יכולה לתת לך חיבוק ומילה טובה ולהסביר למה ...אבל זה לא יעזור אם ההחלטה לא תבוא מתוכך פנימה|
כן זה דיכאון לא פשוט, אני נעזרת באנשי מקצוע , כמובן. הקטע הוא שלפני כן לא הייתי ככה, ממש - ההפך הגמור! לכן תקוות קטנות מרגשות אותי, כי אני נזכרת בי לפני כמה חודשים, וברור לי שזה שם, רק יותר מדי שכבות מכסות את זה, את האמונה והאופטימיות הטמונות בי על איזו החלטה את מדברת? לא בטוחה שהבנתי. ותודה
ההחלטה .. לעזור לעצמך. כי לא ניתן לעזור לאיש אלא אם כן הוא קודם כל רוצה לעזור לעצמו. וכשאת אומרת ,"למה בעצם לחות?" זה כאילו להגיד למה אני צריכה לעזור לעצמי אז מה גרם לכל השכבות האלה המכסות לך את השמש ומעיבות על אושרך ?
אני מאמינה בחיים, אבל בשלבים של לברר ביני לבין עצמי את מהותם ומשמעותם האמיתית. אני מוכנה לעזור לעצמי, כמובן. אחרת מזמן לא הייתי פה מה גרם..?.. אהבה לא נכונה, אהבה כל כך חזקה, עם האדם הלא נכון
אבל יש לי תקווה בלב, עברו כמה ימים מאז ההודעה האחרונה שלי בפורום ואני מרגישה יותר טוב, הרבה יותר טוב. תודה
ברוכה הבאה לבית התקוות בצבעי הקשת../images/Emo140.gif
הגעת בהחלט למקום הנכון. כאן יש מי שיחבק ויתן לך את מיטבו כדי לשקף לך את האמונה בעצמך! ראי את חתימתה של פלומה בלנקה...הינה הבאם לך לכאן
אין חלומות בלתי אפשריים . ישנה רק הראייה המוגבלת שלנו לגבי מה שאפשרי ....." בת' מנדי קוני אין קיצורי דרך למקום ששווה להגיע אליו. החיים הינם ציור ללא מחק .... ואני אוסיף...אין דבר העומד בפני הרצון הכל עיניין של החלטה. ואין מה לפחד מאופטימיות ואמונה. ומעל הכל דאגי שתהייה מאושרת... עסקי בעשיה שלך ממלאת את הלב אהבי מכל דרך... באים זה בעשיה ובאים זה ביצירה. מלאי את ימייך ולילותייך ימולאו בחלומות ותקוות לעתיד. והינה לך שיר אשר כתבתי... חלקיקים של אושר רסיסי אושר אנו מלקטים בחיינו ובזמן משבר, מצוקה או סתם כך לזיכרון חוזר נזכרים בהם בטוב ביותר. כבר איני עלמה בגיל הנעורים הנני אישה באמצע החיים עברתי מלאי של רסיסי חיים מהם יצרתי, בניתי וכל כך אהבתי. וגם כמובן נשברתי לרסיסים שמהם יצאו עוד חלקיקי אושר לבאים. מכל "סיפור חיים" אנו לוקחים חלקיקים של אושר למשמר עוזבים את הרע והמר... וממשיכים בתקווה ומלאי חדש. אנו הבונים, היוצרים ולפעמים גם נקבעים לנו הדברים, ללא ציפייה, ללא ידיעה כי העבר נשאר מאחור והעתיד הרי לא ידוע מראש. לא הייתי מוותרת על חלקיקי האושר שחוויתי בחיי. סיפור חיים נרקם מאותם רסיסים וחלקיקים שאספתי בחיי. בחלקם אהבתי. בחלקם כל כך נאהבתי. אהבה אחת גדולה ומיוחדת הייתה לי. שמתוכה את תפארתי יצרתי ואלו ילדי! לקבל באהבה במשמעותו קודם כל... לאהוב את עצמך! מאותם חלקיקים אנו מעצבים. מאותם חלקיקים אנו בונים. מאותם חלקיקים אנו ממשיכים. סדגש| לך מוגדש באהבה ובתקווה