אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
וביום שכזה...
- פותח הנושא tsipi35
- פורסם בתאריך
הפיגוע החבלני במעלות 15/05/1974
מעלות, שלא מרצונה, נכרכה לאחד האסונות הגדולים שארעו במדינת ישראל בכל שנות קיומה. רצח נפשע ארע ביום רביעי, 15 במאי 1974, יום השנה ה- 26 להכרזה על הקמת מדינת ישראל. נתקבלו התראות חמות ביותר על כוונת המחבלים לערוך פיגועים באזור הצפון, לקראת ה- 15 במאי. ב - 11.4.1974 חדרה קבוצת מחבלים לקרית שמונה והרגה 16 אזרחים, גברים, נשים וטף. לכל ישובי האזור וגם מעלות תוגברה בכוחות אבטחה, אולם בימים הראשונים של חודש מאי החזיר הצבא את הכוחות המתגברים לבסיסיהם. בלילה שבים ה-13 ל-14 במאי אותה שנה, נתגלתה חדירה שלמחבלים באיזור הצפון. מיד עם הגילוי החל מרדף של כוחות צבא ומשטרה אחרי המחבלים. באותו יום נמהר, 14.5.74 שהה באזור טיול של בית ספר התיכון הדתי בצפת. ולרוע המזל הם קיבלו היתר ללון בבית הספר הדתי "נתיב מאיר" במעלות. הבנים לנו במסדרון ביה"ס בקומה השניה, הבנות במסדרון הקומה השלישית. לקראת השעה 23:00 כבו האורות ושקט נשתרר בבית הספר. בשעה 22:30 נסע טנדר, מהכפר פסוטה. אלמוני שעמד על הכביש ניסה לעצור את כלי הרכב, אולם הנהג לא עצר, אדם נוסף שעמד על הכביש החל לירות לכיוון הטנדר. שתי פועלות שהיו על הטנדר נהרדו ואחרות נפצעו. גם הנהג נפצע אך הוא לא עצר את הרכב אלא המשיך לנסוע במורד עד שנעצר בסביבות המושב אלקוש. כוחות הביטחון שהוזעקו למקום למשמע היריות הגיעו למקום בו עצר הטנדר ומיד החלו בחיפושים באזור. הם קיבלו הנחייה מוטעית שהיריות היו במקום בו עצר הטנדר. המחבלים היו בכיוונם למעלות. תחילת דרכם היתה לבלוק 134, שהיה אז בשולי מעלות. הם עלו לקומה העליונה, ירו במנעול, ולאחר שמצאו את הדירה ריקה ירדו לקומה השנייה. בקומה זו התגוררה משפחת כהן, שהתעוררה מרעש היריות ויצאה לכיוון הכניסה לראות מה קרה. המחבלים ירו באם המשפחה, בבעלה ובבנם. לאחר מכן חזרו המחבלים לרחוב, פגעו בפועל ניקיון והמשיכו לכיוון בית הספר שחלש על האזור. בחצר בית הספר חנתה מכונית ובה היה אחד ממורי הטיול שהעדיף לישון במכונית. הם לקחו את המורה ודרשו ממנו לבקש שיפתחו לו את דלת בית הספר. המחבלים חדרו לתוך בית הספר ושבו את כל התלמידים והמדריכים. חלק מהתלמידים והמורים החלו לקפןץ מהחלונות במסדרון. כדי למנוע את בריחת התלמידים ריכזו המחבלים את כל אלה שנותרו בבניין בכיתה אחת, ופיזרו בה חומרי נפץ שחוברו למערכת הפעלה אחת. בבניין נותרו כ - 85 אנשים. מאוחר יותר החלו המחבלים, בעזרת מגאפון שמצאו לנהל מו"מ עם מפקדי הצבא, שהחלו להגיע למקום, לרבות שר הביטחון דאז משה דיין. הדרישה היתה שמדינה ישראל תשחרר 20 מחבריהם שהיו כלואים בבתי סוהר בארץ ולהטיסם לדמשק. הזמן שקציבו המחבלים היה עד 6 בערב ביום המחרת. אחרת, הם איימו, יפוצצו את הבניין על כל הנמצאים בו. בשעה 05:15 בבוקר ניתנה הפקודה לפרוץ לתוך המבנה. תוך דקות ספורות נסתיימה הפעולה, אולם האסון היה כבד. 21 תלמידים נהרגו בפעולה זו. 18 תלמידים נקברו בבית העלמין בצפת. תלמידה אחת בבית הקברו במושב אליפלט. שתי תלמידות בחצור הגלילית. משפחת כהן בבית העלמין במעלות. החייל שנפגע, נטמן בבית העלמין בנהריה. בין המחלצים היה החייל שבתמונה שמצא בין הפצועים את אחותו אותה רואים גם בתמונה נישאת על ידיו.
מעלות, שלא מרצונה, נכרכה לאחד האסונות הגדולים שארעו במדינת ישראל בכל שנות קיומה. רצח נפשע ארע ביום רביעי, 15 במאי 1974, יום השנה ה- 26 להכרזה על הקמת מדינת ישראל. נתקבלו התראות חמות ביותר על כוונת המחבלים לערוך פיגועים באזור הצפון, לקראת ה- 15 במאי. ב - 11.4.1974 חדרה קבוצת מחבלים לקרית שמונה והרגה 16 אזרחים, גברים, נשים וטף. לכל ישובי האזור וגם מעלות תוגברה בכוחות אבטחה, אולם בימים הראשונים של חודש מאי החזיר הצבא את הכוחות המתגברים לבסיסיהם. בלילה שבים ה-13 ל-14 במאי אותה שנה, נתגלתה חדירה שלמחבלים באיזור הצפון. מיד עם הגילוי החל מרדף של כוחות צבא ומשטרה אחרי המחבלים. באותו יום נמהר, 14.5.74 שהה באזור טיול של בית ספר התיכון הדתי בצפת. ולרוע המזל הם קיבלו היתר ללון בבית הספר הדתי "נתיב מאיר" במעלות. הבנים לנו במסדרון ביה"ס בקומה השניה, הבנות במסדרון הקומה השלישית. לקראת השעה 23:00 כבו האורות ושקט נשתרר בבית הספר. בשעה 22:30 נסע טנדר, מהכפר פסוטה. אלמוני שעמד על הכביש ניסה לעצור את כלי הרכב, אולם הנהג לא עצר, אדם נוסף שעמד על הכביש החל לירות לכיוון הטנדר. שתי פועלות שהיו על הטנדר נהרדו ואחרות נפצעו. גם הנהג נפצע אך הוא לא עצר את הרכב אלא המשיך לנסוע במורד עד שנעצר בסביבות המושב אלקוש. כוחות הביטחון שהוזעקו למקום למשמע היריות הגיעו למקום בו עצר הטנדר ומיד החלו בחיפושים באזור. הם קיבלו הנחייה מוטעית שהיריות היו במקום בו עצר הטנדר. המחבלים היו בכיוונם למעלות. תחילת דרכם היתה לבלוק 134, שהיה אז בשולי מעלות. הם עלו לקומה העליונה, ירו במנעול, ולאחר שמצאו את הדירה ריקה ירדו לקומה השנייה. בקומה זו התגוררה משפחת כהן, שהתעוררה מרעש היריות ויצאה לכיוון הכניסה לראות מה קרה. המחבלים ירו באם המשפחה, בבעלה ובבנם. לאחר מכן חזרו המחבלים לרחוב, פגעו בפועל ניקיון והמשיכו לכיוון בית הספר שחלש על האזור. בחצר בית הספר חנתה מכונית ובה היה אחד ממורי הטיול שהעדיף לישון במכונית. הם לקחו את המורה ודרשו ממנו לבקש שיפתחו לו את דלת בית הספר. המחבלים חדרו לתוך בית הספר ושבו את כל התלמידים והמדריכים. חלק מהתלמידים והמורים החלו לקפןץ מהחלונות במסדרון. כדי למנוע את בריחת התלמידים ריכזו המחבלים את כל אלה שנותרו בבניין בכיתה אחת, ופיזרו בה חומרי נפץ שחוברו למערכת הפעלה אחת. בבניין נותרו כ - 85 אנשים. מאוחר יותר החלו המחבלים, בעזרת מגאפון שמצאו לנהל מו"מ עם מפקדי הצבא, שהחלו להגיע למקום, לרבות שר הביטחון דאז משה דיין. הדרישה היתה שמדינה ישראל תשחרר 20 מחבריהם שהיו כלואים בבתי סוהר בארץ ולהטיסם לדמשק. הזמן שקציבו המחבלים היה עד 6 בערב ביום המחרת. אחרת, הם איימו, יפוצצו את הבניין על כל הנמצאים בו. בשעה 05:15 בבוקר ניתנה הפקודה לפרוץ לתוך המבנה. תוך דקות ספורות נסתיימה הפעולה, אולם האסון היה כבד. 21 תלמידים נהרגו בפעולה זו. 18 תלמידים נקברו בבית העלמין בצפת. תלמידה אחת בבית הקברו במושב אליפלט. שתי תלמידות בחצור הגלילית. משפחת כהן בבית העלמין במעלות. החייל שנפגע, נטמן בבית העלמין בנהריה. בין המחלצים היה החייל שבתמונה שמצא בין הפצועים את אחותו אותה רואים גם בתמונה נישאת על ידיו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.