השיר הראשון שלו שקראתי הוא "שיר אמי והנחל". אח"כ נתקלתי ב"אל טף ואל מטר" (לא זוכרת אם זה השם או שורה מהשיר) ובשיר שאלעד נתן קישור אליו כאן פעם. נו, זה הספיק.
המשקל, החריזה, הבחירה המתוחכמת של המילים והצלילים. השימוש בדימויי הצבע האדום והלבן, והטוויסט בפיסקה האחרונה מארוטיות אדיפלית לזעם אדיר כבוש. נו, טוף. איש איש וטעמו.
גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה, לפני ואחרי שקראתי את השיר, ובאמת ניסיתי לקרוא אותו בלי להתייחס לדעות שיש לי על המשורר. בכל מקרה, אני חושבת שהצלחתי להתעלם מהדעות האלה.