skaatushonet
New member
"ואת"
היום שמעתי פעם ראשונה את הסינגל של הראל בגלגלצ...אז החלטתי לכתוב לכם מה השיר עשה לי, מה אני חושבת עליו...בקיצר, איך הסינגל (לפי דעתי). בפעם-פעמיים הראשונות ששמעתי אותו, הייתי ממש עצובה. חשבתי לעצמי עד כמה זה לא כיף שסוף סוף הראל מוציא סינגל- שכל כך ציפיתי וחיכיתי לו, ובסוף אני לא אוהבת אותו... בפעם-פעמיים ראשונות, לא מצא חן בעייני שיש מילים שהוא אומר לאט לאאאט, מושך אותן...ופתאום שר מהר...זה היה נראה לי מוזר. גם לא ממש אהבתי שאין כל כך מנגינה בשיר...בקושי פסנתר וכינור... אבל אחר כך, אחר כך החלטתי להקשיב לקול של הראל...ופתאום גליתי שכמו בכל שאר השירים שלו...יש לו קול כל כך רך ונוגע...בעל עוצמה אדירה, אבל עדין ביותר... קול שעושה לי משהו בלב...שמעביר בי צמרמורת בכל פעם מחדש... שמתי לב איך הוא מדגיש כל מילה ומילה...כל הברה...באהבה עצומה לשיר. באמת אפשר להרגיש את זה.. הקשבתי למילים...צירופי מילים שבנו משפטים כל כך אמיתיים ונכונים...כל כך יפים ונוגעים...שיוצאים מהפה של הראל...בצורה כל כך יפה... אחר כך הבנתי שזה לא שאין מנגינה בשיר...שיש רק כינור ופסנתר...הבנתי שכלי הנגינה העיקרי הוא הקול של הראל. וזה מה שיפה בשיר... לשמוע רק את הקול שלו...בלי דברים מיותרים...רק הקול. המילים בשיר כל כך נוגעות בי... וכשהראל שר, אפשר ממש להרגיש שהוא פגוע (גם אם הוא לא, בשיר...) ולפעמים, מרוב שאני נכנסת לשיר, כואב לי הלב לשמוע את הראל שר: "ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט" אז...לסיכום אני רוצה להגיד, שבסופו של דבר מאוד התחברתי לשיר, המנגינה עוזרת להדגיש כל מילה... וכשהשיר הזה הוא שיר ששיך להראל סקעת,שיר שהוא שלו בלבד, זה בטוח עושה את זה יותר מיוחד... אז אני מקווה שכולכן אהבתן את השיר, ואם לא- אני ממליצה לשמוע אותו שוב, לשים לב למילים, למנגינה,לקול... אוהבת עד כלות. אודליה. "ואת- הראל סקעת. "היום שהתנפץ עלי, עשה אותי קשה מדי שכחתי מעצמי ודי הייתי, לא הייתי אני אסגור מאחורי גבי, שוב לא יוכל לגעת בי, בתהומות לבי טעיתי, לא הייתי אני שבפני הריקנות שוב לא תכה המציאות שתחכה שוב לא אבכה שאתנחם מעט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים אני מכיר את הריחות שבאוויר טעיתי, לא ראיתי אותך כולן דומות פתאום יותר, כל שיר עושה להיזכר מכל צלצול הלב עוצר נגעתי, לא הרגשתי אותך ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ואת, במי את נוגעת לאט, במי את פוגעת כמעט כמו אז כשפצעת בי את כל העולם את גילית ולקחת לי אותך ומי זה שעכשיו נוגע בך אני מקווה שהוא מאושר שיש לי אותך לא מכאיב לך בך לא פוגע הייתי כזה אם הייתי יודע." *אשמח אם זה יהפוך למאמר =]*
היום שמעתי פעם ראשונה את הסינגל של הראל בגלגלצ...אז החלטתי לכתוב לכם מה השיר עשה לי, מה אני חושבת עליו...בקיצר, איך הסינגל (לפי דעתי). בפעם-פעמיים הראשונות ששמעתי אותו, הייתי ממש עצובה. חשבתי לעצמי עד כמה זה לא כיף שסוף סוף הראל מוציא סינגל- שכל כך ציפיתי וחיכיתי לו, ובסוף אני לא אוהבת אותו... בפעם-פעמיים ראשונות, לא מצא חן בעייני שיש מילים שהוא אומר לאט לאאאט, מושך אותן...ופתאום שר מהר...זה היה נראה לי מוזר. גם לא ממש אהבתי שאין כל כך מנגינה בשיר...בקושי פסנתר וכינור... אבל אחר כך, אחר כך החלטתי להקשיב לקול של הראל...ופתאום גליתי שכמו בכל שאר השירים שלו...יש לו קול כל כך רך ונוגע...בעל עוצמה אדירה, אבל עדין ביותר... קול שעושה לי משהו בלב...שמעביר בי צמרמורת בכל פעם מחדש... שמתי לב איך הוא מדגיש כל מילה ומילה...כל הברה...באהבה עצומה לשיר. באמת אפשר להרגיש את זה.. הקשבתי למילים...צירופי מילים שבנו משפטים כל כך אמיתיים ונכונים...כל כך יפים ונוגעים...שיוצאים מהפה של הראל...בצורה כל כך יפה... אחר כך הבנתי שזה לא שאין מנגינה בשיר...שיש רק כינור ופסנתר...הבנתי שכלי הנגינה העיקרי הוא הקול של הראל. וזה מה שיפה בשיר... לשמוע רק את הקול שלו...בלי דברים מיותרים...רק הקול. המילים בשיר כל כך נוגעות בי... וכשהראל שר, אפשר ממש להרגיש שהוא פגוע (גם אם הוא לא, בשיר...) ולפעמים, מרוב שאני נכנסת לשיר, כואב לי הלב לשמוע את הראל שר: "ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט" אז...לסיכום אני רוצה להגיד, שבסופו של דבר מאוד התחברתי לשיר, המנגינה עוזרת להדגיש כל מילה... וכשהשיר הזה הוא שיר ששיך להראל סקעת,שיר שהוא שלו בלבד, זה בטוח עושה את זה יותר מיוחד... אז אני מקווה שכולכן אהבתן את השיר, ואם לא- אני ממליצה לשמוע אותו שוב, לשים לב למילים, למנגינה,לקול... אוהבת עד כלות. אודליה. "ואת- הראל סקעת. "היום שהתנפץ עלי, עשה אותי קשה מדי שכחתי מעצמי ודי הייתי, לא הייתי אני אסגור מאחורי גבי, שוב לא יוכל לגעת בי, בתהומות לבי טעיתי, לא הייתי אני שבפני הריקנות שוב לא תכה המציאות שתחכה שוב לא אבכה שאתנחם מעט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים אני מכיר את הריחות שבאוויר טעיתי, לא ראיתי אותך כולן דומות פתאום יותר, כל שיר עושה להיזכר מכל צלצול הלב עוצר נגעתי, לא הרגשתי אותך ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ואת, במי את נוגעת לאט, במי את פוגעת כמעט כמו אז כשפצעת בי את כל העולם את גילית ולקחת לי אותך ומי זה שעכשיו נוגע בך אני מקווה שהוא מאושר שיש לי אותך לא מכאיב לך בך לא פוגע הייתי כזה אם הייתי יודע." *אשמח אם זה יהפוך למאמר =]*