ובחלומי

ובחלומי

ישבתי על ספסל עץ, בארץ אירופאית והתבוננתי במבנה עתיק. אם איני טועה היה זה אביב. או סתיו. סוג של עונת מעבר חלומית כזו. ציפורים צייצו על עצי אזדרכת, עלים זהובים קישטו את השדירה השקטה, בה עברו מדי פעם אנשים מחייכים ואני התבוננתי במבנה העתיק. איש כבר לא גר בו, הקשתות המקומרות חיברו בין עמודים איתנים והתהדרו בקישוטים אוריינטלים ורדרדים. מרפסות ענק הצביעו על עושרו של מי שפעם גר בבית הזה, שעכשיו עמד בודד אך לא נעדר בטחון. התבוננתי במבנה ואושר מילא את ליבי. יכולתי להתבונן בו שעות, מתמוגג מכל רגע כמו מדיטאלי שכזה. "צריך ללכת" האיץ בי קולה של האניגמטית "בוא נלך לשוק". את השוק כבר זיהיתי כקמדאן לוק הלונדוני, אבל משום מה הייתי בטוח שאני ברומא. ככה זה בחלומות. עברנו בין הדוכנים, ושוב, למרות שהשקט נעלם, אושר גדול היה באויר. מישהו לחץ עלינו לעזור לו לחפש את הרכב שלו שנגנב ואז נסענו ברחובות העיר, מחפשים אחרי הרכב... השעון המעורר קטע באכזריות את החלום המתוק. מישהו יודע לתרגם חלומות או שפשוט אני זקוק לחופשה?
 

סידהרתה

New member
לאניגמטי (אגב מה זה?)

ראשית ולפני הכל, יש לך כישרון ספרותי מדהים! באשר לחלום, נראה שהחלום זימן לך אובייקט או מודל, כדי שתבטא את יכולות האבחנה המעניינות שלך, ותביע את התרשמותך. הסיפור עם האוטו הגנוב, מראה שאתה טרוד באילוצים ולא מוצא את השלווה הנדרשת כדי לממש את הייעוד שלך. אגב, ממולץ לך בחום הספר "נדודים" של הרמן הסה באהבה סידהרתה אשמח לשמוע תגובה
 

סידהרתה

New member
לאיש המיסתורין

מסקרן אותי לדעת מה עשית עד כה עם כישרון הכתיבה שלך סידהרתה
 
למעלה