איזה רשעות
ממש דוחה מה שאת מספרת. בסך הכל, זה לא שהיית חייבת שום דבר, יכולת לשלוח הכל במייל וזהו (או אפילו לא).
את יודעת, אני חוקרת ועוזרת הוראה באוני' ואצלינו יש 3 אנשי סגל שהסתכסכתי איתם קשות. שזה לא מעט... ובכנות, כשניסיתי לפרק את התגלגלות הסיטואציות איתם ראיתי שאמנם היה עדיף שאדע לסתום את הפה לפעמים אבל הם ללא כל ספק הדפוקים, הדוחים והדורכים על אחרים, וזה הם שניסו לדחוק אותי ואני פשוט לא נתתי. כשמישהו לא נותן להם לדרוך עליו ונלחם חזרה, הם מנסים להכפיש אותו ולפגוע בשם הטוב שלו כדי לפאר את שלהם.
אבל משהו קטן שימח אותי השבוע, כשאחת המזכירות אמרה על אחד המרצים האלו "ברוך שפטרנו" כשהגשתי לה את המבחנים האחרונים שלו. מה שאני מנסה להגיד, זה שאנשים מחרידים בעמדות כח יש בכל מקום, והכי קשה להם כשמישהו לא מוכן לספוג את הבולשיט שלהם. אבל, לא את ולא אני היחידות שהם מתנהגים אליהן ככה. הם מפיצים את השנאה שבהם וכך יש עוד מי שרואה את הענן המבחיל שסובב אותם, ויודע שזה לא את- זה הם. ומצד שני, יש מי שרואה את הטוב שבך- כמו המנחה הלא פורמלי שלך, ואני בטוחה שעוד המון אנשים במהלך חייך. הרי לא הגעת להישגים האלו שלך סתם ככה, זה לא טריוויאלי, זה העומק והייחוד שבך. יש מי שזה מאיים עליו. ולכל אלו צריך להגיד- Fuck you, ולהמשיך לבלוט ולזהור ולסתום להם את הפה באור ובכוח שבך.
אני מקווה שראית את הקשר בין המקרה שהבאתי לשלך (למרות השוני בעוצמה, עלבון וכו'), אני פשוט מאד הזדהתי והרגשתי את מה שסיפרת פה.
