ואני מופתעת!
כשחזרתי מהעבודה הוצאתי מתיבת הדואר מכתב שמיועד לחייל שלנו. כתובתו היתה רשומה בכתב יד באותיות דפוס, במקום של הבול היתה חותמת משולשת של דואר צבאי לא לגמרי ברור, ומאחור- לא היה רשום מי השולח. חשבתי שאולי אחת מידידותיו שהתגייסה שלחה לו מכתב, אבל היום הרי הכל נעשה בטלפון הנייד כך שזה נראה משונה. לפני כמה דקות התקשר הבן. סיפרתי לו על המכתב. "תפתחי" ביקש. פתחתי. היתה בפנים גלויה על קרטון מבריק וצבעוני, ועליה ציטוט חתום בידי המח"ט, שמשבח את המשרתים בחטיבה- שהם המביאים את הנצחון, ולא הנשק או האמל"ח או כלי הרכב. הבן התרשם מכך שהמח"ט טרח להתיחס לחיילים. "כבוד", אמר. ואני שמחה להווכח שהוא נתון לפיקודו של קצין שמייחס חשיבות להרגשה הטובה של החיילים. האם הגיעו מכתבים דומים לבתיכם? כעת ממתין בני לקבל את תעודת הלוחם שלו, השבוע יחגוג שנתיים מהגיוס.
כשחזרתי מהעבודה הוצאתי מתיבת הדואר מכתב שמיועד לחייל שלנו. כתובתו היתה רשומה בכתב יד באותיות דפוס, במקום של הבול היתה חותמת משולשת של דואר צבאי לא לגמרי ברור, ומאחור- לא היה רשום מי השולח. חשבתי שאולי אחת מידידותיו שהתגייסה שלחה לו מכתב, אבל היום הרי הכל נעשה בטלפון הנייד כך שזה נראה משונה. לפני כמה דקות התקשר הבן. סיפרתי לו על המכתב. "תפתחי" ביקש. פתחתי. היתה בפנים גלויה על קרטון מבריק וצבעוני, ועליה ציטוט חתום בידי המח"ט, שמשבח את המשרתים בחטיבה- שהם המביאים את הנצחון, ולא הנשק או האמל"ח או כלי הרכב. הבן התרשם מכך שהמח"ט טרח להתיחס לחיילים. "כבוד", אמר. ואני שמחה להווכח שהוא נתון לפיקודו של קצין שמייחס חשיבות להרגשה הטובה של החיילים. האם הגיעו מכתבים דומים לבתיכם? כעת ממתין בני לקבל את תעודת הלוחם שלו, השבוע יחגוג שנתיים מהגיוס.