ובכן
"ספגטים" בנתניה נפתחה בקול ענות חלושה. יושבים שם בערך 4 אנשים וחצי. כשאחד מהם הוא המאבטח. המקום מצוי באזור קניוני, והופך את כל הסעודה למשהו מאד "פאסט פוד", לטעמי לפחות.כך שכבר בכניסה התגעגעתי לסניף יבנה בתל אביב... הגענו- 4 אנשים. שתי חברות, הוא ואני. ואני חושבת שמאד נהניתי, פחות מהמקום כי אם בגלל החברה הנעימה וגם כי הייתי מאד מאד רעבה. למנה ראשונה ציפיתי לסלט הירוק בקוצר רוח- אני מאד אוהבת את הרוטב שלהם, לאכזבתי הרבה גיליתי ששינו את הסלט, וכעת הוא לא מכיל רק חסה נעימה וסגולה, אלא ממש ירקות חתוכים- ונראה ממש כמו סלט אומלל כזה, עם חסה מלפני מלחמת המפרץ הראשונה בערך... היה משמים ולא קשור ממש למה שזכרתי- שאלתי את המלצרית מדוע ולמה, והיא השיבה ששינו את הסלט הירוק בכל הסניפים...התבאסתי, אבל חברות שלי חיסלו אותו בלי להניד עפעף. החברות לא היו ממש רעבות (אולי כי הם אכלו לי את הסלט?) והזמינו יחד מנת פסטה ברוטב ארבע גבינות- היא היתה גדולה וטעימה, הן טרפו אותה באושר רב. הוא הזמין פונגי - שהיה לו "טעים, אבל פחות מאשר בתל אביב", ואני טרפתי את המנה האהובה עליי "אספלוסיבה"- ברוטב עגבניות, שום וצ'ילי עם נקניק וזיתים- היתה טעימה ביותר. לקינוח לא ידענו מה לבחור כי כל הקינוחים טעימים ביותר, בסוף לאחר התלבטויות קשות אכלנו עוגה ששמה "הלנה", וגם סופלה שוקולד שהיה נפלא- וממש גרם למלחמת כפיות בין כולנו...ממ..גם הלנה היתה נהדרת. אני לא זוכרת כמה יצא החשבון הכללי- אבל הכול שם לא מאד יקר. המנה שלי עלתה בערך 35 שקלים. לא שתינו יין כי אנחנו לא אוהבים יין. אבל חזרנו שמחים מאד. המקום היה כמעט ריק, אז קיבלנו את מלוא ההתייחסות...המלצרית היתה אדיבה ומתוקה..ובכל זאת ידענו שנלך לשם שוב רק אם נהיה מאד רעבים. כשיבוא החשק כבר ניסע לתל אביב- שם יותר טעים. יכול להיות שעם הזמן הם יתפסו כיוון- הרי זו רק ההתחלה... גישה לנכים- נוחה. שירותים- לא בדקתי. זהו אני חושבת.
"ספגטים" בנתניה נפתחה בקול ענות חלושה. יושבים שם בערך 4 אנשים וחצי. כשאחד מהם הוא המאבטח. המקום מצוי באזור קניוני, והופך את כל הסעודה למשהו מאד "פאסט פוד", לטעמי לפחות.כך שכבר בכניסה התגעגעתי לסניף יבנה בתל אביב... הגענו- 4 אנשים. שתי חברות, הוא ואני. ואני חושבת שמאד נהניתי, פחות מהמקום כי אם בגלל החברה הנעימה וגם כי הייתי מאד מאד רעבה. למנה ראשונה ציפיתי לסלט הירוק בקוצר רוח- אני מאד אוהבת את הרוטב שלהם, לאכזבתי הרבה גיליתי ששינו את הסלט, וכעת הוא לא מכיל רק חסה נעימה וסגולה, אלא ממש ירקות חתוכים- ונראה ממש כמו סלט אומלל כזה, עם חסה מלפני מלחמת המפרץ הראשונה בערך... היה משמים ולא קשור ממש למה שזכרתי- שאלתי את המלצרית מדוע ולמה, והיא השיבה ששינו את הסלט הירוק בכל הסניפים...התבאסתי, אבל חברות שלי חיסלו אותו בלי להניד עפעף. החברות לא היו ממש רעבות (אולי כי הם אכלו לי את הסלט?) והזמינו יחד מנת פסטה ברוטב ארבע גבינות- היא היתה גדולה וטעימה, הן טרפו אותה באושר רב. הוא הזמין פונגי - שהיה לו "טעים, אבל פחות מאשר בתל אביב", ואני טרפתי את המנה האהובה עליי "אספלוסיבה"- ברוטב עגבניות, שום וצ'ילי עם נקניק וזיתים- היתה טעימה ביותר. לקינוח לא ידענו מה לבחור כי כל הקינוחים טעימים ביותר, בסוף לאחר התלבטויות קשות אכלנו עוגה ששמה "הלנה", וגם סופלה שוקולד שהיה נפלא- וממש גרם למלחמת כפיות בין כולנו...ממ..גם הלנה היתה נהדרת. אני לא זוכרת כמה יצא החשבון הכללי- אבל הכול שם לא מאד יקר. המנה שלי עלתה בערך 35 שקלים. לא שתינו יין כי אנחנו לא אוהבים יין. אבל חזרנו שמחים מאד. המקום היה כמעט ריק, אז קיבלנו את מלוא ההתייחסות...המלצרית היתה אדיבה ומתוקה..ובכל זאת ידענו שנלך לשם שוב רק אם נהיה מאד רעבים. כשיבוא החשק כבר ניסע לתל אביב- שם יותר טעים. יכול להיות שעם הזמן הם יתפסו כיוון- הרי זו רק ההתחלה... גישה לנכים- נוחה. שירותים- לא בדקתי. זהו אני חושבת.
