ואלה שמות

[אלי ו.]

מהשאלה אני מבין שאת לא מכירה את רשי

שמסביר שרחב הזונה נקראה זונה מכיון שהיתה פונדקאית שהכינה מזון מזין.

 

[החטא והשופטת]

.

===>

 

[freedom rider]

ובאותו עניין

=======>

 

[אלי ו.]

,,,,,

=====>

 

[אוֹחַ]

תחת התחתי שגר בתחת תחתית הוא

חבר של איציק המוצאי שגר במוצא עלית. הוא בוחר אותם אחד-אחד, איציק. אטיוד, זה חור הגִּדגָּד.

 

[זולל מישמישים]

את אסיר וזמה דוקא לא פספסתי

 

[ירחמיאל פגע רע]

אכן, סליחה.

 

[hapax legomenon]

ככל הנראה

חלק גדול משהשמות שהזכרת איננו ממקור עברי. על אחדים מהם ידוע שהוענקו לאנשים מתרבויות זרות, ויש להניח שהדמיון למילים בעברית מקרי לחלוטין. מקבילה עכשווית לתופעה זו מהווים שמות כגון קופי אנאן, לאבאן מרסר או שמה המקורי של בילבי. אף השמות שהוענקו לצאצאים מישראל אפשר שהם לקוחים ממקור זר, בייחוד בתקופות שלפני ההתיישבות בארץ. בקרב דוברי אנגלית, למשל, יש מעט מאוד שמות פרטיים באנגלית מודרנית - רובם הגיעו משפות זרות תוך שעברו שיבושים שונים, וממילא משמעותם עלומה לרוב הדוברים. עוד סביר להניח, שהשמות הלא עבריים במקרא עברו גם הם שיבושים. דוגמא טובה לכך הוא השם סנחריב, שבאכדית הוא סין-אח-אריבַּ, ופירושו: סין (אֵל הירח) פיצה על האח (כנראה להוריו היה קודם ילד שמת, וכשנולד זה, הם ראו בו פיצוי על אחיו). לשמות המעטים שאמנם נוצרו בעברית, אך נשמעים לנו שליליים, קיימות השערות שונות באשר למשמעותם המקורית. אשר לשמות של בעלי חיים - לא כל מה שנחשב שלילי בעינינו בהכרח נחשב שלילי בימים ההם (שכחת להזכיר את חולדה), ובכלל, גם בשמות יש אופנה.

 

[זולל מישמישים]

די מסכים

לגבי החיות אני בהחלט חושב כמוך ("לא כל מה שנחשב שלילי בעינינו בהכרח נחשב שלילי בימים ההם "). לגבי האופנה - אין ספק שבשמות יש אופנה. (למשל: יוכבד זה תמיד מעל גיל חמישים, באיזור 1970 מבול של יעל מיכל וקרן, הסיומת ית - יפית סלעית דגנית - לא יודע מתי התחיל, ובשנים האחרונות: שמות בעלי הברה אחת, שמות עם צליל בינלאומי, יובל שם של בת. ובמגזר הדתי: עדיאל אליה הודיה מתניה) בקשר לשמות עם משמעות שלילית לכאורה, כמו חֲצַרְמָוֶת, עֲזוּבָה, אֶתְנָן, זִמָּה, אַסִּיר. האם את מציעה שמקורן בשפה אחרת שבה המשמעות שונה מזו שאנחנו מכירים? או שהיתה להם משמעות אחרת בעברית של אז? או שהיתה מטרה למשמעות השלילית (כמו בדוגמא של אוח: "קראינה לי מרה")?

 

[hapax legomenon]

חֲצַרְמָוֶת

די בטוח שהוא לא שם עברי. באשר ליתר - צריך לבדוק כל שם לגופו.

 

[giulietta]

חד'רמוות

הוא שם מקום במזרח תימן.

 

[החטא והשופטת]

זה נשמע כמו משהו

שאלתרמן יקרא לבת שלו. אל פניך אפול, ביתי לא יוכל, לא יוכל לך מוות! את שוכבת, תמונת ביעותי, ופניך אומרים צלמות. עורי, עורי, חזקי, ביתי, אמרי לי כי שקר, כי מות! ("סיום", שם, שם ראיתי

ב-

)

 

[ס ק א ל י]

אני מכירה ילד בשם 'עתי' - במשקל

'חגי'. גם מהמקורות.

 

[ס ק א ל י]

מה שמזכיר לי את סלי (מרידור)

מה פירוש השם הזה, או מקורו?

 

[גנגי]

מה שמזכיר לי שבין-סוּפֶּריים

(כלומר, בין שני סוּפֶּרִים סמוכים זה לזה) באזור מגוריי בארץ הקודש יש "פרוייקט" (היום כל שכונה נהיית לי "פרוייקט") שנקרא "רמת סלים". תושבי השכונה קוראים לו "פרוייקט הרמת סלים".. אף פעם לא הצלחתי לאבחן אם זה מעודף בורות לשונית או מעודף הומור ירושלמי.

 

[החטא והשופטת]

הוא ירושלמי במקרה?

כי היה לי תלמיד בשם הזה.

 

[ס ק א ל י]

לא, הוא תל אביבי וגילו 5 בערך.

אבל... הוא נקרא בהשראת איזה פרופסור לפיזיקה או משהו כזה, שהוריו מכירים ומאוד התלהבו ממנו. מה שאומר שיש לפחות עוד אחד כזה.

 

[giulietta]

עכשיו נזכרתי

במשפחה שארבעת בניה נקראים: גל, ים, שחף, אופק. נחשו מי היה בשייטת?

 

[Mנטה]

סיפור משעשע על ציונות ושמות משפחה

פעם לפני שנים רבות, קצת לפני האוניברסיטה וקצת אחרי הצבא הלכתי להיות דוורית. בדרכו של כל דוור עוברים עוד הרבה יותר שמות מכלבים רצחניים

וכך התוודעתי לאשה אחת ששמה בישראל ציונית חסיד. אלא מאי שדוור, קצת כמו שליח, ברבות הימים הופך להיות המומחה לענייני השכונה וגם לפענוח כתובות שגויות, וכך יצא שפעמים רבות חיפשו באזורי את "חסיד הציונות" ... (ובא לציון גואל).

 

[זולל מישמישים]

חסיד הצנוניות

זה חבר שלי. לפעמים אנחנו עושים החלפות.