"ואלס לתחבורה הציבורית"

מצב
הנושא נעול.

אורי404

New member
"ואלס לתחבורה הציבורית"

"ואלס לתחבורה הציבורית"
"ואלס לתחבורה הציבורית" - אולי תשובה לשירו של שלמה ארצי "ונוסע עדיין באותה מכונית משומשת. קרוב לוודאי עם מנוע הרוס" ["ואלס בחמש ושלושים"]

וברצינות; אני נוטה להסכים עם צביקה גוטליב עם הסתייגויות. לא תמיד מקום העבודה הוא מקום נגיש לתחבורה ציבורית. בין היתר אזורי תעסוקה חדשים. גם לפעמים יוצאים בערבים, למשל חתונות (רווק מוקף בחברים מתחתנים. זה דבר שקורה) באזורים מרוחקים או אזורים, שבשעות הלילה אין תחבורה ציבורית. אבל באופן כללי אני מסכים עימו ועדיפה הנסיעה בתחבורה הציבורית עם היתרונות השונים, שהוא כתב. למשל האפשרות לעבוד על מצגת או לעבור על אי-מיילים או קריאה אחרת.
 

down under

New member
אזורי תעסוקה חדשים היא היא הרעה החולה

"ואלס לתחבורה הציבורית"
"ואלס לתחבורה הציבורית" - אולי תשובה לשירו של שלמה ארצי "ונוסע עדיין באותה מכונית משומשת. קרוב לוודאי עם מנוע הרוס" ["ואלס בחמש ושלושים"]

וברצינות; אני נוטה להסכים עם צביקה גוטליב עם הסתייגויות. לא תמיד מקום העבודה הוא מקום נגיש לתחבורה ציבורית. בין היתר אזורי תעסוקה חדשים. גם לפעמים יוצאים בערבים, למשל חתונות (רווק מוקף בחברים מתחתנים. זה דבר שקורה) באזורים מרוחקים או אזורים, שבשעות הלילה אין תחבורה ציבורית. אבל באופן כללי אני מסכים עימו ועדיפה הנסיעה בתחבורה הציבורית עם היתרונות השונים, שהוא כתב. למשל האפשרות לעבוד על מצגת או לעבור על אי-מיילים או קריאה אחרת.
אזורי תעסוקה חדשים היא היא הרעה החולה
של מדינת ישראל בהיבט החברתי, תחבורתי וכלכלי.

אין יותר מקום, לפי דעתי, להפרדה המלאכותית שבעבר היתה הכרחית, בין איזורי תעסוקה/תעשייה לבין מגורים.
כיום כמעט ואין בתי חרושת (מישהו עוד בכלל משתמש במלה הארכאית הזו? כולם אומרים מפעלים) שיוצרים מפגעי רעש, עשן וזיהום הסביבה.
בכל מקרה מעט בתי החרושת הללו נמצאים או בדרום הרחוק או בצפון הרחוק או בין חיפה לקריות.

מעל ל-87% מאזורי התעשייה/תעסוקה בארץ הם מפעלים מתקדמי ידע ועתירי טכנולוגיה שאינם מרעישים כלל ואינם מזהמים כלל.
יתרה מזו, מתוך אותם 87%, לדעתי כמעט 90% מהם זו בכלל עבודה משרדית פרופר. תכניתן, מנתח מערכות, איש מו"פ, מנהלי חשבונות, עו"ד, רואי חשבון,
אנליסטים בשוק ההון, חתמים בשוק הביטוח, מוקדנים טלפוניים של כל דבר (טלויזיה רב ערוצית, כרטיסי אשראי, מוקד רפואי וכו'), מרפאות, מרפאות שיניים, פסיכולוגים,
פסיכיאטרים, מהנדסים אזרחיים, מהנדסי מכונות (הכוונה למשרד שלהם, לא כל הזמן מהנדס מכונות נמצא ליד מכונות הענק המרעישות והמזהמות),
שרטטים, פרסומאים, אנשי שווק, יזמי נדל"ן, מתווכי נדל"ן, מעבדות טלפוניה ומעבדות מחשבים, נציגים דיפלומטיים.

אלו הם רשימה ממצה, בטוח ששכחתי כמה מקצועות, של מקצועות שנמצאים כיום באזורי תעשייה/תעסוקה.
דיפלומטים? בוודאי, לכו למתחם הבורסה בר"ג ותראו כמה שגרירויות זרות יש שם, מעל ל-5.

לדעתי חוץ ממפעלים שבאמת מרעישים ומזהמים על המדינה היה ממש לאסור הקמת מתחמי תעסוקה סטייל רעננה צפון וקל וחומר קיבוץ יקום וכו'.

הפעם אני כן הופך לשמאלן הזוי-בזוי וכן תומך בגישתם של מתכנני הערים והאורבניסטים החדשים שדורשים עד כמה שרק אפשר עירוב שימושים.

עובדה שמתחם הבורסה הוא בלב העיר וכיום גם גרים בו, ולא סתם, אלא יש בו כמה מאות דירות יוקרה. כן, כן.
שני מגדלי גינדי שכל אחד בן 30 קומות, 12 קומות עליונות של מגדל שער העיר (משה אביב/אוסיף אביב) וכן לופטים שהוסבו למגורים בלב מתחם הבורסה.
 

darkshadow1

New member
כנראה שמדובר בחולי האמריקניזציה.

אזורי תעסוקה חדשים היא היא הרעה החולה
של מדינת ישראל בהיבט החברתי, תחבורתי וכלכלי.

אין יותר מקום, לפי דעתי, להפרדה המלאכותית שבעבר היתה הכרחית, בין איזורי תעסוקה/תעשייה לבין מגורים.
כיום כמעט ואין בתי חרושת (מישהו עוד בכלל משתמש במלה הארכאית הזו? כולם אומרים מפעלים) שיוצרים מפגעי רעש, עשן וזיהום הסביבה.
בכל מקרה מעט בתי החרושת הללו נמצאים או בדרום הרחוק או בצפון הרחוק או בין חיפה לקריות.

מעל ל-87% מאזורי התעשייה/תעסוקה בארץ הם מפעלים מתקדמי ידע ועתירי טכנולוגיה שאינם מרעישים כלל ואינם מזהמים כלל.
יתרה מזו, מתוך אותם 87%, לדעתי כמעט 90% מהם זו בכלל עבודה משרדית פרופר. תכניתן, מנתח מערכות, איש מו"פ, מנהלי חשבונות, עו"ד, רואי חשבון,
אנליסטים בשוק ההון, חתמים בשוק הביטוח, מוקדנים טלפוניים של כל דבר (טלויזיה רב ערוצית, כרטיסי אשראי, מוקד רפואי וכו'), מרפאות, מרפאות שיניים, פסיכולוגים,
פסיכיאטרים, מהנדסים אזרחיים, מהנדסי מכונות (הכוונה למשרד שלהם, לא כל הזמן מהנדס מכונות נמצא ליד מכונות הענק המרעישות והמזהמות),
שרטטים, פרסומאים, אנשי שווק, יזמי נדל"ן, מתווכי נדל"ן, מעבדות טלפוניה ומעבדות מחשבים, נציגים דיפלומטיים.

אלו הם רשימה ממצה, בטוח ששכחתי כמה מקצועות, של מקצועות שנמצאים כיום באזורי תעשייה/תעסוקה.
דיפלומטים? בוודאי, לכו למתחם הבורסה בר"ג ותראו כמה שגרירויות זרות יש שם, מעל ל-5.

לדעתי חוץ ממפעלים שבאמת מרעישים ומזהמים על המדינה היה ממש לאסור הקמת מתחמי תעסוקה סטייל רעננה צפון וקל וחומר קיבוץ יקום וכו'.

הפעם אני כן הופך לשמאלן הזוי-בזוי וכן תומך בגישתם של מתכנני הערים והאורבניסטים החדשים שדורשים עד כמה שרק אפשר עירוב שימושים.

עובדה שמתחם הבורסה הוא בלב העיר וכיום גם גרים בו, ולא סתם, אלא יש בו כמה מאות דירות יוקרה. כן, כן.
שני מגדלי גינדי שכל אחד בן 30 קומות, 12 קומות עליונות של מגדל שער העיר (משה אביב/אוסיף אביב) וכן לופטים שהוסבו למגורים בלב מתחם הבורסה.
כנראה שמדובר בחולי האמריקניזציה.
כלומר תפיסה תכנונית שמקדמת צפיפות כמה שיותר נמוכה והפרדת שימושים ובבסיסה תפיסה שהתחבורה הציבורית מיועדת לעניים בלבד. העובדה שערים מוצלחות כוללות צפיפות בינונית ומעלה, עירוב שימושים והעדפה של התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי כנראה לא ידועה למתכנני הערים במדינת ישראל- שעדיין מתכננים שכונות למגורים בלבד עם מגרשי חנייה ענקיים וכבישים מתפתלים שלעולם לא יוכלו לתמוך ברשת תחבורה ציבורית מוצלחת.
 

down under

New member


כנראה שמדובר בחולי האמריקניזציה.
כלומר תפיסה תכנונית שמקדמת צפיפות כמה שיותר נמוכה והפרדת שימושים ובבסיסה תפיסה שהתחבורה הציבורית מיועדת לעניים בלבד. העובדה שערים מוצלחות כוללות צפיפות בינונית ומעלה, עירוב שימושים והעדפה של התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי כנראה לא ידועה למתכנני הערים במדינת ישראל- שעדיין מתכננים שכונות למגורים בלבד עם מגרשי חנייה ענקיים וכבישים מתפתלים שלעולם לא יוכלו לתמוך ברשת תחבורה ציבורית מוצלחת.
 

down under

New member
עוד מקום המלא מלא בתעסוקה

"ואלס לתחבורה הציבורית"
"ואלס לתחבורה הציבורית" - אולי תשובה לשירו של שלמה ארצי "ונוסע עדיין באותה מכונית משומשת. קרוב לוודאי עם מנוע הרוס" ["ואלס בחמש ושלושים"]

וברצינות; אני נוטה להסכים עם צביקה גוטליב עם הסתייגויות. לא תמיד מקום העבודה הוא מקום נגיש לתחבורה ציבורית. בין היתר אזורי תעסוקה חדשים. גם לפעמים יוצאים בערבים, למשל חתונות (רווק מוקף בחברים מתחתנים. זה דבר שקורה) באזורים מרוחקים או אזורים, שבשעות הלילה אין תחבורה ציבורית. אבל באופן כללי אני מסכים עימו ועדיפה הנסיעה בתחבורה הציבורית עם היתרונות השונים, שהוא כתב. למשל האפשרות לעבוד על מצגת או לעבור על אי-מיילים או קריאה אחרת.
עוד מקום המלא מלא בתעסוקה
וגם במגורים הוא הסיטי של ת"א.
מלבן הקסם של הרחובות הבאים:
יהודה הלוי, הרצל, מוטיפיורי, בצלאל יפה.

כמובן שמערב שד' רוטשילד הוא בלב המלבן הזה.

יש בו כמעט את כל הנהלות הבנקים המרכזיים במדינה, חברת ביטוח ענקית (מנורה-מבטחים) ומלא חברות פיננסיות, ברוקרים,
סוכני ביטוח ושאר ירקות.

ככה לפי דעתי צריכה להיות ולהראות תעסוקת העתיד.
13% מפעלים מרעישים/מזהמים מחוץ לערים ושאר 87% מהתעסוקה בתוך הערים עצמן.
בדיוק כמו מתחם הבורסה של ר"ג, הסיטי של ת"א ושכונת פלורנטין שיש בה תעשייה זעירה ונגריות וכו' והיא אשכרה בחבה אזור מגורים מובהק שבמובהקים.
 

אורי404

New member
אני מסכים איתך.

עוד מקום המלא מלא בתעסוקה
וגם במגורים הוא הסיטי של ת"א.
מלבן הקסם של הרחובות הבאים:
יהודה הלוי, הרצל, מוטיפיורי, בצלאל יפה.

כמובן שמערב שד' רוטשילד הוא בלב המלבן הזה.

יש בו כמעט את כל הנהלות הבנקים המרכזיים במדינה, חברת ביטוח ענקית (מנורה-מבטחים) ומלא חברות פיננסיות, ברוקרים,
סוכני ביטוח ושאר ירקות.

ככה לפי דעתי צריכה להיות ולהראות תעסוקת העתיד.
13% מפעלים מרעישים/מזהמים מחוץ לערים ושאר 87% מהתעסוקה בתוך הערים עצמן.
בדיוק כמו מתחם הבורסה של ר"ג, הסיטי של ת"א ושכונת פלורנטין שיש בה תעשייה זעירה ונגריות וכו' והיא אשכרה בחבה אזור מגורים מובהק שבמובהקים.
אני מסכים איתך.
 

down under

New member
מה, זהו?

"ואלס לתחבורה הציבורית"
"ואלס לתחבורה הציבורית" - אולי תשובה לשירו של שלמה ארצי "ונוסע עדיין באותה מכונית משומשת. קרוב לוודאי עם מנוע הרוס" ["ואלס בחמש ושלושים"]

וברצינות; אני נוטה להסכים עם צביקה גוטליב עם הסתייגויות. לא תמיד מקום העבודה הוא מקום נגיש לתחבורה ציבורית. בין היתר אזורי תעסוקה חדשים. גם לפעמים יוצאים בערבים, למשל חתונות (רווק מוקף בחברים מתחתנים. זה דבר שקורה) באזורים מרוחקים או אזורים, שבשעות הלילה אין תחבורה ציבורית. אבל באופן כללי אני מסכים עימו ועדיפה הנסיעה בתחבורה הציבורית עם היתרונות השונים, שהוא כתב. למשל האפשרות לעבוד על מצגת או לעבור על אי-מיילים או קריאה אחרת.
מה, זהו?
אין התייחסות לפוסט שהביא לכאן אורי?
אין התייחסות לדברי שלי על עירוב שימושים בתחום התעסוקה ואי הלגיטימציה לאזורי תעסוקה בטיז אל בלוך?
 
לדעתי היית צריך לכתוב בפורום תשתיות ופיתוח

מה, זהו?
אין התייחסות לפוסט שהביא לכאן אורי?
אין התייחסות לדברי שלי על עירוב שימושים בתחום התעסוקה ואי הלגיטימציה לאזורי תעסוקה בטיז אל בלוך?
לדעתי היית צריך לכתוב בפורום תשתיות ופיתוח
בגדול אני תומך בעמדה שהצגת כאן, אבל יש שיקולים הקשורים לשינוע סחורה, יצירת צפיפות מספיקה לתחבורה ציבורית יעילה ועוד - התמונה אינה חד-משמעית, וגם כאשר מדובר על תעשייה "נקייה", לא תמיד נכון לערב שימושים.
 

down under

New member
איזו סחורה יש למשרדי ההנהלה של טבע

לדעתי היית צריך לכתוב בפורום תשתיות ופיתוח
בגדול אני תומך בעמדה שהצגת כאן, אבל יש שיקולים הקשורים לשינוע סחורה, יצירת צפיפות מספיקה לתחבורה ציבורית יעילה ועוד - התמונה אינה חד-משמעית, וגם כאשר מדובר על תעשייה "נקייה", לא תמיד נכון לערב שימושים.
איזו סחורה יש למשרדי ההנהלה של טבע
ושל מחלקות המחקר והפיתוח שלהן?
איזו סחורה יש למחלקת המו"פ של לרוש (larosch חברת פרמצבטיקה ענקית משוויץ שבעבר ישבה בקרית מטלון והיום בהוד"ש ליד אמדוקס/קוקה קולה)?
איזו סחורה יש לחברות כמו בזק או טנגרם או מטריקס או טלדור או קומטק או אמדוקס?
איזו סחורה יש למנורה-מבטחים או בנק דיסקונט או אקסלנס-נשואה או מיטב-דש או פסגות קרנות השקעה?
איזו סחורה יש ל-hot ול-yes?
איזו סחורה יש למגדל או לכלל או להפניקס?

חליק ז'נטיל, כפי שכבר כתבתי להערכתי לכל הפחות 87% מכח האדם בישראל, או כפי שאני אוהב לכתוב, יזגרוּאל מדינת, לא מייצר תוצרת שמובלת במשאיות מבית החרושת (מה לעשות, אוהב
את המלה הזו לאין שיעור יותר מאשר את המלה מפעל) לשוק הסיטונאי או לחנויות הגדולות שבערים.
 
יש בזה משהו, אבל

איזו סחורה יש למשרדי ההנהלה של טבע
ושל מחלקות המחקר והפיתוח שלהן?
איזו סחורה יש למחלקת המו"פ של לרוש (larosch חברת פרמצבטיקה ענקית משוויץ שבעבר ישבה בקרית מטלון והיום בהוד"ש ליד אמדוקס/קוקה קולה)?
איזו סחורה יש לחברות כמו בזק או טנגרם או מטריקס או טלדור או קומטק או אמדוקס?
איזו סחורה יש למנורה-מבטחים או בנק דיסקונט או אקסלנס-נשואה או מיטב-דש או פסגות קרנות השקעה?
איזו סחורה יש ל-hot ול-yes?
איזו סחורה יש למגדל או לכלל או להפניקס?

חליק ז'נטיל, כפי שכבר כתבתי להערכתי לכל הפחות 87% מכח האדם בישראל, או כפי שאני אוהב לכתוב, יזגרוּאל מדינת, לא מייצר תוצרת שמובלת במשאיות מבית החרושת (מה לעשות, אוהב
את המלה הזו לאין שיעור יותר מאשר את המלה מפעל) לשוק הסיטונאי או לחנויות הגדולות שבערים.
יש בזה משהו, אבל
חברות הולכות לאיפה שזול, ומשרדים בעיר תמיד יקרים יותר. חוצמיזה, חברות מעדיפות לרכז את עובדיהם למרכזים גדולים ובהרבה מקרים רק מטה ההנהלה נפרד ומנוהל מהעיר.
 

אורי404

New member
יש מקומות עם קושי בשינוע סחורות

איזו סחורה יש למשרדי ההנהלה של טבע
ושל מחלקות המחקר והפיתוח שלהן?
איזו סחורה יש למחלקת המו"פ של לרוש (larosch חברת פרמצבטיקה ענקית משוויץ שבעבר ישבה בקרית מטלון והיום בהוד"ש ליד אמדוקס/קוקה קולה)?
איזו סחורה יש לחברות כמו בזק או טנגרם או מטריקס או טלדור או קומטק או אמדוקס?
איזו סחורה יש למנורה-מבטחים או בנק דיסקונט או אקסלנס-נשואה או מיטב-דש או פסגות קרנות השקעה?
איזו סחורה יש ל-hot ול-yes?
איזו סחורה יש למגדל או לכלל או להפניקס?

חליק ז'נטיל, כפי שכבר כתבתי להערכתי לכל הפחות 87% מכח האדם בישראל, או כפי שאני אוהב לכתוב, יזגרוּאל מדינת, לא מייצר תוצרת שמובלת במשאיות מבית החרושת (מה לעשות, אוהב
את המלה הזו לאין שיעור יותר מאשר את המלה מפעל) לשוק הסיטונאי או לחנויות הגדולות שבערים.
יש מקומות עם קושי בשינוע סחורות
מבחינת מה, שעמית מהשרון כתב על שינוע סחורות, יש בעיה מסוימת עם "קוקה קולה" באזור התעשייה הדרומי בני ברק ומרכז "דוד לובינסקי" (יבואני פיז'ו, סיטרואן וMG-SAIC). באזור מחלף גבעת שמואל וברחוב השומר/כהנמן יש צוואר בקבוק.
"קוקה קולה" - פעם היה תכנון למעבר לאזור אשקלון או אזור אחר. לא יודע היכן עומדת התכנית הזו.
"דוד לובינסקי" צפויים לעבור במהלך 2014 לראשון לציון, לאזור מתחם איקאה.
 

down under

New member
אורי, לא דברתי על מפעלים שבאמת מייצרים

יש מקומות עם קושי בשינוע סחורות
מבחינת מה, שעמית מהשרון כתב על שינוע סחורות, יש בעיה מסוימת עם "קוקה קולה" באזור התעשייה הדרומי בני ברק ומרכז "דוד לובינסקי" (יבואני פיז'ו, סיטרואן וMG-SAIC). באזור מחלף גבעת שמואל וברחוב השומר/כהנמן יש צוואר בקבוק.
"קוקה קולה" - פעם היה תכנון למעבר לאזור אשקלון או אזור אחר. לא יודע היכן עומדת התכנית הזו.
"דוד לובינסקי" צפויים לעבור במהלך 2014 לראשון לציון, לאזור מתחם איקאה.
אורי, לא דברתי על מפעלים שבאמת מייצרים
או סוכנות סיטונאית (במקרה הזה מכוניות) שבאמת מוכרת מוצרים פיסיים.

אני עדיין עומד בשלי וחושב שבערך 80% עד 90% מהשכירים בארץ לא מייצרים דברים פיסיים אלא תוצרים "רוחניים" או כאלו שאפשר להעביר אותם במחשב.
כל אנשי הנהלת החשבונות, כל רואי החשבון, כל עורכי הדין, כל האנליסטים של שוקי ההון, כל התכניתנים, כל מנתחי המערכות, כל הבנקאים, כל החתמים של חברות ביטוח,
כל הברוקרים, כל סוכני הביטוח, כל מוקדני הטלפונים, כל החוקרים של חומר בספרים ו/או במחשב, כל החוקרים הפרטיים, (כמעט) כל הרופאים, (כמעט) כל הרוקחים (לבתי מרקחת
התרופות לא באות במשאיות ענק ואפילו לא במשאיות. עפ"י רוב בטנדר גדול, כך שאין בעיית שינוע מטענים), כל המורים והגננות (טוב, ממילא גנים ובתי ספר הם כן בלב היישוב),
כל הפסיכולוגים, כל המאמנים האישיים (סטייל אלון גל), כל השוטרים, כל מהנדסי הבניין, כל מהנדסי החשמל (חלקם עובדים ממילא בתחנות כח והשאר לא גורמים לשינוע מטענים גדולים או
בכלל לא גורמים לשינוע מטענים),
אנשי המחקרים הרפואיים (הם בד"כ או קוראים חומר במחשב או נוסעים לבתי החולים למחקר על חולים), כל המאבטחים, כל הקבצנים, כל נגני הרחוב,כל הנגנים הרשמיים של תזמורות קאמריות ופילהרמוניות וסימפוניות, כל השחקנים של הקולנוע והתיאטרון ועוד ועוד ועוד.
שים לב לאורכה האינסופי של הרשימה. כל המקצועות הללו לא מייצרים סחורות או מטענים ו/או לא צורכים סחורות ומטענים.
אין שום בעיה שכל בעלי המקצוע הללו יעבדו בלב העיר, ויצמן/טשרניחובסקי בכפ"ס, רח' הנשיא/הרברט סמואל בחדרה, רח' אלנבי/יהודה הלוי/הרצל בת"א,
רח' יפו/קינג ג'ורג' בירושלים וכיוצא בזאת.

המפעלים והסוכנויות עליהן דברת, הם באמת יכולים להיות באזורים צדדיים ולא בלב העיר.
 

nitsansh

New member
הבעיה היא שינוע של אנשים

אורי, לא דברתי על מפעלים שבאמת מייצרים
או סוכנות סיטונאית (במקרה הזה מכוניות) שבאמת מוכרת מוצרים פיסיים.

אני עדיין עומד בשלי וחושב שבערך 80% עד 90% מהשכירים בארץ לא מייצרים דברים פיסיים אלא תוצרים "רוחניים" או כאלו שאפשר להעביר אותם במחשב.
כל אנשי הנהלת החשבונות, כל רואי החשבון, כל עורכי הדין, כל האנליסטים של שוקי ההון, כל התכניתנים, כל מנתחי המערכות, כל הבנקאים, כל החתמים של חברות ביטוח,
כל הברוקרים, כל סוכני הביטוח, כל מוקדני הטלפונים, כל החוקרים של חומר בספרים ו/או במחשב, כל החוקרים הפרטיים, (כמעט) כל הרופאים, (כמעט) כל הרוקחים (לבתי מרקחת
התרופות לא באות במשאיות ענק ואפילו לא במשאיות. עפ"י רוב בטנדר גדול, כך שאין בעיית שינוע מטענים), כל המורים והגננות (טוב, ממילא גנים ובתי ספר הם כן בלב היישוב),
כל הפסיכולוגים, כל המאמנים האישיים (סטייל אלון גל), כל השוטרים, כל מהנדסי הבניין, כל מהנדסי החשמל (חלקם עובדים ממילא בתחנות כח והשאר לא גורמים לשינוע מטענים גדולים או
בכלל לא גורמים לשינוע מטענים),
אנשי המחקרים הרפואיים (הם בד"כ או קוראים חומר במחשב או נוסעים לבתי החולים למחקר על חולים), כל המאבטחים, כל הקבצנים, כל נגני הרחוב,כל הנגנים הרשמיים של תזמורות קאמריות ופילהרמוניות וסימפוניות, כל השחקנים של הקולנוע והתיאטרון ועוד ועוד ועוד.
שים לב לאורכה האינסופי של הרשימה. כל המקצועות הללו לא מייצרים סחורות או מטענים ו/או לא צורכים סחורות ומטענים.
אין שום בעיה שכל בעלי המקצוע הללו יעבדו בלב העיר, ויצמן/טשרניחובסקי בכפ"ס, רח' הנשיא/הרברט סמואל בחדרה, רח' אלנבי/יהודה הלוי/הרצל בת"א,
רח' יפו/קינג ג'ורג' בירושלים וכיוצא בזאת.

המפעלים והסוכנויות עליהן דברת, הם באמת יכולים להיות באזורים צדדיים ולא בלב העיר.
הבעיה היא שינוע של אנשים
משרדים יוצאים ממרכזי הערים בגלל עלות דמי השכירות והארנונה הגבוהים. יותר כדאי כנראה לממן את הרכב לעובדים...
 

down under

New member
אני מדבר על מה יותר כדאי וראוי לחברה

הבעיה היא שינוע של אנשים
משרדים יוצאים ממרכזי הערים בגלל עלות דמי השכירות והארנונה הגבוהים. יותר כדאי כנראה לממן את הרכב לעובדים...
אני מדבר על מה יותר כדאי וראוי לחברה
במובן של סוסייאטי ולא חברה במובן של פירמה.
לפירמות ברור שאתה צודק, לחברה האנושית (סוסייאטי) בדיוק ההיפך, מה שאני טוען/רוצה/דורש בשרשור זה ולא המצב הממש בזוי בעיני.
 

אורי404

New member
אני מסכים איתך, בהחלט קובי

אורי, לא דברתי על מפעלים שבאמת מייצרים
או סוכנות סיטונאית (במקרה הזה מכוניות) שבאמת מוכרת מוצרים פיסיים.

אני עדיין עומד בשלי וחושב שבערך 80% עד 90% מהשכירים בארץ לא מייצרים דברים פיסיים אלא תוצרים "רוחניים" או כאלו שאפשר להעביר אותם במחשב.
כל אנשי הנהלת החשבונות, כל רואי החשבון, כל עורכי הדין, כל האנליסטים של שוקי ההון, כל התכניתנים, כל מנתחי המערכות, כל הבנקאים, כל החתמים של חברות ביטוח,
כל הברוקרים, כל סוכני הביטוח, כל מוקדני הטלפונים, כל החוקרים של חומר בספרים ו/או במחשב, כל החוקרים הפרטיים, (כמעט) כל הרופאים, (כמעט) כל הרוקחים (לבתי מרקחת
התרופות לא באות במשאיות ענק ואפילו לא במשאיות. עפ"י רוב בטנדר גדול, כך שאין בעיית שינוע מטענים), כל המורים והגננות (טוב, ממילא גנים ובתי ספר הם כן בלב היישוב),
כל הפסיכולוגים, כל המאמנים האישיים (סטייל אלון גל), כל השוטרים, כל מהנדסי הבניין, כל מהנדסי החשמל (חלקם עובדים ממילא בתחנות כח והשאר לא גורמים לשינוע מטענים גדולים או
בכלל לא גורמים לשינוע מטענים),
אנשי המחקרים הרפואיים (הם בד"כ או קוראים חומר במחשב או נוסעים לבתי החולים למחקר על חולים), כל המאבטחים, כל הקבצנים, כל נגני הרחוב,כל הנגנים הרשמיים של תזמורות קאמריות ופילהרמוניות וסימפוניות, כל השחקנים של הקולנוע והתיאטרון ועוד ועוד ועוד.
שים לב לאורכה האינסופי של הרשימה. כל המקצועות הללו לא מייצרים סחורות או מטענים ו/או לא צורכים סחורות ומטענים.
אין שום בעיה שכל בעלי המקצוע הללו יעבדו בלב העיר, ויצמן/טשרניחובסקי בכפ"ס, רח' הנשיא/הרברט סמואל בחדרה, רח' אלנבי/יהודה הלוי/הרצל בת"א,
רח' יפו/קינג ג'ורג' בירושלים וכיוצא בזאת.

המפעלים והסוכנויות עליהן דברת, הם באמת יכולים להיות באזורים צדדיים ולא בלב העיר.
אני מסכים איתך, בהחלט קובי
התכוונתי, שיש חריגים, שגם הם הולכים ופוחתים, שמביאים לעומס בעיר, כמו מה שציינתי.
 

down under

New member
הרמתי את הכפפה

לדעתי היית צריך לכתוב בפורום תשתיות ופיתוח
בגדול אני תומך בעמדה שהצגת כאן, אבל יש שיקולים הקשורים לשינוע סחורה, יצירת צפיפות מספיקה לתחבורה ציבורית יעילה ועוד - התמונה אינה חד-משמעית, וגם כאשר מדובר על תעשייה "נקייה", לא תמיד נכון לערב שימושים.
הרמתי את הכפפה
אני מעביר קישור גם לשם.
 

down under

New member
לאן נעלמו כל הקבועים וה"חצי" קבועים

"ואלס לתחבורה הציבורית"
"ואלס לתחבורה הציבורית" - אולי תשובה לשירו של שלמה ארצי "ונוסע עדיין באותה מכונית משומשת. קרוב לוודאי עם מנוע הרוס" ["ואלס בחמש ושלושים"]

וברצינות; אני נוטה להסכים עם צביקה גוטליב עם הסתייגויות. לא תמיד מקום העבודה הוא מקום נגיש לתחבורה ציבורית. בין היתר אזורי תעסוקה חדשים. גם לפעמים יוצאים בערבים, למשל חתונות (רווק מוקף בחברים מתחתנים. זה דבר שקורה) באזורים מרוחקים או אזורים, שבשעות הלילה אין תחבורה ציבורית. אבל באופן כללי אני מסכים עימו ועדיפה הנסיעה בתחבורה הציבורית עם היתרונות השונים, שהוא כתב. למשל האפשרות לעבוד על מצגת או לעבור על אי-מיילים או קריאה אחרת.
לאן נעלמו כל הקבועים וה"חצי" קבועים
שכן מרבים לכתוב בנושאי סביבה וחברה ותחבורה?
 

Ccyclist

Active member
לי היה שבוע די עמוס, אז הגבתי לעניין החישמול

לאן נעלמו כל הקבועים וה"חצי" קבועים
שכן מרבים לכתוב בנושאי סביבה וחברה ותחבורה?
לי היה שבוע די עמוס, אז הגבתי לעניין החישמול
שהוא בעיניי בחשיבות עליונה (מול האיומים עליו). אפילו לחדש את הג'ים כאן לא הצלחתי.

לעניין "אזורי התעשייה" - בבריטניה מדובר במקרים רבים באזורים שהיו בעבר חלק מתשתית רכבתית לשעבר (Sidings) או תשתית גז, ולפעמים יש להם מיקום מצויין ממש באמצע הערים. בספרד לעומת זאת ה"פוליגונו" בדרך כלל נמצא בשולי העיירות, במיקום נפרד שבעברו היה שדות. בירושלים אזור התעשייה בגבעת שאול היה מחובר די טוב, אבל זה של תלפיות היה עגום ונורא בשנות ה90 - כאשר הגישה התח"צית העיקרית אליו היתה בהליכה ארוכה מדרך חברון.

העניין עם המקומות האלו הוא שבדרך כלל יש בהם הרבה חנייה ובחינם, כך שניתן להגיע אליהם ברכב הפרטי ולהשתמש בו להוביל פריטים כבדים שממילא קשה להיסחב איתם בתחבורה הציבורית. לדעתי זה סוג של ביזור עירוני מול מצב בו מרכזי הערים עמוסים מדי לרכב הפרטי אז המסחר והתעשייה עוברים אל מחוץ לערים (מה שנקרה Out of town shopping )

מבחינה תח"צית הבעיה שלהם היא שהם נמצאים במקומות שאינם על "חישור" תח"צי קלאסי - כלומר הם אינם בין מרכז העיר לשכונות, ולפעמים הם אינם בתחום השיפוט של העיר הקרובה אליהם או שהם נמצאים "באמצע שום מקום" מבחינת המתכננים, אך במיקום מרכזי ונוח להגעה ב15-20 דקות ברכב הפרטי מהערים שמסביב לאזור התעשייה. כמו כן - לתושב אותה העיר עדיף להגיע לאזור התעשייה בנסיעה ישירה ברכב הפרטי כי מערך התח"צ מניח שיעדו הוא במרכז העיר, וכדי להגיע מקצה אחד של העיר לקצה השני (או מכיוון שעון אחד לכיוון אחר, למשל מהשעה 3 לשעה 6) מערך התח"צ מכריח אותו להתמודד עם הפקקים במרכז העיר ולהחליף שם אוטובוסים.

ומהם הפתרונות האפשריים? במקרים מסויימים הפתרון הוא קו בינעירוני איטי שישרת מספר ערים ויכנס לאזורי התעשייה שלאורך הכביש הראשי. במקרים אחרים המיקום דורש קו רדיאלי וזה בעייתי יותר כי זה מנוגד לנטיה הטבעית של המתכננים לתכנן עבור מרכזי הערים. כמו כן - אין צורת רישום פורמאלית של הדרישה התחבורתית, ולכן הנהלת אזור תעשייה כלשהו לא יכולה לספק למשרד התחבורה מידע על מקום מגוריהם של העובדים, הקונים והמבלים באזור. לו היתה צורת רישום כזו (סקר פתוח כלשהו) מתכנני התחבורה היו מבינים שמדובר במוקדים חשובים. לדעתי כדאי לחשוב על מנגנון כזה שבו כל עובד באזור יתבקש למלא טופס דרישה תחבורתית (ללא קשר לאמצעי שבו הוא משתמש להגיע לעבודה) ויחשב לדרישה של 500 נוסעים, כל קונה ומבלה יוכל למלות טופס כזה בכל ביקור (או "כרטיסייה" אם מדובר בסופר הקבוע) ולהרשם כ2 נוסעים (חד-פעמי) או מספר כלשהו שמקביל לתדירות הביקור באזור (למשל מי שקונה בסופר כל שבוע למעט חופשות יכול להחשב ל100 נוסעים) וכאשר יהיו מספרי נוסעים ברורים יהיה אפשר לתכנן עבורם קווי תח"צ למקומות מהם הם מגיעים או לנקודות תח"צ עיקריות כמו תחנות מרכזיות או תחנות רכבת.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה